מה כבר עשיתי
אבישי ברוורמן חלם להיות שר האוצר. השבוע הוא מונה בדוחק ליו”ר ועדת הכספים. הפרופסור המוערך ואחת ההבטחות הגדולות של הכנסת הנוכחית לא השאיר בה כמעט חותם. אחרי שאפילו חבריו לסיעה התנגדו למינויו והוא שקל לפרוש מהחיים הפוליטיים - עכשיו הוא מקבל צ’אנס אחרון להמריא
"אין ספק שאבישי תרם רבות לפיתוח הנגב, והוא באמת מאמין ברעיונות חברתיים כמו השקעה בפריפריה ובחינוך - אבל בפועל מאז שהוא נבחר לכנסת הוא לא קידם חקיקה משמעותית, כמו שקידמה ח"כ שלי יחימוביץ' למשל, שגם לה זו הכנסת הראשונה", כך אמרה בשבועות האחרונים אחת מחברות הכנסת מהקואליציה על רקע המאבק הממושך למינויו של אבישי ברוורמן לראשות ועדת הכספים.
המאבק הגיע לשיאו השבוע - עם אישורו, דחייתו ואישורו שוב של המינוי. ברוורמן זכה לבסוף במינוי המיוחל אחרי תקופה שבה חש ייאוש פוליטי.
אם בתחילת הדרך היה ברק בעיניו כשדיבר על הישגיו בפיתוח אוניברסיטת בן-גוריון ובבנק העולמי - הברק הזה התעמעם בשבועות האחרונים, וברוורמן אפילו התייעץ עם חבריו לסיעה לגבי פרישה מהחיים הפוליטיים.
במקביל נמתחת ביקורת רבה על פעילותו ועל התנהלותו הפרלמנטרית. "לברוורמן יש רעיונות גדולים, אבל הוא צריך להבין איך עובדת הפוליטיקה בסיעה, בכנסת ובוועדות לפני שהוא מתמנה ליו"ר ועדה - בטח ובטח ועדת הכספים", אומר אחד מחברי הכנסת.
"עוף מוזר", הוא מכונה בסיעתו-שלו, אשר כמה מחבריה עמדו גם הם מאחורי הניסיונות לסכל את מינויו. עם זאת, גם חבריו לסיעה וחברי כנסת אחרים מסכימים כי ברוורמן הוא אחד מחברי הכנסת הישרים וההגונים ביותר, המאמינים בדרכם, וכי מעטים יכולים לזקוף לזכותם רקורד מרשים כשלו של עשייה ציבורית וכלכלית.
הוא נבחר לכנסת ה-17 מטעם מפלגת העבודה, לצד שורה של פרופסורים נוספים שקיוו "לעשות פוליטיקה אחרת", ופרש מתפקידו כנשיא המוערך של אוניברסיטת בן-גוריון. קודם לכן הוא כיהן בתפקיד בכיר בבנק העולמי בוושינגטון, שם התמחה בפיתוח כלכלי תוך שמירה על צדק חברתי. את הדוקטורט בכלכלה עשה ברוורמן באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה.
כחבר כנסת הוא לא הזדרז לחוקק, להגיש שאילתות, לדרוש ולפרש, ולטענת כמה מחברי ועדת הכספים, גם את תפקידו בוועדה הוא מילא באופן חלקי. "ברוורמן הגיע לכל היותר ל-30% מהדיונים", הם אומרים.
ברוורמן עצמו לא חסך ביקורת מחבריו לוועדה: פעם אחר פעם הוא טען כי הדיונים המתנהלים בה, בעיקר בענייני התקציב, אינם משמעותיים ונועדו רק לפאר את חברי הכנסת בתקשורת.
את עמדותיו הברורות בנושא פיתוח הפריפריה והחינוך הוא לא הרבה להשמיע, ובחודשים האחרונים - כשמינויו לתפקיד היו"ר עמד על הפרק - הוא נמנע כמעט לחלוטין מראיונות ומהבעת דעותיו בפומבי.
ועדת הכספים, שבראשה יעמוד ברוורמן, היא אחת הוועדות המרכזיות והחשובות בכנסת. הוועדה אחראית בין היתר לאישור התקציב השנתי, להעברות תקציביות ולחקיקה בתחומי המיסוי, הפנסיה, הבנקים והביטוח.
בוועדה מכהנים 19 חברי כנסת - 11 מהם מהקואליציה - אך בפועל רוב דיוניה מתנהלים בפורום מצומצם בהרבה. לא אחת נתמתחת ביקורת על חברי הוועדה, המרבים להיעדר מהדיונים השבועיים ומגיעים רק לדיונים המתוקשרים, למשל אלה שנגיד בנק ישראל או שר האוצר נוכחים בהם.
לעתים קרובות רק 5-4 חברי כנסת מאשרים העברות תקציביות בסך עשרות מיליוני שקלים, לרוב ללא דיון מעמיק. החברים הפעילים ביותר בוועדה הם שלי יחימוביץ', ראובן ריבלין, שי חרמש, יעקב ליצמן, איציק בן-ישראל, חיים אורון והיו"ר היוצא סטס מיסז'ניקוב. ברוורמן לא נמנה עם הרשימה.
בשנה החולפת אישרה ועדת הכספים כמה מהלכים משמעותיים, כמו הנהגת מס הכנסה שלילי, הרפורמה בשווי השימוש ברכב וריווח מדרגות המס, ובנוסף הפעילה לחץ על האוצר לסיים את פרשת חפציבה ויזמה הסדר בנוגע לסל התרופות.
חולשתה העיקרית של הוועדה היא שבנושאי הליבה היא יכולה בעיקר להמליץ, אך המילה האחרונה שמורה למשרד האוצר. הוועדה יכולה להפעיל לחצים ולמנוע העברות תקציביות, כפי שעשתה למשל כשהאוצר סירב להעביר 75 מיליון שקל לנפגעי חפציבה, אך על רוב התוכניות היא מתקשה להשפיע.
כלפי דיוני התקציב מופנות בשנים האחרונות טענות מוצדקות, שלפיהן חברי הוועדה
ברוורמן ייכנס לתפקידו לקראת גיבוש תקציב 2009, והוא יתקשה כנראה לערוך את השינויים מרחיקי הלכת שרצה לבצע, כיוון שהדיונים יחלו מיד בתום הפגרה. בנוסף, הוא צפוי להיקלע לסערה הפוליטית שמתכננת מפלגת העבודה סביב אישור התקציב.
ברקע מרחפות כמובן ההתרחשויות הפוליטיות במפלגת קדימה, שנערכת לפריימריז שיתקיימו בספטמבר. אם יחליט אולמרט להתמודד, הבחירות המוקדמות עשויות להוביל לבחירות כלליות - ולסיום כהונה קצרה במיוחד של ברוורמן כיו"ר ועדת הכספים.
השבוע אישרה ועדת הכנסת את המינוי כשלב הראשון בדרך לאישור ועדת הכספים והמליאה - אך אז נעמדה ש"ס על רגליה האחוריות ונעדרה מהמליאה בעת הצבעות אי-האמון שהוגשו נגד ממשלת אהוד אולמרט.
כתוצאה מכך 3 הצבעות אי-אמון עברו במליאה, לראשונה זה 7 שנים. ש"ס טוענת כבר תקופה ארוכה כי היא מתנגדת למינויו של חבר מטעם מפלגת העבודה ליו"ר הוועדה.
אך מתחת לפני השטח נשמעים קולות אחרים. נראה שגורמים בש"ס מתנגדים לברוורמן עצמו, "הפרופסור" כפי שהם מכנים אותו, וייתכן שהיו מקבלים ביתר קלות מינוי של חבר כנסת אחר.
בש"ס יודעים כי בהנהגת ברוורמן יהיה קשה בהרבה לקבל את אישור הוועדה להעברות תקציביות לקצבאות או למוסדות דת, וכי העימות בתוך הקואליציה - שגם ש"ס וגם ברוורמן משתייכים אליה - יחריף על רקע התנגדותו.
גם במשרד האוצר אינם מאושרים מהמינוי. כשברוורמן - איש הקואליציה, שנחשב עקשן בהרבה ומנוסה פחות במשא ומתן פוליטי - יעלה דרישות שונות, כמו שינוי התקציב לשנה הקרובה או הגדלת יעד הגירעון, הדבר יקשה בהרבה על פעילות הוועדה ועל התנהלותה מול האוצר.
עם זאת, יש לציין שחברי כנסת רבים מהקואליציה ומהאופוזיציה, שיש להם ביקורת על התנהלות האוצר, שמחים כי דווקא איש קואליציה, פרופסור לכלכלה בעל דעות עצמאיות, מונה ליו"ר הוועדה ולא יגיש את החלטות המשרד מאושרות בכפית של כסף.
כשאושר המינוי בוועדת הכספים, בירכו כמעט כל חברי הכנסת בפומבי ובמתק שפתיים את היו"ר היוצא מיסז'ניקוב ואת היו"ר הנכנס ברוורמן.
ברוורמן מצידו הודה לחברי הוועדה ואמר לאחר האישור כי "למדתי ממיסז'ניקוב ומליצמן בשנתיים האחרונות שבהן הייתי בוועדה. אני מבטיח לעבוד עם כולם בשיתוף פעולה וללא רגשות נקם".
עם זאת, לאחר שאושר המינוי נשמעו חברי הוועדה אחרת לגמרי: "אף אחד לא רצה את ברוורמן כיו"ר. 119 חברי כנסת, כולל מקדימה ומהעבודה, התנגדו למינויו. אבל כיוון שמפלגת העבודה רצתה לעשות שרירים קואליציוניים, הוא נבחר גם בלי שחברי המפלגה שלו רוצים בו", אמר חבר כנסת מהקואליציה.
חבר כנסת אחר העיד על אופיו של היו"ר החדש, שלדעתו יגרום לפיצוץ עם האוצר: "לברוורמן אין חברים. הוא עקשן, אנוכי ואגוצנטרי ועושה הכל לפי מה שנוח לו. מתישהו, בוודאי כבר בחודשים הקרובים, פרצופו האמיתי יתגלה ויגרום לפיצוץ עם משרד האוצר, בעיקר על רקע רצונו להגדיל את יעד הגירעון.
ברוורמן, שלא יודע לנהל יחסי אנוש מתוקנים, ייאלץ להתאמץ כדי לשמור על המרקם העדין בתוך הוועדה, וכנראה לא יצליח לעשות זאת. הוא מתגאה בהישגיו באוניברסיטת בן-גוריון, והוא אכן הצליח לטפח את האוניברסיטה באופן משמעותי - אבל כשהוא הלך אף אחד לא הצטער".
כעת חובת ההוכחה מוטלת על ברוורמן. כשאושר המינוי הוא קיבל הזדמנות לשנות ולפעול בכיוון שבו רצה. "זה עתה נבחרתי", הוא אמר לעסקים שישי, "ואני חדור מוטיבציה לקראת התפקיד". ביחס לטענות כלפיו אמר ברוורמן: "אינני מעוניין להגיב על ציטוטים אנונימיים באשר לבחירתי. הדברים המרכזיים שעומדים על הפרק הם ההשקעה בפריפריה ובחינוך".
הכתבה המלאה מופיעה היום בעסקים שישי
נא להמתין לטעינת התגובות
