ראשי » כלכלה » צרכנות

מישהו מפקח על חשבון הבנק שלנו

במלחמה שמנהלת כיום המדינה נגד ההון השחור, סודיות בנקאית היא עניין יחסי בלבד

במסגרת ההירתמות הבינלאומית למלחמה בהון השחור, חוקקה גם מדינת ישראל הוראות חוק שמטרתן להילחם בתופעה.

איך הנושא מתיישב עם הסודיות הבנקאית?
כבר מזמן לא קיימת אותה מידת סודיות בנקאית כמו בעבר. המחוקק הבין כי סודיות בנקאית עלולה להיות דרך קלה להעלים הון שחור. לכן, אפילו במדינות שהיו חלוצות בנושא, כדוגמת שוויץ, יש כיום סודיות יחסית בלבד.

זו גם הסיבה שכל בעל חשבון בנק בארץ חייב להצהיר למי שייכים הכספים המצויים בחשבונו. בדרך זו ניתן למנוע, ולו במקצת, את האפשרות שאדם יפקיד את ההון השחור בחשבון אחר, בלי שאיש יידע על כך. הוראה זו כוללת אף עורכי דין. בדומה לסודיות הבנקאית שזוהרה הועם, כך גם החיסיון בין עו"ד ללקוח. דומה כי איש אינו מפקפק עוד כיום בעניין חובתו של עו"ד להצהיר למי שייכים הכספים המצויים בחשבון נאמנות שהוא מחזיק (אפשר שבעניין זה טרם נאמרה המילה האחרונה, שכן על-פי הצעת חוק לתיקון החוק הקיים, תוטל על עו"ד החובה לדווח מיוזמתו על כל פעילות של לקוח שלו, הנחזית להיות פעילות של הון שחור).

אילו אמצעים יינקטו נגד עבריין הון שחור?
החוק קובע אמצעי ענישה חמורים הכוללים, כמובן, מאסר בפועל. כדאי לשים לב להוראה בחוק שיכולה לפגוע קשה בכיסו של העבריין. בדומה להוראת החוק נגד עברייני סמים, המאפשרת למדינה לחלט את הרכוש של סוחר הסמים, כך גם לגבי עברייני ההון השחור.

בית-המשפט העליון נתן באחרונה פרשנות נרחבת לסמכותה של המדינה לחלט רכושו של עבריין כזה. מדובר במקרה שבו הפקידו אב ובנו במספר הפקדות כסף בסך כ-400 אלף דולר בחשבון הבנק שלהם. כשהתבקשו לתת הסברים למקור הכספים, לא היה בידיהם הסבר.

בית-המשפט קבע כי עובדה זו, בהצטרפה לעובדה שההפקדות בוצעו לשיעורין ובסכומים שאינם מחייבים דיווח לרשויות, וכן לעובדה שהמפקידים אינם שוהים דרך קבע בישראל - כל אלה יחדיו מצדיקות מסקנה כי מדובר בהון שחור, והמדינה זכאית לחלטו (סביר, ס"ה ).

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...