 |
/images/archive/gallery/113/425.jpg ניסוי גרעיני אמריקאי באי ביקיני, 1946.
אי-פי  |
|
|
והפעם, הנהירה לערים, טיסה מסחרית לחלל וחיישן חדש |
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אלכס דורון 17/3/2005 17:03 |
|
|
|
|
 |
אוכלוסיית העולם נעשית יותר ויותר עירונית – ופחות ופחות כפרית. מחקר חדש שנעשה במכון כדור הארץ של אוניברסיטת קולומביה בארה"ב מגלה כי כבר עתה 3 אחוז משטח הקרקע של עולמנו הוא עירוני, פי שניים מכפי שהעריכו עד כה. לעניין הזה לא מעט היבטים כלכליים. הוא אמור לחולל מהפיכה בהגדרת מושגים כמו עיר, עיירה, אזור כפרי, אוכלוסיות.
החוקרים המנהלים את פרוייקט "גרומפ" – ראשי-תיבות: פרוייקט המיפוי הכפרי/עירוני הגלובלי, שבמימונו משתתף גם הבנק העולמי ונעשה במידה משמעותית באמצעות לויינים של נאס"א – דיווחו עתה על הממצאים העיקריים הבאים: 20 אחוז מהישובים העירוניים בעולם מאוכלסים במקסימום חצי מיליון תושבים ולכך חשיבות רבה, כיוון שעד כה הוגדר ישוב עירוני על-פי מומחי או"ם, כזה שבו חיים מעל חצי מיליון תושבים.
מכל שטח האדמה של כדור הארץ, 3 אחוז כבר תפוס בידי ישובים עירוניים – וזה גידול של 50 אחוז מהערכות קודמות. אזורי חוף הם הצפופים ביותר בעולם ובהם מצטופפים 65 אחוז מאוכלוסיית העולם, יותר מכל האזורים האחרים. אבל בהשוואה בין יבשות, באסיה ואפריקה מעט תושבים עירוניים מתגוררים בקרבת חופים
לעומת אמריקה, אירופה ואוקיאניה ועם זאת הצפיפות בערי חוף באסיה ואפריקה גדולה יותר מאשר בכל היבשות האחרות.
כ- 7 אחוז מהאוכלוסיה העירונית בעולם מתגוררים כבר במגה-ערים – בעוד שהערכות קודמות דיברו על 4 אחוז מהם. מגה-ערים הן אלו שבהן חיים כבר מעל 10 מיליון תושב בכל עיר.
בכל העולם יש 75 אלף ישובים קבועים (כלומר שבהם חיים לפחות אלף איש) והמוגדרים איפוא בבירור במונח "ישוב" - אבל רק 24 אלף מהם מוגדרים כאזורים עירוניים, שבהם לפחות 5000 תושבים או יותר, רובם תוצאה של איחוד ומיזוג בין צבירי ישובים קטנים יותר.
ראש צוות המחקר ד"ר דבורה באלק מסרה כי הממצאים מוכיחים שבמושג עיר ואזור אורבני אין אחידות, שגודלה של עיר קובע. אזורי חוף הם יותר אורבניים מאחרים ואפילו אוכלוסיות כפריות המתגוררות בסמוך לחופים, או בסביבה אקולוגית חופית, צפופות יותר מאשר באזורים כפריים אחרים.
אזור עירוני (אורבני) הוא, על-פי הגדרת המדענים, שטח מיושב המשתרע לפחות על 1 קמ"ר. טוקיו שלמעשה כוללת 500 ישובים מחוברים יחד היא בעלת השטח האורבני הגדול בעולם והוא משתרע על 30 אלף קמ"ר.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
100 אלף דולר לטיסה
|
|
 |
 |
 |
 |
|
טיסות מסחריות לחלל
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מתחמם המירוץ לשיגור טיסת נוסעים מסחרית ראשונה לחלל: חברה בשם AERA חתמה על הסכם עם חיל האויר של ארה"ב לפיו תשתמש בשירותי בסיס השיגור בקייפ-קנאוורל, פלורידה לשיגור הטיסה המתוכננת הזאת בתחילת 2006. זו תהיה טיסת החלל התיירותית הראשונה בתשלום והחברה הודיעה שהיא תהיה מוכנה במועד לביצועה. בחודש הבא היא תחשוף בניו-יורק את רכב החלל למשימה הזאת. השיגור יבוצע על גבי טיל בשם אלטאיריס.
לעומת זאת, המיליונר ריצ'רד ברנסון בעליה של חברת התעופה וירג'ין שחברת-בת שלה בשם וירג'ין גלקטיק, רוצה לעסוק בתחום תיירות החלל באמצעות כלי-טייס מהפכני מתכננת לפתוח בטיסותיה המסחריות במסלולים נמוכים בחלל ב- 2007 או 2008. היא מקווה עד אז לקבל רשיון לרכב החלל שלה ספייס-שיפ- 1.
מינהל התעופה של ארה"ב פרסם לפני כמה ימים את תקנותיו לקבלת רישיון להטסה מסחרית של נוסעים בחלל וכן את דרכי הפיקוח על כך. בסוף החודש יבוצע שימוע פתוח לציבור בנושאים אלו, בוושינגטון.
ככל הידוע יותר מעשר חברות לוטשות עיניהן לשוק חדש זה. ב- 2002 בוצעה תחזית לפיה בשנת 2021 יש לצפות לטיסות-תיירות בחלל, במסלולים נמוכים (כלומר לא במסלולי לויינים) שבהן יטוסו לפחות 15 אלף אנשים בשנה.
החוזה בין AERA לחיל האוויר של ארה"ב מדבר על שימוש בכני שיגור, מסלולי נחיתה, מתקני מעקב כמו מכ"ם ותקשורת וגם את היכולת להשמיד כלי-טייס כזה אם תהיה תקלה כלשהי, תאבד השליטה עליו והוא יאיים לגרום אסון על אזור מאוכלס.
כבר עתה ידוע כי ברכב החלל שמתכננת החברה יהיו ששה מושבים לתיירים שישלמו בעד התענוג. ההערכה: מחיר הכרטיס לנוסע: 99,500 דולר. במהלך הטיסה הם יוכלו לצפות מחלונות בעת ההמראה שתהיה אנכית ובמהלך השיוט בחלל בגובה של 120 ק"מ מעל כדור הארץ, פי עשרה מגובה-השיא שבהם טסים כיום מטוסי הג'מבו.
אגב: וירג'ין גלקטיק העריכה שכרטיס הטיסה שלה יעלה 200 אלף דולר לנוסע – אם כי כבר לה ברור כי נוכח התחרות, תיאלץ להוזילו. עד כה 7000 איש הביעו רצונם להיות תיירי חלל ונרשמו לטיסות באמצעות אתר האינטרנט של וירג'ין גלקטיק. חברה נוספת בשם XCOR אירוספייס, החלה לפרסם מודעות למכירת כרטיסי טיסה ברכב החלל שלה "זרוס" שמו – מחיר הכרטיס 98 אלף דולר והיא מייעדת טיסת בכורה ב- 2007.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
חידוש טיסות לחלל
|
|
 |
 |
 |
 |
|
למנוע את אסון הקולומביה הבא
|
 |
|
 |
 |
 |
|
עד לטיסות החלל המסחריות תעסוק תעשייה זאת בקרוב בחידוש הטיסות של מעבורות-החלל, כנראה בתוך חודשיים. הטיסות הופסקו עקב אסון התרסקות קולומביה. כיום כבר ברור שהסיבה לכך היה נזק שנגרם למעטפת הבידוד של מיכלי הדלק, שעשויה קצף-קשיח.
מדענים מאוניברסיטת פלורידה בגיינסויל, ובראשם הפרופסור להנדסה גרעינית אד דאגן, הודיעו כי פיתחו מערכת גלאים רגישה ביותר שתפקידה להגן על הקצף הזה, מפני תקלות כלשהן ולאפשר טיסה בטוחה. כן בנו מיכל דלק חיצוני חדשני שישמש כבר את מעבורת דיסקברי שאמורה לחדש את הטיסות.
הגלאי שפותח מבוסס על טכנולוגיית קרני רנטגן, שימוש ב"תותח פוטונים" ומחשב מתוחכם המנתח את ההחזרים של חלקיקי האור, פוטונים מרובי-התנגשויות המגיעים מכיוונים שונים - והוא אמור להפחית את הסיכוי לפגם במעטפת הבידוד.
הגלאים החדשניים פותחו במקורם עבור תעשיית המכרות. הוא מזהה במדויק חריצים זעירים ומרווחי-אויר בקצף הבידוד. כיום מעריכים שאותם מרווחים זעירים, בין מעטפת הבידוד לפני השטח של מיכל הדלק - חריצים שלא נראו והתמלאו באויר - הם אלה שחוללו את האסון.
פיסת קצף קשיח בגודל של מזוודה קטנה ניתקה ממקומה בעת השיגור ובנתק הזה פגעה במיכל הדלק ובקצה הכנף השמאלית של המעבורת. הנזק היה חמור מאד, יצר תגובת שרשרת שהביאה להתרסקות בעת שקולומביה היתה בדרכה חזרה מטיסת החלל שלה.
בפרוייקט הפיתוח והניסויים של הגלאי היתה שותפה חברת לוקהיד-מרטין שערכה חקירה מיוחדת משלה בפרשת קולומביה.
|  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|