 |
הפעלת חוות הדגים במימי מפרץ אילת, שהוקמו כבר לפני 20 שנה, עוררה סערה ציבורית. הגופים הירוקים טענו שהחווה גורמת נזק בלתי הפיך לשוניות האלמוגים, ומנגד קמו קולות שלפיהם חוות הדגים אינן הגורם המזהם היחיד במפרץ - הנפגע גם מפעילות הנמל ומהזרמת מי שופכין-וכי אין לתלות את אשמת הזיהום רק בהן.
כמו כן, טענו כי סגירת החווה תוביל לאובדן מקור הפרנסה של מאות. לאחרונה החליטה המועצה לתכנון ובנייה להוציא את כלובי הדגים ממפרץ אילת, וההחלטה עומדת לקבל אישור סופי במסגרת תוכנית המתאר הארצית לחופי אילת. בינתיים, יש מי שישב ותכנן חלופות.
כבר לפני כ-8 שנים החלו נועם צייכנר, מהנדס חקלאי, ועמרי בן-אליהו, ימאי, לחשוב על פתרון שיאפשר להקים חוות דגים בלב ים. הצבת כלובי דגים בים-התיכון, למשל, לא תגרום בעיה אקולוגית, לא תפגע במשאבים תיירותיים ולא תזהם אוצרות טבע כמו שונית האלמוגים באילת. בנוסף, הים-התיכון גדול ואפשר לעגן בו מספר רב של חוות. הבעיה העיקרית היתה עמידות החווה בפני סערות.
"אם נתגבר על הקושי של הסערות, זה יהיה פטנט עולמי", אמרו לעצמם השניים, שהקימו חברה בשם סאבפלקס והמציאו פטנט הכולל מתקן גמיש לגידול דגים המעוגן בעוגן יחיד. עם הרעיון הזה הם הגיעו לד"ר ניתאי דרימר, מנהל המכון לחקר ימים וחופים של הטכניון, ומומחה בעל שם עולמי לפיתוח קונסטרוקציות ימיות. "יש לנו טכנולוגיה שיכולה לשרוד כל ים", אמרו , והמומחה השיב שזה לא ייתכן. החבר'ה התערבו איתו על גלידה, ולבסוף הוא נכנס כשותף בחברה.
לפני כ-5 שנים, לאחר הוכחת היתכנות, נכנסו כשותפים לחברה גם רם יוגב, שהיה לאיש השיווק שלה, והמשקיע האמריקני חיליק שווימר. הטכנולוגיה שהמציאה החברה נרשמה כפטנט בישראל ובעולם.
החברה
מפעילה בחודשיים האחרונים חוות דגים נסיונית מול חופי מכמורת, וחוות דגים תעשייתית ראשונה תוצב בעוד מספר חודשים מול חופי אשקלון ותגדל 2,000-1,500 טונות דגים.
פוטנציאל הייצור עשוי להגיע לאלפי טונות דגים, שאותם מייעדת החברה ליצוא. בחווה הנסיונית במכמורת הוחל לפני חודשיים בגידול של כ-50 אלף דגי דניס, ב-5 כלובים. דגים אלה מיועדים לשיווק בראש השנה, והכוונה היא להגיע ל-10,000 טונות דניס.
לפי דרישת הממונה על חקלאות מים במשרד החקלאות הישראלי, המערכת נשלחה לבדיקה בנורבגיה. חברת אקווה סטרקצ'רס בדקה את עמידות המתקן לסערות, והמערכת עברה את הבחינות בהצלחה מרובה. "אנו, מצדנו, ביקשנו לערוך בדיקה נוספת באמצעות ספינת גרר וביצענו נסיונות גרירה של עומסים על המערכת במהירויות זרם שונות. המערכת הוכיחה שהיא עובדת במגבלות שנקבעו לה, והמסקנה הסופית היתה שהיא יכולה לעמוד בים", אמר ד"ר דרימר.
כאמור, היתרון של המערכת החדשה הוא שהיא מסוגלת לשרוד סערות. מדובר במערכת גמישה המורכבת ממבנה של שני צינורות פלסטיק גמישים, הבנויים במבנה סופג אנרגיה ומונע שבירה. אל המבנה מחוברים 5 כלובים, שכל אחד מהם יכול להכיל כ-10,000 דגים. המתקן רתום לעוגן יחיד הקבוע בקרקעית הים, אשר ממנו יוצא כבל ארוך מאוד שמחובר למסגרת של מתקן הגידול, מעניק למערכת גמישות ומאפשר לה להסתובב יחד עם זרמי הים.
בעת סערה ניתן לפתוח שני ברזים, והמערכת כולה, על הדגים שבה, צוללת לקרקעית הים ומרחפת. "זה מה שעושים הדגים בטבע כשמתרחשת סערה", אמר נועם צייכנר. "החווה מסוגלת להתמודד עם מצבי ים קיצוניים-עוצמת גלים שגובהם מעל 15 מטר וסערות הוריקן והדגים נשמרים בהתאם לצורך הטבעי שלהם, בעומק, שם עוצמת הסערה קטנה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
יאפשר להם לעבור לים התיכון. דגים מאילת. (צילום: יוליה פריליק)
|
|
|
 |
|
 |
|
מעבר לים הפתוח
|
|
|
 |
|
|
|
יתרון נוסף של המערכת: ניתן לעגן את כלובי הדגים במרחק רב מהחוף, בין 6 ל-14 ק "מ, ובכך לנטרל את הזיהום. רחוק מהחוף קיימת זרימה חזקה של מי ים, ולכן פיזור הפרשות הדגים מקסימלי. לשם השוואה, חוות הדגים באילת ממוקמת חצי ק"מ בלבד מהחוף.
ומה במקרה של זיהום מי הים בדלקים ושמנים?
צייכנר: "במצב של זיהום ממושך, ניתן להרים עוגן ולהעביר את המערכת ללב ים, למקום נקי יותר".
בעולם קיימות כיום 2,600 חוות דגים. היצרניות הגדולות של ציוד לגידול דיג בעולם הן נורבגיה ואיטליה, שמייצרות בעיקר חוות המיועדות למפרצים סגורים. אולם התקנות החדשות במדינות רבות בעולם מחייבות העברת כלובים לים הפתוח. כך גם ממליצים כל הגופים הירוקים, שתובעים לאסור על הקמת חוות דגים במפרצים סגורים, בשל הנזק שהן גורמות למערך האקולוגי במפרץ.
תקנות חדשות בארצות-הברית מחייבות למקם חוות במרחק של 4.5 ק "מ עד 300 ק"מ מהחופים. גם בקנדה פועלים הארגונים הירוקים לפינוי חוות הדגים אל הים הפתוח. "כיום המגמה של החקלאות הימית בעולם היא לעבור לכלובי דגים בים הפתוח", אומר צייכנר.
צריכת הדגים בישראל מגיעה לכ-70 אלף טונות בשנה. גידול הדגים בבריכות מים מתוקים עומד על כ-18 אלף טונות, הגידול בחקלאות ימית בכלובים וביבשה על כ-5,000 טונות, והדיג על כ-5,000 טונות. השאר - מיובאים.
לדברי צייכנר, השוק הישראל לדגי ים - בס, דניס, לברק ומוסר - יכול להכפיל את עצמו, אולם היעד של חוות הדגים הוא דווקא ליצוא לאירופה ולארה"ב. "אפשר לייצר בישראל עשרות אלפי טונות דגים ולייצא אותם לאירופה ולארה"ב במחירים טובים. בארה"ב יש ביקוש לדניס וללברק, שני דגים שמוצאם בים-התיכון. מדובר בשוק בעל פוטנציאל אדיר", הוא אומר. בנוסף, התמורה בגין דגים ממקור לא מזהם ('אקו פיש') גבוהה עד 30% מהתמורה לדגים מחקלאות ימית רגילה.
עלות ייצור של 1 ק"ג דגים עומדת על כ-3.5 דולרים , ומחיר השוק שלו הוא 8-5.5 דולרים לק"ג. היות שניתן לייצר כמה עשרות אלפי טונות של דגים בים-התיכון, מדובר בשוק שיכול לגלגל בין 60 ל-80 מיליון דולר לשנה. ובעתיד הרחוק "השמים הם הגבול", טוען צייכנר. ההשקעה בחוות דגים שכוללת 5-3 מתקנים היא כ-5 מיליון דולר.
החווה התעשייתית הראשונה בישראל מתוצאת סאבפלקס תוצב מול חופי אשקלון, 14 ק"מ מהחוף. עמרי בן-אליהו מסביר, כי אזור אשקלון מועדף על רשויות הצבא ועל משרד התחבורה להקמת חוות דגים. האזור נמצא מדרום למזהמים של חופי ישראל (שפד"ן והנמלים) והרחק מהזיהום של חוף עזה. מדובר באזור שבו הים נקי, כך שאין סכנה לפגיעה בדגים. בנוסף, אירועי הסערה שם קטנים יחסית וגם הגלים נמוכים.
לדבריו, עם הקמת חוות דגים ימיות תעשייתיות, הענף עשוי להעסיק מאות משפחות שיתפרנסו מחקלאות ימית ומשירותים נלווים. מנכ"ל סאבפלקס, נועם צייכנר, מציין כי כל רכיבי המערכת מיוצרים בישראל: "החזון שלנו הוא למכור מישראל טכנולוגיה ודגים, כך שכל הייצור הוא על טהרת הכחול-לבן".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
חשב על פתרון, נועם צייכנר. (צילום: גרי אברמוביץ')
|
|
|
|
|
|
|
השקעות ושיווק
|
|
|
|
|
|
|
ההתעניינות בפיתוח הישראלי גדולה. לאחרונה ביקרו בחווה במכמורת ראשי משרד החקלאות האינדונזי, ולפניהם משלחות מצ'ילה, ברזיל ודרום-אפריקה. גם אנשי עסקים מטייוואן ומהפיליפינים הודיעו כי בכוונתם לבוא לראות את החווה. בעל חברה מטייוואן שתכנן ביקור בחווה הודיע כי החווה שלו הושמדה בצונאמי האחרון וביקש סיוע דחוף בבניית חווה חדשה.
בחודש הבא יגיעו מקנדה אנשי החברה לגידול דגי סלמון קוק אקווה-קאלצ'ר, המגלגלת 100 מיליון דולר בשנה, וכעת נדרשת לעבור לים הפתוח ומתעניינת במערכת הישראלית. מאירלנד אמורים להגיע נציגי החברה הגדולה בעולם לגידול ושיווק דגים, מארין הארווסט, המבקשת להעביר את חוות הדגים שברשותה לים פתוח. גם נציגי חברת פורקיס מיוון, המגדלת 6,000 טונות דגים בשנה, רובם ליצוא לארה"ב, מתעניינים בחווה וייתכן שיקימו חווה בישראל. מהוואי מתעניינות במערכת 3 חברות מקומיות לגידול דגים.
לאור היקף הפעילות הגדול הצפוי, מנהלת החברה מגעים לכניסה של שותף אסטרטגי. השוק הפוטנציאלי של אספקת חוות דגים מוערך בעשרות מיליוני דולרים בשנה. בנוסף למכירת חוות, תספק החברה ללקוחות תוכניות החכרה. במקרים מסוימים תשקיע בעצמה בחוות הגידול, ותהיה מעורבת בגידול ושיווק דגים שייוצרו במתקניה. לדברי צייכנר, ההשקעה הראשונית שהחברה זקוקה לה עתה היא בהיקף של 8 מיליון דולר, לפיתוח המערכות הראשונות, זאת לאחר מענק של מיליון דולר שקיבלה החברה מהמדען הראשי במשרד התמ"ת. בשל פוטנציאל השוק האדיר, צופה צייכנר כי ההשקעה תוחזר תוך שנתיים.
"אם נשכיל להשתמש בפוטנציאל של המוצר הזה, ישראל יכולה להפוך על פניו את מאזן היבוא-יצוא של הדגים ולהיות יצואנית דגי איכות מובילה בעולם. וכל זאת בנוסף לפוטנציאל האדיר שבטכנולוגיה הייחודית שפותחה על ידינו", אמר צייכנר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
חוות דגים. שוק שיכול לגלגל 60-80 מיליון דולר בשנה
|
|
|
|
|
|
|
אור ירוק
|
|
|
|
|
|
|
חיים אנג'וני, מנהל האגף לדיג וחקלאות מים במשרד החקלאות, אמר כי הכלובים במכמורת מהווים בשורה להגדלת הייצור המקומי של דגים. אנג'וני: "זו טכנולוגיה פשוטה וחכמה, ויש לה סיכוי להצליח. הם יצטרכו לעבור 'אפ-סקיילינג' למערכת יותר גדולה ומסחרית, וגם לעבוד על נושא הנדסת האנוש - לראות איך מטפלים ומתחזקים כלוב כזה. אנו נעודד אותם, נתמוך ונסייע בידם. מבחינתנו זה פותח אופק לחקלאות ימית בים-התיכון."
גם עו"ד עמית ברכה, מעמותת אדם, טבע ודין, מתפעל מהמערכת: "מבדיקה שעשינו עולה, כי מדובר בכלובי דגים שמצליחים לעמוד במימי הים-התיכון. הכלובים החדשים נוסו בחודשי החורף, ונמצא כי הם עמידים לסערות. מה גם שכשקיימת בעיה קריטית, ניתן להורידם לקרקעית הים.
"המערכת הזו נותנת פתרון שמערכות קודמות לא הציעו. מבחינה זיהומית, מכיוון שבים-התיכון אין את אוצרות הטבע שיש במפרץ אילת, מה-גם שהוא פתוח ויש פיזור של הזיהומים, אין בעיה להקים כלובי דגים שם. לכן, לטעמנו, מדובר בחלופה נכונה יותר סביבתית וגם כלכלית."
הפטנט מקבל חיזוקים גם מגרינפיס ומעמותת צלול. יניב מזרחי, מנהל המאבק בזיהום ים בגרינפיס ישראל, אומר כי ארגונו רואה בעין יפה פיתוח טכנולוגיה לחקלאות ימית בים-התיכון: חקלאות ימית בים הפתוח מהווה סיכון נמוך בצורה משמעותית לעומת מקומות כמו מפרצונים ואגנים סגורים, שבהם היא מהווה סיכון גדול לסביבה.
"הטכנולוגיה המוצעת בידי סאבפלקס עונה לקריטריונים הסביבתיים שעליהם נאבק ארגון גרינפיס. המרחק מהחוף, מעגל העגינה הגדול ועומק המים הרב אינם יוצרים עומס על המערכת האקולוגית."
עמותת צלול, ששמה לה למטרה לשמור על מפרץ אילת ועל שונית האלמוגים, מברכת על הפיתוח החדש. מנכ"ל העמותה, יריב אברמוביץ,' אומר כי הטכנולוגיה של חברת סאבפלקס יכולה להוות פתרון להפסקת פעילות מפעלי הדגים במפרץ אילת, בד-בבד עם שמירה על מקור הפרנסה של בעלי המפעלים.
| | | | | |
|
