הבורסה בת"א אינה אלטרנטיבה לגיוס הון לסטארט-אפים
למרות מאמצי החיזור מצד הבורסה המקומית, חברות הזנק הנמצאות על סף פריצה ורווחיות לא יבחרו לגייס הון בבורסה שמהווה אופציה נחותה אל מול בורסות אחרות בעולם הנחשבות ליוקרתיות ושוקקות יותר
אך הסברים אקדמיים מחד, ומציאות בשטח מאידך. למרות ההתאמות השונות שבוצעו על מנת להתאים עצמה לעולם הסטארט-אפים, הבורסה באחד העם לא מהווה באמת חלופה למימון החברות הללו, כך שהמשך קיומן מבחינה כספית יעמוד בסימן שאלה גם במהלך השנים הקרובות.
כאשר הצורך לגייס כסף הוא רלוונטי או דחוף וכאשר תונח על שולחנו האפשרות להנפיק בבורסה - ייתקל מנכ"ל חברת סטארט-אפ ב-3 בעיות מרכזיות:
הראשונה, תנאי הסף להנפקה (האם הוא בכלל עומד בקריטריונים להנפקה); השנייה עוסקת בשאלה אם ההנפקה תהיה בכלל מוצלחת והחברה תצליח לקבל את אמון המשקיעים (בעיקר המוסדיים), והכסף הרצוי לפעילות החברה אכן יגויס. הבעיה השלישית קשורה ל"יום שאחרי" ולסוגיה כיצד תוכל הנהלת החברה הצעירה, הדינמית, המתנהלת באופן בלתי פורמלי, לעבוד תחת מגבלות רגולציה כחברה ציבורית הכפופה לנהלים, והאם תוכל לעמוד במתח הציבורי לעמוד ביעדים שהופיעו באופן משכנע בתשקיף ובניהול ערך המניה.
עד כה, טיפלה הבורסה רק בבעיה הראשונה, וגם באופן חלקי בלבד. היא אכן אפשרה לחברות סטארט-אפ להפוך לציבוריות באם תעמוד ברף דרישות נמוך יחסית ובאם תענה על ההגדרה של חברת עתירת מו"פ.
במסגרת מאמצי החיזור, ועם השנים, הופיעו הקלות נוספות: האפשרות להנפיק אחוז נמוך ממניות החברה ביחס למה שנדרשת חברה רגילה ובכך להימנע מדילול המשקיעים הקיימים; היכולת להנפיק עם מספר קטן של משקיעים מוסדיים; הגנה ממחיקה למספר שנים, הוזלת תהליך ההנפקה וכן הקלות בדרכי הדיווח.
אבל, גם אם היזמים יצליחו להתעלם בינתיים מהבעיה השלישית ולהגדירה כבעיית "אחרינו המבול" (קרי "קודם נגייס את הכסף ואח"כ נראה"), הם ודאי לא יוכלו להתחמק מ"אם כל הבעיות" - הסיכוי להצלחת ההנפקה. עד כמה שהנושא הוא מסובך, הצלחת ההנפקה קשורה בקשר ישיר לסיפור המעשה, וביתר דיוק - לסיכוי לשכנע את המשקיעים בזירת הבורסה להאמין לסיפור ההצלחה העתידי של חברת הסטארט-אפ.
בשנים האחרונות דורשים המשקיעים סיפור משכנע, ולמרות שמדובר במעשייה עתידנית וספקולטיבית (מה צופה החברה במהלך 5 השנים הקרובות), חייב הסיפור להכיל נתונים מספריים על מצבה הנוכחי של החברה, מנופי הצמיחה, הכנסות צפויות לשנים הקרובות, הכנסות בטוחות וקבועות, גורמי סיכון, גודל השוק בו פועלת החברה וכדומה.
למרות שהסיכון המונח על צוואר המשקיעים הוא נמוך, חברות ההזנק, מעצם הגדרתן, יקבלו מכסה קטנה מאוד של קרדיט, וברוב המקרים, תשקיף החברה הצעירה לא ישכנע ולא ימלא בסוף התהליך את קופתה. עם זאת, כאשר סיפור המעשה ייחשב אמין, בעיקר בקרב חברות אשר הגיעו לשלב של מכירות סיסטמטיות, קבועות, מאוזנות ועל סף הרווחיות, הבורסה בתל אביב תיחשב כאופציה נחותה אל מול בורסות אחרות בעולם הנחשבות כיוקרתיות ושוקקות יותר.
למרות זאת, תעשיית הביומד הישראלית היא ללא ספק יוצאת מן הכלל, והיא זו אשר ניצלה בהצלחה מרובה את הבימה שיצרה עבורה הבורסה המקומית להנפקות מוצלחות בשנים הקרובות. בשילוב מרשים ונדיר של מזל ושכל, שכנעו חברות ביוטק רבות את המשקיעים בסיפור המעשה ובסיכויי ההצלחה ערב ההנפקה, והצליחו לגייס סכומים מרשימים להמשך הפעילות.
אבל, אם נוציא מהמשוואה את ענף הביוטק, חברות ההזנק הקשורות לענפי ההיי-טק האחרים, ימשיכו להיות תלויות בקרנות הון הסיכון להמשך פעילותן ולאו דווקא יבחרו לגייס הון מהבורסה בתל אביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם