איסור פרסום מטעה ותשלום לחיילים - הצעות החוק הצרכניות של השבוע
שבוע פוליטי סוער, שבמרכזו עמדה שאלת פיזור הכנסת, הסתיים בנסיגתו של שר האוצר מהתוכנית הכלכלית שיזם ובהודעה לא ששגרתית ששחרר: "טעיתי בעיתוי ובהערכת המצב הפוליטי". בין לבין עברו כמה הצעות חוק שאולי ישפרו את מצב הצרכנים

במשך שבוע ניסתה הנהלת משרד האוצר להוריד את בר-און, בעדינות, מהעץ הגבוה שעלה עליו. בתום ישיבה שקיים באוצר הודיע בר-און, כי החליט למשוך את התוכנית.
"מתוך אחריות אישית למצב המשק ולשמירה על יציבותו הגעתי למסקנה כי נכון יהיה למנוע מהמשק, לעת הזו של חוסר יציבות פוליטית, זעזועים נוספים הכרוכים בשביתות וערעור מערכת יחסי העבודה במשק", אמר בר-און.
השר הוסיף בהודעה הלא שגרתית שפרסם בתקשורת: "טעיתי בעיתוי ובהערכת המצב הפוליטי לפיה ניתן היה לקדם את התוכנית בכללותה, חרף מרכיביה השנויים במחלוקת, והאמנתי כי ניתן היה לקדמה בהידברות. אנו נבחן את שאלת מתווה הפחתות המס לטווח הארוך, בהתחשב בהיעדר מקורות ונוכח המצב הפוליטי".
החלטת בר-און הוכיחה בעיקר את כוחו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, על רקע התנודות הפוליטיות בין קדימה והעבודה - שהודיעה כי היא מתייצבת לצד העובדים וההסתדרות, וכן את הלחץ שהפעילו חברי הכנסת על השר מאז מסיבת העיתונאים שכינס.
לבר-און היה ברור כי חברי ועדת הכספים לא יעבירו את תוכניתו וגם שהיא תיתקל בחוסר הסכמה במליאה, ולכן החליט לגנוז אותה.
ואם בכלכלה המסובכת בנגיעות פוליטיות עסקינן, הרי שניתן לצרף שתי דוגמאות נוספות שהתרחשו השבוע בבית המחוקקים ובמשרדי הממשלה. הראשונה, המשך הלחץ שמפעילה ש"ס להעלות את קצבאות הילדים באופן מדורג.
לאחר ההסכם שהושג בין קדימה לבין העבודה על קיום פריימריס בקדימה בספטמבר, נראה היה כי הממשלה לא תתפרק בשלב זה. ואולם ש"ס מיהרה לטרפד את החגיגיה והחלה לאותת כי היא עדיין עומדת בדרישתה וממשיכה לאיים כי אם לא ייענו לרישתה להגדיל את הקצבאות, תפרוש מהקואליציה.
דרישתה של ש"ס צפויה להיתקל בקשיים רבים בדרך למימושה. אמנם במשרד ראש הממשלה מעוניינים לשמר את הקואליציה, ובמסגרת זו אף הציעו לש"ס מיליארד
הדוגמה השנייה היא הצעת החוק של ח"כ עמיר פרץ, ולפיה גם חיילים בשירות סדיר יקבלו שכר מינימום. הצעה זו עברה השבוע לקריאה ראשונה, למרות התנגדותם של שר האוצר - שטוען כי היא תסב נזק כלכלי וערכי למשק; ושל יו"ר העבודה אהוד ברק, יריבו של פרץ.
לטענת פרץ, תשלום של כ-3,500 שקל לחיילים, הכרחי, שכן בכך המדינה נותנת גב כלכלי לצעירים ששירתו אותה בנאמנות.
בשלב זה נראה כי אל לו לשר האוצר להיות מוטרד מהצעת חוק זו, לנוכח ההערכה כי סיכויה של ההצעה לעבור בקריאה שלישית קלושים.
ולקינוח – עוד בשורה טובה לצרכנים הישראליים. לאחר הצעת החוק לפיצוי על זמן המתנה ממושך מדי לטכנאים, עברה השבוע הצעת חוק של חברי הכנסת גלעד ארדן ורונית תירוש, הקובעת כי בפרסום מבצע יחויבו העסקים לציין את מספר הפריטים המינימלי שימכר במחיר המבצע.
החוק אמור לתקן עיוות רציני שלפיו הצליחו חברות לתפוס כותרות עם מחירי מבצע - אך הקצו למבצע מספר מועט בלבד של פריטים מהמוצר.
לדברי ארדן, שהוביל בשנה האחרונה שינוי חקיקה משמעותי בתחום הצרכנות, "הגיע הזמן לשים קץ לתופעה שבה מנסים לפתות את הצרכן לרכוש מוצר על ידי פרסום מבצעים מטעים. פעם אחר פעם אנו נתקלים במבצעים המציעים מחיר מוזל, למשל טיסות לחו"ל במחירים מפתים - וכשמגיע הצרכן לביצוע הרכישה מתברר כי הכרטיסים המוזלים אזלו וניתן לרכוש רק כרטיס במחיר גבוה יותר".