ראשי » כלכלה » צרכנות

הוראת תשלום

למרות "חוק חינוך חינם" אנו עדיין משלמים לבית-הספר תשלומים מופרזים. אילו תשלומים אנו חייבים לשלם ואילו מהם אסורים על-פי החוק

למרות שמקובל להתייחס לבית-הספר כאל מוסד חינוכי, יש לו גם היבטים כלכליים. בתחילת שנת הלימודים מחויב מנהל המוסד החינוכי להעביר לוועד ההורים דוח כספי של השנה הקודמת, המפרט את השימוש בכספי ההורים לתשלומי החובה והרשות. למשל, לגבי טיולי תלמידים, המנהל חייב לפרט את כל השירותים שיסופקו בטיול, כולל מסלול מפורט של הטיול. עם זאת, מסתבר שביתהספר והרשות המקומית ממשיכים לגבות מההורים תשלומים מופרזים או כאלה שאינם מעוגנים בחוק.

אחת הדוגמאות לכך היא התשלום עבור תל"ן (תוכנית לימודים נוספת). על-פי חוק חינוך ממלכתי, הורים רשאים לבקש להוסיף שעות לימוד לילדיהם מעבר לתוכנית הבסיסית. במקרה כזה, ההורים או הרשות המקומית צריכים לממן את עלות השעות. מדובר בתוכנית רשות שנקבע לה מחיר מרבי ושבמסגרתה מותר להוסיף 3 שעות לימוד לכל היותר. עד כאן לשון החוק. עם זאת, בישראל כמו בישראל, ניתן למצוא דוגמאות רבות ל"הגמשת" חוק זה.

דוגמה מובהקת להגמשה מסוג זה ניתן למצוא במערכת החינוך הדתי. החינוך הדתי משופע באולפנות ובישיבות ששעות הלימודים בהן ארוכות במיוחד. מסתבר שעל שעות אלו משלמים ההורים סכומים גבוהים במיוחד ושאינם עונים על הגבלות החוק. ברוב הישיבות התיכוניות עומד שכר הלימוד על 13 אלף שקל בשנה. באולפנות לבנות שכר הלימוד עומד על 7,500-5,000 שקל לשנה.

ראשי האולפנות מסבירים את התשלום הגבוה בנימוקים כמו "תוספת שעות תורניות". לטענתם , הם לא מקבלים את כל התקציבים שזוכים בהם בתי-הספר האחרים, מכיוון שהם מוסד מוכר אך לא רשמי. עם זאת, מבדיקה עם משרד החינוך עולה, כי התקציב עבור תלמיד במוסדות אלה אינו רחוק מהתקציב עבור תלמיד אחר.

על-פי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך, התשלום על התל"ן אמור לעמוד על 110 שקל לכל שעה נוספת לכיתות א'- ו' ו-130 שקל לשעה בכיתות גבוהות יותר. אם כך, תוספת של 1,300 שקל בחודש, כפי שנגבית בחינוך הדתי, היא גבוהה בהרבה ממה שמתיר החוק. משרד החינוך מסר בתגובה, כי העניין נמצא בדיון בוועדה. לכל תל"ן יש כללים הנוגעים לתשלומים המקסימליים עבורה. מדובר בתוכניות בתחומים שונים - החל בתיאטרון, אמנות וקולנוע וכלה בספורט, טבע ומדעים. התנאים מפורטים בחוזר מנכ"ל המפורסם באתר משרד החינוך. נציין, כי תלמיד שלא משתתף בתוכנית לא מחויב לשלם עבורה.

מעבר לתל"ן, ישנם תשלומים רבים נוספים הנגבים מהורי התלמידים אף שהדבר אינו מעוגן בחוק. כך, למשל, התשלום עבור המזגנים בכיתות הלימוד אינו אמור להיגבות מההורים. כמו כן, מחלק מהתשלומים ניתן להימנע. למשל, אם בית-הספר לוקח את התלמידים לשיעורי שחייה - הוא רשאי לגבות תשלום עבור דמי הנסיעה והכניסה לבריכה. אך אם לתלמיד יש מינוי לאותה בריכה הוא אמור להיות פטור מדמי הכניסה. מחלק מהתשלומים לא ניתן להתחמק. כך, גם אם יש לילד ביטוח שיניים פרטי - הוריו ייאלצו לשלם את אגרת שירותי בריאות השן.

את רשימת תשלומי החובה והרשות ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד החינוך, שכתובתו www.education.gov.il.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...