קיצוצים בתקציב? בארגון הבונדס לא מודאגים
220 מיליון שקלים בשנה משלמת מדינת ישראל לארגון הבונדס בלי לשאול שאלות. ארגון הענק, שמתמחה במכירת אג"ח ובהטסה ואירוח של חברי הכנסת ברחבי העולם, נהנה מתשלום ממשלתי קבוע. דיון מהיר אחד שהתקיים בועדת הכספים לפני כשבועיים חושף באיזה תקציב האוצר אף פעם לא מקצץ. פרוטות טור שבועי
ועדת הכספים פלאש 90
עם השנים, הפך הבונדס גם לסוכנות הנסיעות המועדפת והאהובה על חברי הכנסת והממשלה והוא מזמין רבים מהם לנסיעות מפגש, הרצאות ודיונים עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם. האירוח והנסיעות, על חשבון הארגון כמובן.
על תשלומי הריבית והקרן של אגרות החוב שמוכרת הבונדס אחראית מדינת ישראל. הארגון מתגאה בגיוס מיליארדים עבור ישראל ואכן הוא מגייס כשליש מצרכי המט"ח של הממשלה. אבל באותו הזמן יתרת החוב של הארגון, כלומר הקרן והריבית שמשלמת הממשלה, מהווה 34% ממצבת החובות במט"ח שלה.
בשנת 2007 גויסו על ידי הבונדס מיליארד ותשעים וחמישה מליון דולר, אלא שסך הגיוס נטו באמצעות ארגון הבונדס עבור 2007 וגם עבור 2006 עמד על מינוס 224 מיליון דולר. זאת אומרת שהקרן והריבית שישראל משלמת לתורמים, שרבים מהם כלל אינם יהודים, אלא משקיעים המעוניינים בריבית גבוהה יחסית של אגרות החוב, גבוהות יותר מסך ההכנסות המתקבלות ממכירת האג"ח.
את יעד הגיוס השנתי של ארגון הבונדס קובע החשב הכללי באוצר, למרות שהארגון עצמו אינו נתון לשום שליטה של ממשלת ישראל מאחר והוא ארגון אמריקני לכל דבר.
נוסף לתשלומים הללו נוהגת ישראל לשלם כל שנה לארגון הוצאות הפצה של 40 מיליון דולר, שעלותן הכוללת מגיעה ל-220 מיליון שקלים. רק לשם השוואה, התקציב הכולל של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2007 הסתכם ב-210 מיליון שקלים.
ב-16 ליולי, בעקבות כתבה שפורסמה על הבונדס בידיעות אחרונות, התקיים בועדת הכספים, לבקשת ח"כ זאב אלקין, דיון מהיר בנושא הוצאות ההפצה שישראל משלמת. מובא כאן קטע מסופו של הדיון כפי שהתקיים.
לפני 15 שנים אמרו את אותם הדברים
ח"כ זאב אלקין: "אני לא שואל שאלה האם צריך את הבונדס או לא. אם ניתן בשנים מהסוג כמו השנים האחרונות – וזה כבר כמה שנים טובות – להחזיק את זה ב-20 מיליון דולר או ב-30 מיליון דולר, מה שאני מצפה מהמדינה הוא שהיא לפחות תעשה מאמץ.
היות שבגלל הקשר ההדוק של הבונדס למערכת
הציבורית והפוליטית הישראלית, כי הוא משתמש בנו כחברי כנסת, כשרים, במסגרת התהליך, בגלל זה אני חושב שהצורך לשאול את כל השאלות האלה ולנהל משא ומתן עיקש מול הבונדס על עמלת ההפצה, הוא עוד יותר גדול כי יש חשש שמא המדינה חותמת בעיניים עצומות על העמלה הזאת".
ח"כ ראובן ריבלין: "אחרי ששמענו את הדברים, אני מציע להמשיך לקיים את הדיון בנוכחות הבונדס".
אלקין: "אולי גם להזמין, אם תסכימו לדעתי, את יושב-ראש הבונדס לשעבר כדי לשמוע אותו. יש את גדעון פת, את מאיר רוזן ועוד. אפשר להזמין כמה מהם. אפשר להזמין את יושבי-הראש האחרונים".
ריבלין: גם מר מצא מגיע לכאן מפעם לפעם ואפשר לברר מתי הוא כאן. אולי גם אפשר להזמין את אלה שרואים את עצמם לכהונה הבאה בבונדס.
סמדר אלחנני, יועצת כלכלית של ועדת הכספים: "אני רוצה להוסיף לראייה הכוללת. רשמתי לכם את כל ההיסטוריה. הדיון האחרון בוועדה על הבונדס היה בערך לפני 15 שנים וגם אז נאמרו אותם הדברים".
אלקין: "אגב, תשימו לב, זה שליש מהחוב החיצוני של מדינת ישראל והדיון האחרון היה לפני 15 שנים".
אלחנני: "אז זה לא היה שליש. אז זה היה הרבה יותר קטן. החוב החיצוני הולך וקטן, כך שחלקו של הבונדס קטן".
אלקין: "היום זה שליש".
אלחנני: "נכון. אני מנסה בהזדמנות זו לומר שלמדינה אין יכולת להתערב בעלויות הבונדס ובכל מה שהם עושים. צריך למצוא דרך להפעיל ואולי האוצר יודע איך לחסוך בכספים".
אלקין: "למדינה אין יכולת לומר להם איך להוציא את הכסף, אבל המדינה חותמת אתם הסכם שזה יעלה למדינה 40 מיליון דולר".
"הבלאנס הוא שלילי"
אלחנני: "לא, אלה הוצאות ההפצה של הבונדס. עלות הוצאות הפצה כוללות 220. זה הכל יחד, הוצאות ההפצה. הוצאות ההפצה, 220 מיליון שקלים".
דולרים SXC
קריאה: "זה כמו הוצאות קבועות".
אלחנני: "זה כמעט קבוע".
אלקין: "אבל מי קבע אותן?".
אלחנני: "הרבה אי אפשר להתערב בזה. השאלה היא לגבי מדיניות גיוס ההון בכלל, החוב החיצוני. החוב עולה לנו המון כסף. תראה את מרכיבי הריבית".
אלקין: "אמרתי שהבלאנס הוא שלילי".
אלחנני: "זה דווקא טוב. ראית בנייר שלי שהשנה הזאת צפויה הקטנת החוב. מגייסים פחות ופודים יותר. מה שאני מנסה להוביל כאן הוא שבסך הכל ועדת הכספים לא אומרת שום דבר לגבי מדיניות גיוס ההון.
אנחנו צריכים לראות תמונה כוללת, מה לוח הסילוקים של המדינה לעשר השנים הקרובות, כמה צריך יהיה לגייס כדי לעמוד בהחזר חוב, יכול להיות שמגייסים יותר מדי וזה חלק מהבעיה. הוועדה לא רואה את זה בכלל.
בהזדמנות זאת שאתה מוביל את הדיון, אני חושבת שצריך לראות מי קובע כמה הון יגייסו. מדינת ישראל נמצאת עכשיו במצב מצוין, היא לא משתמשת בערבויות אמריקאיות, היא מגייסת באיגרות חוב רגילות בריבית מאוד נמוכה.
עדיין אני חושבת שצריך להיות איזשהו דיון כי נטל הריבית על החוב הוא מרכיב כל כך גדול בתקציב היום, שכל דבר שאתה מקטין את החוב, אתה משחרר מקורות בתקציב וכאשר אתה נתון במגבלת ההוצאה, זה דבר אמיתי".
יו"ר הועדה, ח"כ סטס מיסז'ניקוב: תודה לכולם. אנחנו נדבר שוב עם הבונדס ועם כל הגורמים המעורבים.
אלקין: "אם אפשר אדוני היושב-ראש שלא נדחה את המשך הדיון עד לאחר הפגרה".
מיסז'ניקוב: "נשתדל לקיים את הדיון כמה שיותר מהר. תודה".
נא להמתין לטעינת התגובות
