אל תאמינו לספינים: ישראל לא תתרום למהפכת הקלינטק העולמית
הממשלה אולי מתגאה בפרויקטים כמו התוכנית הלאומית למציאת חלופות לנפט בעשור הקרוב, אך בפועל תעשיית הקלינטק המקומית בפיגור רב אחרי העולם. אם לא יעלה הנושא לראש סדר העדיפויות, תפספס ישראל את ההזדמנות האחרונה להצטרף למהפכה
ההודעה הממשלתית לעיתונות אולי נראית מצוין, אך מעורבות הממשלה בנושא הקלינטק היא בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי וממוקד מדי. אחרי הכל, תחליפי נפט אינם תכליתה הבלעדית של תעשיית האנרגיה הנקייה.
"אומת הסטארט-אפ" (מונח אשר הומצא על ידי דן סינור וסול סינגר) הצליחה להצמיח סקטורים שלמים ומגוונים בתחומי ה-IT, התקשורת, מדעי החיים ואחרים. בישראל פועלות חברות ענק לצד סטארט-אפים מרשימים - חברות המובילות את תעשיית ההיי-טק העולמית.
נשאלת השאלה מדוע ההצלחה הבלתי ניתנת לערעור בתעשיות ההיי-טק הישנות אינה משחזרת את עצמה גם במקרה של תעשיית הקלינטק החדשנית? מדוע ישראל אינה עומדת להצמיח חברות רבות בתחומי האנרגיות המחדשות, הדלקים הביולוגיים ובנייה ותחבורה ירוקה - להוציא כמובן את פרויקט בטר פלייס המפואר של שי אגסי - ולהמשיך להוביל את העולם?
הדרך לייצר תעשיית קלינטק מפותחת בישראל היתה אמורה לעבור דרך שיתוף פעולה בין 3 כוחות הפועלים יחד: יזמים, ממשלה והון. סוגיית היזמים פתירה - בישראל יש את המוחות, את היוזמה ואת הסטארט-אפיסטים המוכנים לקחת את הסיכון שנדרש כדי להקים חברות מאפס ולהילחם מול סטטיסטיקות ההצלחה/כישלון.
באשר לממשלת ישראל, באופן כללי ניתן לקבוע היא מעדיפה לזרוק את כדור הקלינטק לסקטור הפרטי, או ליתר דיוק: לתעשיות שוק הון סיכון. אלא שלאלה האחרונות אין כל כוונה לתפוס את הכדור. מנתונים מחקריים עולה, כי פחות מ-10% מהשקעות הון סיכון אשר בוצעו בחברות היי-טק בשנה שעברה הופנה לחברות קלינטק.
לא מדובר בנתון מפתיע. קרנות הון סיכון ישראליות, פוסט המשבר הכלכלי, מעדיפות להשקיע בחברות מבוססות אשר מחזיקות מוצר קיים, מוכן למכירה ולשוק מוגדר. בעוד עולם הון סיכון במקומות אחרים בעולם משקיע כרבע
הבעיה צריכה להטריד את שר התשתיות, את השר לאיכות הסביבה ואפילו את ראש הממשלה: בשלב הנוכחי הפערים בין ישראל ובין העולם בנוגע למהפכת הקלינטק גדולים ובלתי נתנים לגישור. ישראל מאבדת אפשרות אמיתית לייצר מנוע צמיחה לכלכלה המקומית בדומה למנועי היי-טק אחרים שנבנו כאן בעשרות השנים האחרונות, והיא תהיה תלויה, שוב, במקורות אנרגיה זרים. כל זאת מבלי לדבר על היתרונות הסביבתיים שבפיתוח תעשייה שכזו.
העלאת הבעיה לראש סדר העדיפויות, חשיבה יצירתית על פתרונות אפשריים והתחייבות ממשלתית חד-משמעית וברורה לטובת אימוץ ומימון גופי מחקר וסטארט-אפים בתחום האנרגיה החלופית, עשויות לאפשר לישראל לתפוס בקושי קרון ברכבת הקלינטק האחרונה, היוצאת בקרוב מהרציף.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם