עצוב להיות צרכן ישראלי ב-2009
מילא קשה עד בלתי אפשרי להחזיר לחנות מוצר, אבל הבעיה האמיתית מתחילה בקופות החולים, בביטוח הלאומי ובעיקר מול הרשויות
לפני כחודש, עשינו במסגרת תכנית הטלוויזיה שלנו "המשמר האזרחי" ניסוי מעניין. לקחנו את אלון גל, הקואצ'ר המפורסם מהטלוויזיה, זה שכל בית בישראל היה שמח אם היה קופץ אליו כדי לסדר את חשבון הבנק, ושלחנו אותו לרשת חנויות חשמל גדולה כדי להחליף קומקום חשמלי עם קבלת קנייה מאותו יום ממש. אבל במסגרת הניסוי, לא שלחנו את אלון גל סתם כך - שלחנו אותו מחופש למישהו אחר לגמרי (גם אמא שלו לא הייתה מזהה אותו). גם ציידנו אותו במיטב המצלמות הנסתרות שאפשר להשיג בשכונה.
אלון המחופש בא עם הקומקום החדש לגמרי, עם קבלה ועם אריזה שהייתה במצב פחות טוב. עברו עשר דקות עד שמישהו בכלל דיבר איתו. כשכבר דיברו איתו, אלון סיפר באופן מרגש למדי שאשתו קנתה במקרה קומקום זהה ולכן הוא מבקש להחזיר להם את הסחורה המשובחת. לקח עוד חמש דקות כדי שהאחראית תבוא ותגיד לו שמצידה הוא יכול לתקוע את הקומקום בעכוז שלו או בזה של אשתו - כסף הוא לא יקבל.
אני קצת נסחף, ישבנים לא עלו בשיחה, אבל המסקנה הייתה בהחלט מהתחת: אין כסף, אין החזר, אין אפילו פתק זיכוי כדי לקנות משהו אחר - לא טוב לך הקומקום שקנית היום, אז לא טוב לך! לנו טוב, אנחנו החנות ואנחנו צודקים. אתה הצרכן, לך תצרח אצל אורלי וגיא או אצל אסף ליברמן בגלי צה"ל.
שעה אחרי זה שלחנו את אלון גל והקומקום - והפעם בלתי מחופש - לאותה רשת ממש. חוץ ממסאז' הוא קיבל הכל. כל הכסף, מזומן כמובן, שירות חמישה כוכבים והצעה לפלזמה חינם אם רק יבקש.
אחרונים בשרשרת המזון
אבל זה רק סיפור פיקנטי על קומקום וסלב. המקומות החשוכים באמת של הצרכן הישראלי הם בקופות החולים, מול בתי החולים, מול הביטוח הלאומי ובעיקר אצל הרשויות. יש לי שכנה ניצולת שואה שהתאלמנה זה מכבר, ערב אחד היא דפקה על דלת ביתי כדי לספר שעיריית תל אביב ביקשה ממנה (מאז שבעלה נפטר) לשלם ארנונה באופן מלא למרות גילה, ומצבה ה"שואתי". טלפון אחד שלנו לעירייה והתברר שהם עבדו בשיטת 'מצליח'. ואכן הצליח להם להוציא ממנה את הכסף.
עכשיו הם כבר מודים שהייתה טעות, אבל הצרכן הישראלי הוא כל כך אחרון בשרשרת המזון שבמקרים רבים גם משליכים אותו כמאכל לחיות הטרף הביורוקרטיות שמסביב. אני יודע
שזה נשמע מוגזם, אבל אם אתם הייתם מטפלים מדי יום בקשישים שנעשקים, בנכים שנבזזים, באמהות חד הוריות שמושלכות ונדחפות מחיי נורמה כלשהם - הייתם מבינים כמה עצוב להיות צרכן ישראלי גם ב-2009.
אבל יש נקודת אור. נקודת האור היא שהיום, לצרכן הישראלי יש כתובת שמטפלת בו באהבה גדולה ונמצאת בשני מקומות מסורים עד אין קץ. אחד מהם היא התכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל שעושה עבודה מצוינת, ועל השנייה אני ברשותכם לא ארחיב מפאת צניעות מזויפת, אבל היא יופי של כתובת ואתם, ברוך השם, מכירים אותה. בשני המקומות האלה, צרכן ישראלי יקר, יטפלו בכל באהבה כאילו אתם הלקוח הצודק מהספרות האמריקאית.
נא להמתין לטעינת התגובות
