Mii זאת: הסיאט שמזכירה את האוטוביאנקי הראשונה שלי
סיאט Mii היא היורשת הטבעית של אוטוביאנקי: יפה, כיפית לנהיגה וזולה לאחזקה. בהנחה שהיא תוצע אצלנו במחיר תחרותי, למכוניות המיני הידניות שמחירן מתחיל בכ-60 אלף שקל כמו סוזוקי אלטו, יונדאי i10 וקיה פיקנטו יש ממה להיזהר
הראשונה, שחורה וחדשה, שימשה כמכונית שנייה במשפחה, התגלגלה לימים מיד ליד בין האחים ועד היום זכורה לכולם בחיבה. את השנייה, אדומה דהויה ומעניינת יותר, רכשתי בפרוטות כמכונית עירונית, והשתמשתי בה עד שנמוגה. שיאה של האדומה, שהייתי הבעלים ה-13 שלה, היה נסיעה אדירה לצלילות בדהב בסיני. נדחסנו לתוכה, 4 צעירים עם ציוד לשבוע, והיא לא רק ששרדה בדרך לסיני ובחזרה עם הדלק המצרי אוקטן 82 - היא גם צלחה בגבורה את דרך העפר המשובשת בדרך ל"חור הכחול".
ואיך, תשאלו, דוחסים 4 אנשים וציוד לתוך אוטוביאנקי? התשובה היא ממש כמו בבדיחות, אבל עובדה שזה עבד. מאז האוטוביאנקי לא מייצרים עוד מכוניות שדומות לה, ומבחינות אחדות טוב שכך. אף אחד לא צריך לסבול בימינו מכונית נטולת מזגן, כריות אוויר ובקרת יציבות, ואילו היא - בעצם מהדורת מעצבים של פיאט 127 - לא יכולה לשאת את תוספת המשקל של כל אלה. מנגד, שום מכונית סדרתית עממית מאז האוטוביאנקי לא שידרה לנוהג בה את הכביש באופן חד, ישיר ומהנה כל כך ולא סיפקה חדוות נהיגה רבה כל כך.
בשנות ה-80 נחשבה אוטוביאנקי לסופרמיני, ואילו במונחים מודרניים ספק אם היא יכולה להתמודד אפילו עם מכוניות המיני הבסיסיות ביותר מבחינה פונקציונלית. בין דור אחד לאחר מגדילה תעשיית הרכב את ממדי המכוניות בכל קטגוריה ומשפרת את האבזור שלהן, ובד בבד נאלצת להתמודד עם דרישות מחמירות והולכות בתחומי הבטיחות ואיכות הסביבה. התוצאה היא שיצרניות הרכב מתקשות להרוויח כסף על מכוניות מיני קטנות וזולות.
קבוצת פולקסווגן חוותה את הבעיה הזאת על בשרה כאשר נאלצה בשנת 2004 להפסיק את ייצורה של סיאט ארוסה - מכונית קטנה ומקסימה שהושקה בשנת 1996. ארוסה יוצרה בסיאט גם עבור פולקסווגן, אשר מכרה אותה בשם לופו במה שנקרא "הנדסת סמלים", כלומר הדבקת סמלים שונים על אותו מוצר ממש.
אי שם באמצע שנות ה-2000, כשמחירי הדלק החלו להאמיר והצפיפות בערי אירופה הפכה מעיקה, החל לגאות הביקוש למכוניות עירוניות, ויצרני רכב שונים חזרו להתעניין במכוניות מיני. בשנת 2005 השיקו טויוטה
השנה, באיחור רב, חוזרת גם קבוצת פולקסווגן אל שוק המיני, וממש כמו טויוטה ופיג'ו-סיטרואן, היא משיקה מכונית שמיוצרת במזרח אירופה (סלובקיה) ומשווקת תחת 3 סמלים: פולקסווגן אפ, סיאט Mii וסקודה סיטיגו.
בדומה לארוסה או לאייגו, גם כאן מדובר ב-3 מכוניות זהות לחלוטין מבחינה מכנית ומבנית אשר נבדלות זו מזו אך ורק בקוסמטיקה של החזית והירכתיים. הדמיון בין הפרויקט של קבוצת פולקסווגן לזה של טויוטה ופיג'ו לא מסתיים בהדבקת הסמלים, בסגמנט המיני או בייצור במזרח אירופה - אלא במכונית עצמה ובמיוחד בעיצוב צעיר ורענן של תא הנוסעים שלה הכולל חלקי מתכת או פלסטיק חשופים שצבועים בצבע המכונית. לזכותם של אנשי פולקסווגן צריך לומר שהסבלנות השתלמה: מבין כל מכוניות המיני שמוצעות כיום באירופה, המכונית שלהם עושה את הרושם הראשוני הטוב ביותר.
תקנות המיסוי הירוק, שנכנסו לתוקף לפני כמעט שנתיים, חוללו בישראל מהפך שהוליד קטגוריה חדשה - מכוניות מיני ידניות שמחירן מתחיל ב-60 אלף שקל בערך ובהן סוזוקי אלטו, יונדאי i10, פיאט פנדה ופיאט 500, פיג'ו 107, שברולט ספארק וקיה פיקנטו.
כבר בכניסה הראשונה לסיאט Mii אפשר להבין שלכל הנזכרות לעיל יש ממה להיזהר, בהנחה שהיא תוצע אצלנו במחיר תחרותי. בשונה מכל המיני האחרות (למעט פיקנטו), Mii לא משדרת לבאים בשעריה תחושה סגפנית או מעליבה. העובדה שבחרתם במכונית מיני זולה לא אומרת, במקרה זה, שמגיע לכם מוצר נחות שמשדר עליבות ומחסור.
אין צורך להיסחף ולחשוב שמדובר במכונית מפוארת - היא לא - אבל עיצוב הפנים שלה נאה ופונקציונלי, ואיכות החומרים וההרכבה גבוהות מאוד. חלקי פלסטיק מלוטשים מצד אחד, ודאש-בורד שבנוי מפלסטיקה עמידה מצד אחר, מייצרים סביבה נעימה ומכבדת.
מכונית המבחן, עם גלגלים שקוטרם 15 אינץ' ורמת אבזור גבוהה יחסית, צוידה במערכת מולטימדיה בעלת מערכת ניווט שמתקשרת עם הנהג באמצעות מסך LCD נוח לשימוש שמותקן מעל לדאש-בורד.
Mii משווקת כרגע רק בגרסת 3 הדלתות וזה חיסרון יחסי, אם כי גרסת 5 הדלתות תושק בהמשך. המכונית מוצעת עם מנוע 3 צילינדרי שנפחו ליטר אחד (999 סמ"ק) שמספק 60 או 75 כ"ס בהתאם למערכת ניהול המנוע שלו. לישראל תיובא ככל הנראה גרסת 75 הכ"ס בלבד.
Mii היא מכונית עירונית קטנה. שטח המחיה הטבעי שלה הוא כבישים צפופים וגדושים, והציד שהיא מבקשת לעצמה הוא מקום חניה. האבולוציה התאימה אותה לייעוד שלה - אורך כללי של 356 ס"מ ש-242 ס"מ מתוכו מוקדשים לבסיס הגלגלים, כלומר למרחק שבין הסרן הקדמי לאחורי. גם ה"אריזה" שלה, כלומר הדרך שבה עוצבה קופסת תא הנוסעים, חכמה מאוד, והתוצאה היא מכונית מרווחת ביחס לגודלה.
בתצורת 3 הדלתות לא קל להידחס במושב האחורי, אבל בסיוע הנהג והסטת המושב הקדמי יכולים שני מבוגרים לשבת מאחור בנוחות סבירה לפרקי זמן לא ארוכים מדי. בתצורת מרכב זאת אי אפשר לפתוח את החלונות מאחור. מלפנים יכולים שני מבוגרים לשבת בנוחות סבירה על מושבים ברמה בינונית פלוס.
תנוחת הנהיגה טובה, אבל המושב קשה ולכן הדגם אינו מומלץ לנהיגות ארוכות. השלב שבו מתחילים לאהוב את המכונית הזאת באמת הוא תחילת התנועה. בשונה מרוב מכוניות המיני האחרות, Mii מספקת רמת נוחות טובה. אמנם היא די קשיחה ומקפצת על כבישים משובשים בלי בושה, אבל ספיגת המהמורות טובה ושיכוך הרעשים מפתיע ביחס למכונית בגודל הזה. צליל המנוע נעים ושקט בסל"ד נמוך, ובנהיגה עירונית רגועה הוא מספק די כוח להתמודדות הנדרשת במעבר בין הנתיבים. יחסי ההעברה של ההילוכים טובים, העברת ההילוכים קלילה ומדויקת והמצמד קל ונוח. ב
מהלך ההשקה התאפשרה לי נהיגה בינעירונית קצרה בלבד, כך שלא אוכל להתחייב על היכולות הדינמיות של Mii. יחד עם זאת, ההיגוי שלה מדויק, השליטה בגלגול הגוף טובה, והמנוע מספק תחושת כוח סבירה כאשר המכונית חמושה בנהג בלבד, ללא מטען או נוסעים נוספים.
בניגוד לאוטוביאנקי, שאחת מתכונותיה האהובות ביותר היא היגוי חד וקצר מאוד, ל-Mii יש הגברת היגוי חשמלית לטובת חיסכון בדלק. ובכל זאת, ההיגוי הזה מתקשר טוב במפתיע והוא קצר למדי, כלומר, לא נדרשת הפניית הגה רבה כדי לסובב את המכונית מצד לצד, ולכן קל מאוד לבצע איתה תמרוני חניה.
פולקסווגן אפ ושני ההעתקים שלה זכו לאחרונה בציון המרבי של פרויקט מבחני הריסוק EURO-NCAP, ומכאן שמדובר גם במכונית בטוחה, ובאירופה מציעה סיאט תמורת 225 יורו בלבד גם מערכת סיטי סייפטי שמזהה מצבי התנגשות בלתי נמנעים ובולמת אוטומטית את המכונית. יותר מכל מכונית מיני אחרת, Mii הזכירה לי את אוטוביאנקי האהובה, וזאת אולי המחמאה הגדולה ביותר שיכולים אנשי פולקסווגן לקבל: המכונית שלהם לא רק שימושית ונראית טוב, היא גם מהנה לנהיגה.
gil.melamed@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם