 |
/images/archive/gallery/308/847.jpg פיתוח גוף
 |
|
|
|
|
| עד לא מזמן הן עדיין נחשבו מדע בדיוני, אבל כיום כבר התרגלנו כולנו לשמוע על מצלמות זעירות שמשוטטות להן בתוך קפסולות במורד המעי, לצורך אבחון רפואי. לרגל כנס 'ביוטק ישראל 2005' שנפתח היום, מביא ינאי אלפסי את 16 החידושים החמים בתחום הביוטכנולוגיה בישראל: מ'פיגום' שנועד לחזק את רקמת הלב אחרי התקף, דרך שבב לבדיקת נוגדנים ועד תחליפי סחוס למפרקים |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
ינאי אלפסי
24/5/2005 15:51 |
|
|
|
|
|
|
|
תרופה לטיפול אחרי התקף לב
פרופ' סמדר כהן ופרופ' יונתן לאור, מהמחלקה לביוטכנולוגיה והנדסה ביו-רפואית ב אוניברסיטת בן-גוריון, פיתחו חומר ייחודי - פולימר מתכלה - המוזרק ישירות לאזור שנפגע בהתקף לב. בתוך דקות מההזרקה נבלע החומר בין תאי הלב וסיביו, ויוצר מעין'פיגום' שמחזק את רקמת תאי הלב. החיזוק הזה מגביר את הכוח המכני של שריר הלב במהלך השיקום, מפחית את גודל הצלקת לאחר ההתקף, ויכול להמריץ את התפתחותם של כלי דם חדשים ולעודד את התחדשות הלב. במודלים נסיוניים של התקף לב, הוכח הפולימר כמפחית כשל בתפקוד הלב וכמונע מקרי מוות.
מחלות הלב וכלי הדם הן מגורמי התמותה הראשיים בעולם המערבי. בכל שנה לוקים בהתקף לב או באיספיקת לב יותר ממיליון אמריקנים - והרבה יותר מכך בעולם כולו - וצפי השוק לטיפול בחולים חדשים עולה על מיליארד דולר בארצות-הברית לבדה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
תרופה לטיפול בסכיזופרניה
|
|
|
 |
|
|
|
תרופה לטיפול בסכיזופרניה BL-1020 הוא כימיקל שניתן לבליעה ומיועד לטיפול במחלת השסעת (סכיזופרניה). המולקולות שלו פועלות על המערכות של המוליכים העצביים דופמין ו-GABA במוח. התרופות הקיימות כיום בשוק גורמות תופעותלוואי קשות, כגון קושי בהנעת שרירים, והתרופה המיועדת מבטיחה ירידה משמעותית בתופעות הללו.
בארה"ב בלבד חולים כ-3 מיליון איש בשסעת, ובעולם כולו כ-8 מיליון חולים מאובחנים. שוק התרופות למחלת נפש זו מסתכם ב-18 מיליארד דולר בשנה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מכשיר 'נוקליאופקטור'
|
|
|
|
|
|
|
זהו מכשיר מתוצרת חברת אמאקסה (Amaxa), המשמש להחדרת מטען גנטי כלשהו ישירות לחומר הגנטי של תא היעד. הודות לטכנולוגיה הזו, ניתן כיום לבצע זאת גם בתאים שלא איפשרו זאת עד כה. ניתן לעשות בו שימוש בחקר הסרטן, באמצעות מחקר בתאים סרטניים שמוצאם בגוף החולה.
כמו-כן, ניתן לעשות בטכנולוגיה שימוש בפיתוח תרופות ובריפוי גנטי. השימוש בטכנולוגיה תופס בשנים האחרונות תאוצה, ונמצא במעבדות מובילות בארץ ובעולם, לדוגמה במעבדתו של חתן פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר מ הטכניון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תחליף חלב-אם
|
|
|
|
|
|
|
נוטריניה היא חברת ביוטכנולוגיה, המתמקדת בפיתוח, ייצור ושיווק של 'אינסומיל' (InsuMea l) - משפחה של תחליפי חלב-אם ביו-אקטיביים.
נוטריניה שואפת לשפר את בריאות בני-האדם, באמצעות תזונה קרובה ככל הניתן לחלב-אם טבעי. החברה מקווה להיות המובילה העולמית בפיתוח ובשיווק של Non-Nutrient- תרכובות ביו-אקטיביות המצויות בחלב-אם, אך אף לא באחד ממוצרי המדף המסחריים להזנת תינוקות הקיימים כיום.
החברה היא הראשונה שהציגה אי-פעם טכנולוגיית מיקרוקפסולה של חלבונים ביו-אקטיביים. פטנט המיקרו-קפסולה מאפשר לכלוא חלבונים 'רדומים' בצורת אבקה יבשה בתוך תחליף חלב-האם, אשר יהפכו לביו-אקטיביים במגע עם מים.
שוק תחליפי חלב-האם מוערך כיום ב-7.9 מיליארד דולר בשנה. כ-40 מיליון תינוקות בעולם המערבי מוזנים בשלב מסוים במהלך שנת חייהם הראשונה בתחליף חלב אם, ונוטריניה ערוכה כבר כיום לייצור כמויות מסחריות של אינסומיל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התקן נגד עששת ורקבון שיניים
|
|
|
|
|
|
|
חברת פלורינקס (Fluorinex) נוסדה באפריל 2004, והיא מפתחת מוצר ייחודי למניעת עששת ורקבון שיניים, הפועל באותו אופן שבו חיסון ותרכיב חיסוני מונעים מחלות אחרות.
כיום מתרכזת החברה בסיום פיתוחו של התקן מהפכני, אשר יספק עמידות מוחלטת בפני חומציות ורקבון שיניים. המוצר למניעת עששת יוצע לרופאי השיניים ב-2 דגמים: אחד עם סוללות, והשני עם ספק-כוח חיצוני הניתן לוויסות שיאפשר לרופא השיניים לקצר את משך הטיפול.
המוצר יוצע כערכה הכוללת 4 פלטות לשימוש חד-פעמי. זוג פלטות אחד יכיל נוזל, ואת הפלטה יש להרכיב על שורת השיניים כדי לטבול בה את השיניים למשך דקה אחת. בזוג השני יהיה ג'ל המחובר לאלקטרודות, שיאפשרו פעילות חשמלית של הג'ל. 90% מאוכלוסיית העולם סובלת מעששת, ופוטנציאל השוק של פלורינקס מסתכם ביותר ממיליארד דולר. המוצר מפותח כפלטפורמה, שניתן יהיה בעתיד לעשות בה שימוש עם יישומים נוספים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תרופות נגד יתר לחץ-דם
|
|
|
|
|
|
|
חברת רנופארם עוסקת בתחום הכימיה הרפואית ומפתחת תרופות ליתר לחץ-דם. התרופות מבוססות על תרכובות חדשות, המחקות את פעולת הלב ומשחררות חנקן חד-חמצני, המווסת את לחץ-הדם.
התבגרות האוכלוסיה מפחיתה את יכולת הגוף לייצר את מולקולת החנקן החד-חמצני. רנופארם מציעה כדור לשימוש יומי, שיספק לגוף את המולקולות החסרות. פוטנציאל המכירות הוא כ-100 מיליארד דולר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צמחי מרפא להורדת רמת הסוכר
|
|
|
|
|
|
|
חברת די-הרב (D-Herb) מפתחת מוצר המבוסס על צמחי מרפא, המשמשים כבר שנים בטיפול עממי בגליל. המוצר מטפל בהורדת רמת הסוכר בדם בחולי סוכרת, והמטרה היא לפתחו כתרופה.
היזם לפרויקט היה ד"ר סובחי סעוב ז"ל, שהיה מנהל מחקר ופיתוח בחברה, מומחה לביוטכנולוגיה וליישומים של צמחי מרפא. מנכ"ל החברה הוא ד"ר יאן ואן-מיל, ד"ר לכימיה ממכון ויצמן למדע. די-הרב מסיימת בימים אלה ניסויים קליניים בביתהחולים וולפסון להוכחת יעילות המוצר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מצלמה בצינור ההנשמה
|
|
|
|
|
|
|
חברת ETView פיתחה מצלמת וידיאו זעירה, שמורכבת בקצהו של הצינור המוחדר לקנה-הנשימה ומאפשר הנשמה מלאכותית של חולים. זו הפעם הראשונה שמפותח צינור הנשמה, המאפשר מעקב חזותי רציף של פנים קנה-הנשימה.
השימוש בצינור, שהוא חד-פעמי, יגדיל את סיכויי החולה או הפצוע לשרוד, ויקטין את מספר התקלות הכרוכות בהחדרת צינור ההנשמה-תהליך שמצריך לעתים נסיונות רבים עד שהוא מצליח. המוצר מאפשר הצלחה של 100% כבר בניסיון הראשון, בזכות התמונה שמוקרנת למסך ומאפשרת למטפל לראות בדיוק איפה הוא ממוקם. הצינור החדשני מקטין גם את הצורך בביצוע צילומי רנטגן תכופים, על-מנת לוודא שהוא במקום הנכון.
הליך הצנרור (אינטובציה) מבוצע מעל 50 מיליון פעמים בשנה בעולם המערבי, וב-5%-3% מתוכם הוא נקלע לקשיים בחדרי ניתוח, וסיכויי ההצלחה שלו ברפואת חירום בשטח הם 25% בלבד.
ממציא המוצר הוא אורן גבריאלי, סטודנט להנדסת מכונות בטכניון, ומנכ"ל ETView הוא עופר פרידמן, יזם היי-טק 'סדרתי'.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צנתר לעירויים ממושכים
|
|
|
|
|
|
|
פלקסיקאת' (Flexicath) הוקמה בשנת 2004 בידי פרופ' פול פרום, שי עמישר ו רונן רדומסקי. המוצר שפיתחה החברה הוא צנתר להחדרה תוך-ורידית עד תקופה של 20 יום, תוך הוזלה משמעותית של הליך ההחדרה. על-פי השיטה הנהוגה כיום, החדרה של צנתר תוךורידי לתקופה של 20 יום דורשת הליך שהוא ניתוחי כמעט.
כל מי שאי-פעם טופל באמצעות עירוי יודע, כי כל 3 ימים יש להחליף את הצינורית, שכן הווריד מפתח דלקת ורידית (פלביטיס). חולים שנזקקים לטיפול תוך-ורידי ממושך נדקרים שוב ושוב, בכל פעם במקום אחר, והצנתר של פלקסיקאת' - בזכות פשטות החדרתו - יפטור אותם מדקירות חוזרות ונשנות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טיפול בסרטן שלפוחית השתן
|
|
|
|
|
|
|
חברת TheraCoat פיתחה שיטה ייחודית לטיפול בסרטן שלפוחית השתן. המכשיר עשוי פולימר שמתכלה ביולוגית, ומכיל תרופה המשמשת כיום לטיפול במחלה. המכשיר 'מודבק' לשלפוחית השתן ומשחרר את התרופה במשך זמן שנקבע מראש.
הטיפול כיום כרוך בהזרקת תרופות שמאבדות מיעילותן, מאחר שהן נמהלות בשתן. מדי שנה מאובחנים 130 אלף חולים בסרטן השלפוחית בעולם המערבי, ועלות הטיפול במחלה - בארה"ב בלבד-מגיעה ל-2 מיליארד דולר בשנה. הטכנולוגיה החדשה נמצאת כיום בתחילת בדיקתה על בעלי-חיים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צנתר להחדרת תרופות למוח
|
|
|
|
|
|
|
חברת סוננקו (Sonenco) פיתחה צנתר על-קולי להחדרת תרופות באופן נקודתי בניתוחי מוח. המכשיר, המסוגל להחדיר את התרופה לעומק הרקמות, נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים ביותר, וכעת מבוצעים בו ניסויים בבעלי-חיים.
הטכנולוגיה החדשה אמורה לסייע להתגבר על מכשולים שונים בגוף, אשר מעכבים כיום את ההעברה המיטבית של תרופות המוזרקות לווריד לאזורים במוח שבהם התפתחו גידולים. בעולם המערבי ידועים 450 אלף חולים שהטיפול עשוי להתאים למצבם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ייצור חיסונים על-ידי אצות
|
|
|
|
|
|
|
צוות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בראשות פרופ' שוש ארד ופרופ' רון דגן, פיתח פלטפורמה טכנולוגית לייצור חלבונים באצות חד-תאיות. היא תשמש בסיס לייצור חיסונים בבליעה ותרכיבים חיסוניים אכילים. שימוש בטכנולוגיה שפותחה יאפשר להפוך את האצות למעין 'בית-חרושת' לייצור חלבונים וחיסונים, נוגדנים כתרכיבי חיסון פסיבי, חומרים לדיאגנוסטיקה ועוד - זאת תוך שימוש ביכולת האצה לקצב גידול תאים מהיר במערכת סגורה ומבוקרת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מערכת ננו-חלקיקים לשחרור תרופות
|
|
|
|
|
|
|
צוות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בראשות פרופ' אלי הלדמן, ד"ר סרינה גרינברג וד"ר צ'רלס לינדר, פיתחו מערכת מכוונת-מטרה לנשיאת תרופות. המערכת, המורכבת מננוחלקיקים בעלי מעטפת כימית מיוחדת, תשחרר את התרופה במיקום שבו תושג ההשפעה המרבית שלה.
השימושים העיקריים הם בטיפול תרופתי במחלות של המערכת העצבים המרכזית ובגידולים סרטניים במוח מסוג גליומה, מאחר שהכימיה המיוחדת והגודל המזערי מאפשרים מעבר של מחסומים במוח, החוסמים חלק ניכר מהתרופות האחרות. הטיפולים התרופתיים הנהוגים כיום בגידולים סרטניים במוח הם בטיפול כימותרפי או באמצעות התערבויות כירורגיות מורכבות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שבב אנטיגני לבדיקת נוגדנים
|
|
|
|
|
|
|
פרופ' ירון כהן ממכון ויצמן פיתח שבב אנטיגני לקביעת פרופיל המערכת החיסונית. המוצר שיפותח באמצעות הטכנולוגיה הוא מכשיר לקביעת רפרטואר הנוגדנים המצויים בדגימה נבדקת, לשם אבחון ומעקב אחרי מחלות והפרעות המערבות את מערכת החיסון.
המוצר מבוסס על שבב המכיל מערך נרחב של אנטיגנים, במבנה דומה לשבבי דנ"א, ומהתקן לגילוי ולמדידה כמותית של הנוגדנים הנקשרים מתוך דגימת נוזל גוף אל האנטיגנים שעל השבב. השבב מיועד לשימוש חד-פעמי. הבדיקה תתבצע על דגימת דם, רוק או נוזל גוף אחר, ובשל כך תהיה נוחה לנבדק. נפח הדגימה הדרוש יהיה זעיר, ותהליך הבדיקה עצמו ניתן יהיה לביצוע באוטומציה חלקית ואף מלאה. השוק העולמי של הדיאגנוסטיקה המולקולרית מסתכם בכ-8 מיליארד דולר בשנה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתור נטייה לתסמונת פוסט-טראומתית
|
|
|
|
|
|
|
פרופ' אריה שלו וד"ר רונן סגמן מבית-החולים הדסה עיןכרם המציאו בדיקת דם פשוטה, שתאפשר לאתר אנשים המועדים לפתח תסמונת פוסט-טראומתית כרונית כבר בחדר המיון - בשעות הראשונות לאחר שנחשפו לחוויה הקשה.
תסמונת פוסט-טראומתית כרונית מתאפיינת בהפרעות בשינה, קושי בריכוז, עצבנות, סיוטי לילה והבזקים לאחור (פלש-בק) לאירוע הטראומתי - מאפיינים שעלולים להישאר גם זמן רב אחרי האירוע עצמו. לראשונה בעולם נמצא ביטוי לפעילות הקשורה לתסמונת פוסט-טראומתית כרונית בתאי הדם הפריפריאליים.
החוקרים בדקו במעבדה אלפי אפשרויות של ביטויים כאלה בבת-אחת, בשיא היכולת הטכנולוגית שעמדה לרשותם באותה עת. משמעות הממצאים היא, כי ייתכן שיש במוח האדם מנגנונים המופעלים באופן מיוחד אצל מי שעתיד ללקות בתסמונת פוסט-טראומתית כרונית, וביטוי לכך ניתן למצוא בבדיקת דם פשוטה, שעות ספורות לאחר החשיפה לאירוע. 5.2 מיליון אמריקנים סובלים מהתסמונת, ושוק התרופות הרלוונטי מסתכם שם ב-8 מיליארד דולר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תחליפי סחוס למפרקים
|
|
|
|
|
|
|
חברת קארטיקיור (Carticure) מפתחת תחליפי סחוס להשתלות במפרקים. השתלות מפרקים אינן דבר חדש, אך החידוש של קארטיקיור הוא בעובדה שניתן יהיה לייצר את הסחוס בהיקפים מסחריים.
מדובר בתאים שנלקחים מלסתות של חזירים, שאותם מפתחים לרקמות סחוס חלופיות. כל פתרונות ההשתלה הקיימים כיום נחשבים יעילים, שכן הגוף באזורי המפרקים אינו נוטה לדחות השתלות, אך החידוש בפתרון של קארטיקיור הוא בזמינות החומר להשתלה. שוק המוצרים החלופיים לטיפול בעצם או בסחוס צפוי להגיע בשנת 2007 ל-1.3 מיליארד דולר בארה"ב בלבד.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
