 |
/images/archive/gallery/283/810.jpg ילדים בפרויקט ההייטק הישראלי-פלסטיני MEET.
צילום מאתר MEET; עיבוד מחשב  |
|
|
|
|
| במחנה הקיץ של MEET ייפגשו ילדים ערבים ויהודים, ילמדו תכנות וניהול פרויקטים, וינסו לא להרוג זה את זה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
את הקיץ הקרוב יבלו 30 ילדים יהודים וערבים בני 14-15 משני צדיה של ירושלים במחנה קיץ משותף באוניברסיטה העברית בירושלים. הם לא יעסקו במצב הפוליטי, בתוכנית
ההתנתקות או ביחסי ישראל-פלשתין אחרי מות ערפאת. השפה המשותפת שלהם תהיה שפת מחשב.
הילדים הללו, שייבחרו מבין כ-250 מועמדים, ישתתפו ב-MEET, ראשי תיבות של Middle East Education through Technology. "זה שימוש בטכנולוגיה לשינוי של העולם", אמרה ענת בינור, אחת היוזמות, בראיון ל-NRG בביקור בזק שערכה בישראל לארגון המחנה זו השנה השניה ברציפות. "אם אתה יודע לתכנת, או אם יש לך את האהבה לדבר הזה – יש לך שפה משותפת. בעולם העסקי יש מה שנקרא multicultural business cimmunity – עובדים ממדינות ומתרבויות שונות, שצריכים ללמוד לעבוד זה עם זה. חשבנו שזה יכול לשמש בארץ לחבר נוער פלשתינאי ונוער ישראלי. הרעיון של MEET הוא לקחת את הטכנולוגיה וליצור מכנה מקצועי משותף בין המשתתפים".
MEET נולד לפני שנתיים אצל בינור, עו"ד, בעלת תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת קולומביה ודוקטורט בכלכלה פוליטית ב-MIT; ירון בינור, אחיה, שמסיים תואר ראשון במחשבים ב-MIT; ואסף חרל"פ, שמסיים תואר ראשון ב-SOAS באנגליה. "היינו בחו"ל כשהאינתיפאדה התחילה", משחזרת בינור. "אף פעם לא יצא לי לדבר עם פלשתינאים. פה היה חיבור בין שני הדברים: היה לנו צורך לעשות משהו, לתקן משהו שהיה חסר".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ברוק ובינור. צילום: עידו קינן
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
יוזמי המחנה מכוונים נמוך. "המטרה שלנו היא לא ליצור חברים הכי טובים, וברור לנו שלא זה יביא את השלום", מודה בינור. "המטרה היא לשנות את התפיסה אצל דור המנהיגים של העתיד". הבחירה במשתתפים גילאי 14-15 נובעת מכך ש"מצד אחד הם בוגרים, ומצד שני מספיק פתוחים לקלוט עוד תפיסות עולם, לפתח חשיבה ביקורתית כלפי הסביבה. יש לנו זמן לעבוד איתם לאורך תקופה – הם מספיק רחוקים מהצבא ומהאוניברסיטה. חשוב שהילדים יהיו בעלי פוטנציאל מנהיגותי, לאו דווקא פוליטי".
הקורסים מועברים באנגלית על ידי מדריכים מתנדבים מ-MIT, שאף אחד מהם לא ישראלי, רובם לא היו פה מעולם והם לא דוברי עברית או ערבית. "הם באים בלי ידע מוקדם של הסכסוך", אומרת בינור, "ויוצאים מפה עם נקודת מבט מאוד מיוחדת, מאוד מאוזנת. הם הופכים לשגרירים". בנוסף, מקבלים הילדים הרצאות מגורואי הייטק מקומיים, כמו ינקי מרגלית וניר ברקת, ומבקרים במעוזי הייטק כמו מפעל אינטל והטכניון.
במחזור הראשון והנסיוני של MEET בשנה שעברה השתתפו 30 בני נוער מ-11 בתי ספר במזרח ובמערב ירושלים. בינור: "הגיעו אלינו ילדים שאחרת לא היו מגיעים. הצלחנו להגיע לקצוות הפוליטיים בשני הצדדים. השימוש בטכנולוגיה ובשפה מגיע בדיוק לאנשים שאנחנו רוצים לפתוח אצלם את החשיבה". בשנה הבאה, מקווים המארגנים, ייפתח המחנה להשתתפות ילדים מכל הארץ.
אבל למרות הדיבור ההייטקי הנקי מפוליטיקה, הפרויקט מנסה לקחת את הגישור הבין-סכסוכי צעד אחד קדימה. "עשינו מפגש סיכום עם הילדים וההורים", מספרת בינור. "הרבה מההורים חוששים מהמפגש הישראלי-פלשתינאי. מגיעות משפחות שהן לא טיפוסיות לכזה פרויקט".
לכן דאגו בפרויקט להמשיך את הקשר בין בני הנוער גם הלאה. מנהלת MEET בישראל, מיכל ברוק, אומרת שבסיום המחנה אשתקד התחלקו הנערים לחמש קבוצות, ובמהלך השנה שחלפה עבדה כל קבוצה על פרויקט משותף, כולל פגישה חודשית עם מנחה. המוטיבציה: מי שהגיע למפגשים החודשיים יזכה להשתתף השנה במחנה המשך. אחת מהקבוצות האלה יצרה תוכנת מסרים מידיים שמתרגמת הודעות מעברית לערבית ולהיפך. אי אפשר להתחמק מהסמליות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
