אנרגיה שלילית: סכנת ההתמכרות במשקאות אנרגיה
במשקאות האנרגיה שהפכו ללהיט בקרב בני הנוער יש הרבה מרכיבים ממכרים. תופעות הלוואי האפשריות כוללות בחילות, הפרעות קשב, עלייה בלחץ הדם ושיבושים בפעילות הלב. אז מה בדיוק שותים הילדים שלכם בשביל להתעורר?
כדי להשיב את השעון הביולוגי למתכונת המקובלת של ערות בשעות היום ושינה רצופה בלילה, בני נוער רבים בוחרים במשקאות על בסיס קפאין, המכונים משקאות אנרגיה. אלה צפויים להוכיח עצמם כמעוררים בטווח הקצר, אלא שעם חלוף הזמן עלולים להפוך לממכרים ולפגוע בצורכים אותם.
למרות שהעניין האנרגטי מזוהה עם עולם הספורט, משקאות האנרגיה החלו דרכם דווקא בבארים, כתוספת למשקה אלכוהולי. משקאות האנרגיה למיניהם הם כבר מזמן לא תופעה חדשה בישראל.
בשנים האחרונות הולכת ומצטופפת הקטגוריה, שהחלה את דרכה עם המותג הבינלאומי רד בול ב-1999. לפני כ-3 שנים החל השוק להתרחב עם כניסתם של מותגים כגון SHARK ,Battery ,XO, אורגזמה ו-X Triple.
כניסת המתחרים הביאה לירידת מחיר משמעותית בקטגוריה, והפחיות שנמכרו עד אותה עת ב-15-20 שקל ליחידה הוזלו והגיעו ל-4 שקלים בלבד למשקה. שוק משקאות האנרגיה בארץ הפך לאחד מהשווקים הדינמיים, שעל פי נתוני סטורנקסט גלגל כ-258 מיליון שקל ב-2007, לעומת היקף מכירות של 240 מיליון שקל בשנה שלפניה.
בשוק בישראל פועלים כ-7 שחקנים. השליטה בשוק מתחלקת בין אקס אל ורד בול, כאשר המתחרים מציעים אלטרנטיבות ללא סוכר, משקאות לצריכה ביתית באריזות משפחתיות, משקאות כשרים למהדרין למגזר החרדי ואפילו ברזי משקה אנרגיה בבארים.

הטרנד החדש הוא הנהירה של הנוער לקטגוריה. גורם בענף מספר שבני הנוער הפכו קהל יעד מרכזי למשקאות האנרגיה, והחברות מנסות לייצר פנייה ישירה אליהם.
בנוסף למהלכים היזומים של המשווקים, ניתן להעריך כי החשיפה של בני הנוער למשקאות מבוססת לא מעט על הנגישות המרובה למוצר, שכבר הפך לחלק בלתי נפרד ממדפי המשקאות הקלים ברשתות השיווק והפיצוציות.
מלבד מים, מרבית משקאות האנרגיה שנמכרים בשוק מכילים גם פחמימות וקפאין כרכיבים מרכזיים. הפחמימות משמשות כמקור אנרגיה, והקפאין - כחומר מעורר שמשפיע על מערכת העצבים המרכזית. השילוב בין השניים עשוי להעניק תחושת שובע בטווח הקצר.
אלא שמשקאות האנרגיה אינם תחליף לארוחה מסודרת ולא למים, והתחושה משתנה בתוך זמן קצר לבולמוס
לדברי מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן של שירותי בריאות כללית, הקפאין יוצר גירוי במערכת העצבית, שנתפס תחילה כחיובי וכמעורר, אך בהמשך גורם עייפות ואף ממכר. ככזה הוא גורם אי-שקט ובחילות.
"משקאות אנרגיה הם גרסה למשקאות הספורט, שמבוססים על קפאין בשילוב חומרים מעוררים נוספים העלולים להשפיע לא רק על מערכת העצבים אלא גם על המערכות ההורמונליות", אומרת אורבך.
"בנוסף, הם עלולים לגרום לעלייה בלחץ הדם, לעלייה בפעילות הלב, לחוסר מנוחה ולקשיי הירדמות. צריכתם מסוכנת במיוחד לילדים ולבני נוער".
אורבך מסבירה עוד כי בני נוער זקוקים לשעות שינה מרובות לצורך התפתחות. הקפאין פוגע בשינה, וכתוצאה מכך גם בתהליכי גדילה. "גם כך בני הנוער נוטים ללכת לישון מאוחר, וצריכת משקאות האנרגיה מחמירה את התופעה", מציינת אורבך, ומדגישה כי הקפאין פוגע בקשב ובריכוז.
"יש בני נוער שסובלים מהפרעות קשב וריכוז אך לא אובחנו ככאלה. צריכה של משקאות אנרגיה עלולה להגביר את הבעיה שלהם". ארגון המזון והתרופות בארה"ב כבר העלה הצעת חוק לפיה תכולת הקפאין במשקאות קלים תוגבל לכמות שאינה עולה על 65 מיליגרם ל-0.4 ק"ג, אך הדבר טרם יושם. אחרים גורסים כי יש לדרוש מיצרני משקאות האנרגיה להצמיד לפחיות המשקה תוויות שיזהו אותן כעתירות קפאין.
ואכן, בבחינת הרכיבים והערכים התזונתיים של משקאות האנרגיה, נראה כי אולי בכל זאת כדאי להשאירם בזירת המועדונים, ולא לשלבם בתזונת הילדים.
אלא שכעת מצטרף לתחרות משקה אנרגיה נוסף, המבקש להתמודד על זירת הילדים, בזכות העובדה שאינו מכיל קפאין. מדובר באנרגיום, שהוא פיתוח ישראלי על טהרת הצמחים הטבעיים: בן חרדל ועולש מצוי, המאושרים כמזון ומוכרים כצמחים מחוללי אנרגיה טבעיים.
ד"ר עומר סעיד, האחראי לפיתוח המשקה, טוען כי אנרגיום פותח למעשה קטגוריה חדשה בתחום משקאות האנרגיה, והוא מהווה משקה בריא וטבעי המתאים לכל בני המשפחה.