תסריט דמיוני: דיון שכר בבנק ללה-לנד אינווסטמנטס
תארו לעצמכם שהשכר והתנאים הנלווים של הבכירים בחברות הציבוריות, היו צנועים וצמודים רק לביצועי החברה אותה הם מנהלים
נהג המונית היה מנומנם, עובדה אשר אפשרה לפראיירוביץ להתרכז במשימתו. בגלי צה"ל ראיינו את שר המשפטים אשר הסביר מדוע הוא, העומד בראש ועדת השרים לשכר הבכירים בחברות ציבוריות, מתקשה לקבוע את עמדתו, ומדוע ביקש אך אתמול מראש הממשלה ארכה בת 3 חודשים (בפעם השלישית) עד להצגת מסקנות הוועדה. הוא נשמע לא משכנע בעליל.
אחריו ראיין השדרן את אפרים פַלְצָנסקי, המנכ"ל הפורש של ללה-לנד אינווסטמנטס. רק אתמול דווח בעיתונות כי עלות שכרו של המנכ"ל היוצא לשנת 2010 הסתכמה ב-19.1 מיליון שקל, וזאת למרות ירידה של 12% ברווח הנקי של הבנק בהשוואה לרווח בשנת 2009. גם תשואת הרווח הנקי על ההון פחתה בשנת כהונתו האחרונה של מר פלצנסקי וגם ערך המניה צנח ב-21%.
פלצנסקי גמגם לכל אורך הראיון. הוא ניסה להסביר שמדובר בתפקיד קשה שאין דומה לו, שאין לו יום ואין לו לילה, שעליו להנהיג אלפי עובדים, וגם טען שצריך תנאי שכר כאלו כדי למשוך את הטובים ביותר לתפקיד תובעני שכזה. 'הוא לא מצליח לשכנע את המאזינים, שרוב עלות שכרו מגיעה מרווחים מאופציות שקיבל', חשב עידו. 'גם ההתעקשות שלו לשמור על זכות השתיקה בנוגע למצנח הזהב, לא מועילה לתדמיתו'.
פראיירוביץ הגיע לבניין המשרדים של הנהלת ללה-לנד אינווסטמנטס. בפתח הבניין חיכתה מכונית השרד המיועדת למנכ"ל החדש. הנהג חיכה מחוץ לרכב וחייך בנימוס למנכ"ל המיועד. פראיירוביץ החזיר לו במחווה דומה.
ב-09:00 בדיוק נכנס לחדר הישיבות תוך שהוא חולף על פני 3 מזכירות חביבות המכוונות אותו למקום הפגישה. בחדר חיכו לו, כצפוי, יו"ר הבנק וסמנכ"ל הכספים. היו"ר הוותיק, מעמודי התווך של הבנק, פתח את המפגש וביקש לשמוע מפראיירוביץ את התייחסותו המפורטת לחוזה אשר קיבל בדואר האלקטרוני לפני שבועיים.
הוא הוסיף, כי חשוב לשמור על פתיחות בדיון,
פראיירוביץ פתח בדברי תודה על הצעת השכר המרשימה והמחמיאה, וציין את התרגשותו לקבל את התפקיד. בנוגע לחוזה שקיבל ביקש להעיר מספר דברים: "שכר של 750 אלף שקל בחודש, כפי שהצעתם לי, הוא מכובד ביותר. אך אני מבקש ששכרי החודשי לא יהיה יותר מפי 50 מהשכר הנמוך ביותר בבנק", אמר. "על פי חישובים שעשיתי, בסיוע רו"ח של הבנק, ראוי יהיה כי שכרי יעמוד על 200 אלף שקל בחודש".
היו"ר וסמנכ"ל הכספים התחילו להחליף ביניהם מבטים חשדניים. "אסור ששכרי, כמו גם של בכירים אחרים בבנק, יפגע בדיבידנד אשר אמור להיות מחולק לבעלי המניות", אמר פראיירוביץ והוסיף בחיוך: "ובינינו, אין הבדל גדול בין רמת חייו בפועל של אדם המשתכר 200 אלף שקל בחודש לזו של אדם המשתכר 750 אלף בחודש".
"אני מקבל בתודה את מכסת האופציות שניתנה לי. אך ברצוני לבקש כי מחיר המימוש השמור לי, והמוגדר בחוזה, יהיה מחיר מניית הבנק ביום שקיבלתי את הבנק תחת ניהולי. כך הפער בין מחיר המימוש ובין מחיר המניה יהיה הרווח לו אני ראוי", אמר.
היו"ר התנהל בחוסר נוחות על כסאו, ושאל בחוסר סבלנות: "עוד משהו?". "כן, אדוני", המשיך פראיירוביץ, אשר ביקש במקום בונוס קבוע בגובה 4 משכורות מדי שנה, לקבוע מנגנון שיוצמד לביצועי הבנק. "אבקשכם לקבל 0.25% מהרווח הנקי של הבנק ועוד 0.15% על הפער שבין הרווח הנקי שירשתי ובין הרווח הנקי שאצור במהלך הקדנציה שלי. אם לא אצליח לשפר את רווחיות הבנק, הבונוס שלי יקטן משמעותית. כך זה צריך להיות".
בזמן שסמנכ"ל הכספים ניקה את משקפיו כמסרב להאמין, אמר פראיירוביץ "ובנוגע למצנח הזהב, הייתי מבקש לקבל את סכום הבונוס השנתי, ולהכפילו מספר שנותיי בבנק. כך יווצר הקשר שבין תגמול מוטה ביצועים ובין עקביות השירות שלי כמנכ"ל הבנק. אין זה מן הראוי כי בונוס שמן יובטח לי ללא קשר לביצועי הבנק או למשך כהונתי. זוהי בקשתי האחרונה, ואני מקווה שהיא לא חצופה בעיניכם".
"אתה בחור קשוח מר פרייארוביץ", טען היו"ר. "לא ציפינו לכל כך הרבה הערות מהותיות. אנחנו נצטרך ללמוד אותן, ולחזור אליך בימים הקרובים". "לא ציפיתי לפחות מכך", אמר פרייארוביץ בזמן שהתרומם מכסאו, הודה לנוכחים בחדר, לחץ את ידיהם ויצא באלגנטיות. 'יכול להיות שהגזמתי', חשב לעצמו. 'אולי הייתי צריך לבקש פחות'.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם