בכירים בענף התקשורת מעריכים: ועדת חייק תבטל הצורך בספקיות האינטרנט
בלעדי: הוועדה שהקים משרד התקשורת לבחינת שוק התקשורת צפויה להמליץ על ביטול ההמצאה הישראלית הייחודית: גורם מתווך בין תשתית האינטרנט לצרכן, שעולה לנו כ1.8- מיליארד שקל בשנה. המשמעות: הוזלה ניכרת ואמיתית בחשבון התקשורת. המהלך עשוי למחוק כ50%- מהכנסותיהן של ,012 נטוויז'ן ובזק בינלאומי
הוועדה, בראשות רו"ח אמיר חייק, מונתה על ידי שר התקשורת משה כחלון, וצפויה לפרסם לקראת סוף השנה המלצות ראשונות. במשרד התקשורת סירבו אתמול להתייחס לידיעה בנימוק שוועדת חייק היא ועדה עצמאית, שהמלצותיה טרם נמסרו לשר.
ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה נדרש לקוח האינטרנט להתקשר עם ספק אינטרנט, בנוסף להתקשרות לרכישת תשתית האינטרנט. ההתקשרות הנפרדת היא אחד מהגורמים העיקריים לעלויות הגבוהות של שירותי האינטרנט בישראל. על פי ההערכות, היא גורמת ללקוחות האינטרנט עלויות נוספות, הנאמדות ביותר ממיליארד שקל בשנה - יותר מהסכום שמקווה משרד התקשורת לחסוך לציבור באמצעות ההפחתה המתוכננת של מחירי הקישוריות בענף הסלולרי.
ענף ספקיות האינטרנט מתחלק בין 3 חברות גדולות: בזק בינלאומי, בראשות איציק בנבישתי, הטוענת לנתח של 36% מהשוק; 012 סמייל, בראשות סטלה הנדלר, הטוענת לנתח של 33% ו013- נטוויז'ן, בראשות ניר שטרן, הטוענת לנתח דומה. החברות מספקות שירותים לכמיליון וחצי משתמשים והכנסותיהן מהענף מסתכמות ב1.8- מיליארד שקל בשנה.
הן מספקות רק את החיבור לאינטרנט, בעוד שבזק והוט מספקות את התשתית האינטרנטית, בין אם מדובר על טכנולוגיית ADSL או בכבלים. אם ייאלצו הספקיות לוותר על אפיק רווחים זה, יצמצמו הכנסותיהן ב.50%-
ההוצאות העיקריות של ספקי האינטרנט הן על שירותי תמיכה, שיווק ומכירות, אך מרבית המערכים האלה הם כפולים, שכן גם ספקי האינטרנט וגם ספקי תשתיות האינטרנט מחזיקים בהם - ורק ההסדרים הרגולטוריים מחייבים את הלקוחות להתקשר עם שתי החברות.
הבעיה היא שבמקרה של תקלה או צורך בתמיכה, נאלצים הלקוחות להתקשר גם לספקי האינטרנט וגם לספקי התשתית, ולברר מי מביניהם אחראי לטיפול בתקלה. לא פעם נתקלים הלקוחות בתשובות המטילות את האחריות על הצד האחר.
במשרד התקשורת מודעים לכפילות המיותרת ולנזק הכספי שנגרם ללקוחות כתוצאה מההתקנות המוזרות. הסיבה לכפילות הזו מקורה בתחילת
עד שנת 2000 לא סיפקה בזק גם תשתיות אינטרנט ושירותי תמיכה, מכיוון ששירותי האינטרנט התבססו על קווי טלפון רגילים. בתחילת העשור החלה בזק לספק שירותי אינטרנט מהיר על קווים מיוחדים (ADSL) ומאוחר יותר נכנסה גם הוט לענף, עם שירותי אינטרנט על רשת הכבלים.
בניגוד לבזק, שקיבלה אישור להפעיל את בזק בינלאומי כספקית אינטרנט במקביל לפעולת החברה האם בתחום תשתיות האינטרנט, לא קיבלה הוט עד היום אישור להפעיל חברה בת כספקית אינטרנט.
האישור להוט מתעכב בשל מחלוקת על תנאי ההפרדה המבנית בין החברה האם לחברה הבת, ספקית האינטרנט, כשברקע פועלות ספקיות האינטרנט האחרות בניסיון להבטיח שההפרדה המבנית בין שתי החברות תהיה מלאה - ולא תיתן כל יתרון לחברת הבת. מנהל בכיר בענף אף מזהיר כי "אם ההפרדה לא תהיה מלאה - יחוסלו ספקיות האינטרנט בישראל".
אולם בהוט ובבזק לוחצים על משרד התקשורת לנצל את ההזדמנות - ולבטל בכלל את ההפרדה בין ספקיות האינטרנט לספקיות התשתית, שבה המשיך משרד התקשורת בניסיון לתמוך במתחרים החדשים בתקשורת.
בעוד האישור להוט מתעכב, הפכו זכייני השיחות הבינלאומיות, שנכנסו לענף התקשורת הבינלאומית עם פתיחתו לתחרות ב,1997- לספקי האינטרנט המובילים. חברת בזק, שדרשה גם היא ליהנות מהענף החדש, נדרשה להפעיל את בזק בינלאומי תוך הפרדה מלאה מפעילותה של החברה האם, על מנת לספק שירותי אינטרנט בצד תקשורת בינלאומית.
בשיחות לא רשמיות הבהירו אנשי משרד התקשורת למנהלי חברות השיחות הבינלאומיות, שפרט לשיחות לחו"ל המשמשות בעיקר כספקיות אינטרנט, כי במועד כלשהו בעתיד הם יצטרכו לוותר על הענף המלאכותי בו הם פועלים. זאת, שכן ברגע שבזק, הוט וספקי תשתיות אחרים יורשו לספק שירות אינטרנט מלא - הכולל ספק ותשתית - ספקי האינטרנט שאינם יכולים לספק תשתית, יצטרכו לחפש מקורות הכנסה חלופיים.
ספקי האינטרנט פעלו בהתאם וניסו להיכנס לתחומים חדשים, במידה משתנה של הצלחה: ניסיונם להיכנס לתחום התכנים באינטרנט והסחר האלקטרוני לא נחל הצלחה. ההיתרים שהתקבלו בשנים האחרונות להתחרות בבזק בתחום הטלפוניה, בטכנולוגיה של דיבור על רשת האינטרנט, נחל הצלחה מוגבלת, שכן החברות מתקשות להתמודד עם העוצמה והכוח השיווקי של החברות הגדולות: בזק, הוט ולאחרונה גם פרטנר.
זאת ועוד: רגולציה חדשה שפרסם משרד התקשורת לקראת כניסתם של מפעילים סלולריים וירטואליים מונעת משניים מספקי האינטרנט כניסה לתחום הסלולר, בשל אינטרסים צולבים - בזק בינלאומי, הנמנית עם קבוצת בזק שבבעלותה חברת פלאפון וחברת נטוויז'ן, הנמנית עם קבוצת אי.די.בי השולטת בסלקום.
גם חברת 012 סמייל מוזכרת כמועמדת אפשרית לספק שירותים סלולריים, אולם החברה טרם הגישה בקשה לרישיון. על פי מקורבים לחברה, תלויה ההחלטה אם להיכנס לתחום הסלולר בהחלטת משרד התקשורת האמור לקבוע את המחיר שישלמו המפעילים הווירטואליים תמורת חכירת תשתיות מחברות הסלולר.
בסמייל בוחנים מודלים שונים של חכירת תשתיות ולא מוציאים מכלל אפשרות התמודדות במכרז התדרים שעומד משרד התקשורת לפרסם בסוף השנה ואף הקמת תשתית סלולרית עצמאית. הסיכוי הגובר שמשרד התקשורת יבטל את ההפרדה בין ספקי האינטרנט וספקי התשתיות, עשוי לזרז מאד את פעולות סמייל, שבשליטת יוסי מימן, לפתח את פעילותה בתחום הסלולרי.
לבכירי משרד התקשורת ברור היום שספקי האינטרנט לא הצליחו להפוך לגורמים משפיעים בתחום התחרות - ולכן יש לשקול את הפסקת ההפרדה, הפוגעת בשירות ללקוח ומייקרת אותו.