מדוע פייסבוק וטוויטר לעולם לא יהיו רווחיות
אם פייסבוק תתחיל לגבות כסף ממשתמשיה, אוכלוסייתה תדולל למספר מצומצם של אנשים שסבורים שראוי לשלם על שירותיה
איך אותם 350 משתמשים מעזים לפזז להם במרחב הווירטואלי שיצר עבורם בעמל כפיים ובכסף רב, להעלות תמונות של עצמם בשלל מצבים מביכים, לכתוב זוטות מטופשות על הקירות זה של זה, להפוך למעריצים של קומיקאים שכוחי-אל או לייסד קבוצות שדנות בחיי האהבה של טייגר וודס - וכל זאת מבלי לשלם אפילו סנט?
זה לא יכול להימשך כך, הרי התשתית שהם זקוקים לה - הכוללת חוות שרתים, רוחב פס ואנשי מקצוע - עולה הון תועפות. צוקרברג אינו פילנתרופ (לפחות לעת עתה - אם פייסבוק תימכר, סביר להניח שיהיה עשיר מספיק כדי לפזר כספו לכל דיכפין).
אבל כרגע, הוא מחזיק בחברה פרטית שמוערכת ב-10 מיליארד דולר, ובינתיים הרווחים שלה לא ממש מיישרים קו עם התחזיות, שעומדות על 500 מיליון דולר לשנה.
פייסבוק היא הדוגמה הברורה ביותר לחידה הבלתי פתורה של הפיכת רשת חברתית למכונת מזומנים. טוויטר, שירות המיקרו-בלוגינג ההולך וגדל, שרוי באותו פרדוקס. בספטמבר גייס טוויטר הון בשווי של כמעט מיליארד דולר. ועדיין (שלא כמו פייסבוק) בטוויטר לא הרוויחו אפילו סנט.
ב-2008 רכשה חברת Warner־Time את הרשת החברתית Bebo ב-850 מיליון דולר, סכום שהיה גדול פי 42.5 מרווחיה. ב-2005 רופרט מרדוק שילם 580 מיליון דולר על מייספייס, שלפי הדוח של ג'י.פי.
מורגן רווחיה היו "מאוזנים".
בג'י.פי מורגן הוסיפו כי הרשת החברתית ממשיכה להתמודד עם אתגר תרגום משתמשיה הרבים לכסף. "אנו צופים קשיים נוספים, שכן עלויות התחזוקה הנוסקות והתחרות הגוברת מקשות על רווחיות משמעותית", הוסיפו.
האמת היא שהשקעה ברשת חברתית משקפת את ניצחון התקווה על הניסיון. האופטימיות מגיעה מהתחושה שבלתי אפשרי לגרום ל-350 מיליון איש להיות קהל שבוי - ולא להצליח לעשות מזה כסף.
הרי אם פייסבוק היתה אירוע בעולם האמיתי, היו גובים אליה כניסה, היו מוצבים דוכני נקניקיות והיו נמכרות בה חולצות במחירים מופקעים. אבל זה לא עובד כך באינטרנט. אם פייסבוק תתחיל לגבות כסף ממשתמשיה, אוכלוסייתה תדולל למספר מצומצם של אנשים שסבורים שראוי לשלם על שירותיה.
ההנחה הבסיסית היתה תמיד שהמפתח לרווחים הוא פרסומות. זו הרי הדרך שבה גוגל הצליחה לעשות כסף. אבל מתברר שגוגל היא מקרה מיוחד, משום שהיא מתמחה בחיפוש - התחום היחיד שבו פרסום מקוון עובד באמת. אבל בסיטואציות אחרות, למשל בגלישה באתרי אינטרנט, הפרסום הוא בשולי המסך, וכבר הפכנו למומחים בהתעלמות ממנו.
כל מי שגלש אי פעם באינטרנט מכיר את חוסר האפקטיביות של הפרסום המקוון. אם הוא קופץ פתאום, אז הוא מעצבן, והוא מונע ממך להגיע למחוז חפצך. במקרה כזה, אפשר פשוט ללחוץ על "דלג על הפרסומת".
אם הוא נחבא אל הכלים - אפשר פשוט להתעלם ממנו. כך או אחרת, הוא לא אפקטיבי. המסקנה הבלתי נמנעת היא שכל מי שחושב שפרסום הוא הדרך להרוויח בעסקי האינטרנט טועה, אלא אם כן הוא מגיע מתחום החיפוש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם