שטרית עוקף את יחימוביץ' משמאל: להגביל שכר הבכירים לכ-40 אלף ש'
על פי הצעת חוק שהגיש, שכר המנכ"לים לא יעלה על סכום גבוה פי 5 מהשכר הממוצע במשק. רף הנמוך פי 5 מהרף שקבעה יחימוביץ' בהצעתה
נציין, כי הצעת חוק הבכירים של ח"כ שלי יחימוביץ' ושל ח"כ חיים כץ ביקשה להגביל את גובה שכר הבכירים ללא יותר מפי 50 משכר העובד המשתכר את המשכורת הנמוכה ביותר בחברה. זאת אומרת שאם השכר הנמוך ביותר הוא 4,000 אז על פי הצעה הנ"ל המשכורת המקסימלית תהיה 200 אלף שקל - פי חמישה מההצעה של שטרית.
בעוד ההצעה של יחימוביץ' ושל כץ מאפשרת תשלום שכר של מאות אלפי שקלים בחודש, וכן מעניקה מרווח גמישות מסוים בידה של ההנהלה היכולה לשנות את שכרם של העובדים המשתכרים שכר נמוך, הצעתו של שטרית קובעת מגבלה אפקטיבית ונמוכה בהרבה, התלויה בנתונים מקארו כלכליים, ואינה מאפשרת הגמישות הזו.
עם זאת, למרות ההגבלה הדרקונית, מתקיים בהצעת החוק של שטרית גם מנגנון תגמול. על פי ההצעה, חברה תוכל להעלות את שכרו של המנהל אך ורק אם החברה חילקה דיבידנדים בהתאם לרווחיה.
כלומר שכר הבכירים יושפע בהתאם לרווחיה של החברה. כמו כן במקרה שבו לחברה יש רווחים והיא מחליטה לחלק דיבידנד, יוכל לקבל המנהל תוספת שכר שנתית וזאת בתנאי שהסכום לא יעלה על סך 12 פעמים השכר הממוצע במשק.
"בשנים האחרונות הרקיע שכרם של המנהלים, בעיקר בחברות הציבוריות אשר נסחרות בבורסה, לסכומים אשר הופכים את השכר למסלול עוקף דיבידנד הפוגע ברווחי ציבור המשקיעים מחד, ומאידך - למסלול נפרד ומנותק מכל מסלולי השכר האחרים בחברות", הוא טוען. "המנהלים נוטלים לעצמם שכר שעלותו למנהל יחיד מגיעה לעיתים לכמה מיליוני שקלים בחודש"
על פניו נראה, שהסיום ההגיוני למירוץ להגבלת שכר הבכירים תהיה הצעתו של ח"כ כלשהו להצמידו לשכר הממוצע במשק.