גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


להיפטר מהעמלות

למרות הביקורת הציבורית הנוקבת, הכנסות הבנקים מגביית עמלות ממשיכות לעלות. אז עד שנתחיל לראות בחשבון הבנק שלנו את תוצאות המאבק של הפיקוח על הבנקים, בדקנו כיצד תוכלו לחסוך הרבה כסף בקבלת שירותים בנקאיים

יהודה שרוני | 3/3/2007 9:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
המודעות הקטנות בעיתונים על ייקור העמלות הגיעו בעיתוי מפתיע-יומיים בלבד לפני כינוס ישיבה מיוחדת של המפקח על הבנקים ושל הנהלות חברות כרטיסי האשראי. בישיבה, שהתקיימה אתמול, דנו בנושא תעריפון העמלות החדש לחברות האשראי. בחברות לא חשבו שעדכון התעריפים יפריע במיוחד לתוצאות הדיון. הן הבינו כי הציבור כמעט אינו מגיב, וסביר שימשיך ממילא להחזיק בכרטיס האשראי שלו. אבל נראה כי בחברות כרטיסי האשראי, כמו בבנקים, החליטו ללכת צעד אחד רחוק מדי, ובסופו של דבר גם הן ייאלצו למחוק חלק ניכר מעמלות התעריפון.

הבנקים נוהגים לגבות עמלה על כמעט כל פעולה המתבצעת בחשבון העו"ש. העמלה נגבית בדרך כלל בגין שירות חדש הניתן ללקוחות. לדוגמה, בימים האחרונים החלו הבנקים בגביית עמלה בגובה של עשרות שקלים בגין הפעלת מערכת הסליקה הבין?בנקאית החדשה שהופעלה על ידי בנק ישראל. בעבר הונהגו עמלות יוצאות דופן כמו עמלת ספירת מזומנים, עמלת שחזור כרטיס אשראי או עמלה בגין משיכת מזומן ממכשיר אוטומטי המרוחק מסניף הבנק. כל העמלות עברו בשלום, עד שלפני שנתיים וחצי ניצבה המערכת הבנקאית על כוונת בנק ישראל וחברי הכנסת.
גלגולה של עמלה

זה התחיל עם החלטת בנק הפועלים להקפיץ את העמלה בגין רישום פעולה בעו"ש מ-1.21 שקלים ל-1.28 שקלים , ובכך הקים עליו את חמתו של עם ישראל. יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, שלום שמחון, הוביל מהלך שבו אולצו הבנקים להנהיג סלי עמלות חדשים לביצוע פעולות בסיסיות בחשבון העו"ש.

הסלים שזכו לכותרת "סל שמחון" איפשרו לציבור הלקוחות בפעם הראשונה לשלם עמלות עבור הפעולות שהם מבצעים באמת. בין השאר מדובר בחיוב חשבון העו"ש, קבלת תדפיס עבור הפעולה בעו"ש ועוד. לקוח שרוצה אפשרויות פעולה רבות יותר ישלם 18 שקל בחודש, ולקוח המעוניין לפעול בצורה בלתי מוגבלת ישלם 30 שקל לחודש.

אך זה היה רק המתאבן. מתברר כי הבנקים לא למדו את הלקח והמשיכו בעדכוני העמלות. בעקבות כך נכנסו בתחילת 2007 בנק ישראל וחברי הכנסת לפעולה נוספת ויזמו מהלך פיננסי מרחיק לכת עוד יותר - חוק המעניק לבנק ישראל את סמכות הפיקוח על כל העמלות. תעריפוני עמלות הבנקים מכילים כיום כ-340 עמלות, ומספרן צפוי להצטמצם לכ-70 עד סוף השנה, בעוד שהעמלות

שיהיו בתוקף למשקי הבית יסתכמו ב-20 בלבד.

התעריפון החדש יהיה ידידותי הרבה יותר ללקוח ויאפשר לו להשוות בין מחירי השירותים הפיננסיים השונים שהוא מקבל מהבנק. לדוגמה, במקום 5-4 עמלות שגובים הבנקים עבור פנקסי הצ'קים, יגבו עמלה אחידה אחת בלבד. "דמי השמירה" המפורסמים בגין ניירות ערך ייעלמו, ובמקומם תונהג עמלה חדשה - עמלת ניהול ניירות ערך.

המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, לא הסתפק בכך וכבר החל לטפל בשתי עמלות מציקות במיוחד: העמלה על העברות כספיות בין הבנקים ועמלת שחזור מסמכים. נכון להיום גובים הבנקים עמלה של 43 שקל על העברה כספית מחשבון בנק אחד לאחר. בבנק ישראל תהו מדוע צריך לגבות סכום גבוה כל כך בגין פעולה כה פשוטה והחליטו לפקח עליה - בקרוב יוחלט מה יהיה מחירה החדש של העברה שכזו.

עמלה נוספת שתיכנס לפיקוח היא עמלת שחזור מסמכים. גובהה של זו עומד היום על 18 שקל, והיא אינה מותירה ללקוח כל ברירה, שכן רק לבנק המנהל את חשבונו יש המידע הנוגע למצבו הפיננסי האישי.

אפשר לשלם פחות

אבל בינתיים ממשיכים הבנקים לחגוג. נתוני המאזנים שפורסמו בשבוע שעבר מצביעים על המשך הגידול בהכנסות מעמלות - במיוחד בבנק דיסקונט, שעידכן מחירים ואף הנהיג עמלות חדשות. סך ההכנסות התפעוליות של הבנקים הסתכמו מתחילת 2007 ב-7.26 מיליארד שקל. אך אם נתמקד רק בעמלות, מתברר כי הכנסות שלושת הבנקים הגדולים מסעיף זה גדלו ב-7.7% והסתכמו ב-4.7 מיליארד שקל.

כיצד ייתכן שלמרות הפיקוח והביקורת הציבורית ממשיכות לגדול ההכנסות מעמלות? ראשית, הפיקוח המקיף על העמלות עדיין לא נכנס לתוקף ויבוא לידי ביטוי מלא רק בשנה הבאה. שנית, סל שמחון השפיע על הכנסות הבנקים רק באופן חלקי. ולבסוף, הגידול בהיקפי הפעילות (בעיקר בשוק ההון) פיצה את הבנקים על הירידה בהכנסות בסעיפים אחרים.

למרות יוזמת הפיקוח על הבנקים, ללקוחות יש עדיין אפשרויות סבירות לחיסכון בהוצאות העמלות, אך ראשית עליהם לדעת על מה וכמה הם משלמים. למשל, ניתן לחסוך את עמלת ההעברה הבנקאית באמצעות הפקדת צ'ק לחשבון המוטב בבנק הרלוונטי. כמו כן, משתלם מאוד לבצע את התשלומים באמצעות כרטיסי האשראי ולא באמצעות צ'ק. כל פעולת משיכה בעו"ש מחויבת בתשלום עמלה של1.28-1.21 שקלים , ולכן עדיף לתכנן את סכום המשיכה כדי למנוע מספר משיכות גדול יותר.

לקוח המושך מזומן באמצעות מכשיר אוטומטי מרוחק (שאינו נמצא בקרבת סניף בנק) יחויב בתשלום עמלה של 5-4 שקלים. את תשלומי החשבונות (כמו חשמל, טלפון וארנונה) עדיף לבצע באמצעות כרטיס האשראי או בבנק הדואר, שכן תשלום חשבון שכזה בדלפק יהיה כרוך בעמלה של 4.5 שקלים . משיכת מט"ח מומלץ לבצע באמצעות חלפן פרטי, וכך ליהנות מפטור מעמלה בגובה של שמינית האחוז מסכום המשיכה.

ללא ספק אחת העמלות הכואבות ביותר נוגעת לביצוע פעולות בשוק ההון. לקוח שלא יידע להתמקח ישלם בסופו של דבר את העמלה התעריפית, שעלולה להגיע ל-1% מסכום הפעולה. חשוב לדעת כי לקוח המרבה לבצע פעילות בבורסה יכול להפחית את העמלה אפילו ל-0.25% לפעולה.

דמי שמירת ניירות ערך עומדים היום על 5%. וגם אותם ניתן להפחית במאמץ לא גדול. עוד עמלות בנות הפחתה הן אלה הנוגעות לתחום המשכנתאות - כך למשל יכול לקוח להפחית בעשרות אחוזים את העמלה לפתיחת תיק משכנתה. סביר שהתחרות כבר תעשה את שלה, והבנקים למשכנתאות יהיו מוכנים ללכת לקראת הלקוח, ובלבד שהוא יקבל את ההלוואה מהם.

נכון, כל ההתמקחויות האלה מזכירות לפעמים את השוק, אבל למי שמעוניין לחסוך פשוט אין ברירה. מי שיתבייש ייאלץ לממן את הבושה בהוצאה מיותרת של עשרות שקלים בכל חודש.

איך תחסכו בתשלומי העמלות
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
  • עוד ב''צרכנות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים