המע' הבנקאית לא יכולה להרשות ל"אח הגדול" לפקח על מערכות המחשוב
מה שעלול לקרות הוא שלקוחותיה הזרים של המערכת הבנקאית הישראלית יעשו צעד פשוט: יחצו את הרחוב. מלאומי לסיטי בנק, מדיסקונט והפועלים ל-HSBC
◄ הבנקים: השב"כ יבריח לנו את הלקוחות
נכון שהבנקים הם גופים ציבוריים, אבל בכל זאת קיים תנאי הכרחי המאפשר ללקוחותיהם לבטוח בהם. קוראים לו "סודיות בנקאית". בנק אינו עוד עסק. עובדה שאחרי פרשת ויסות מניות הבנקים, לא נהפכו הבנקים לגופים ממשלתיים - למרות שבפועל כל מניותיהם נרכשו על ידי המדינה. ישנו גבול למידה שבה מסוגלים הבנקים להתגמש בשם הוראות הביטחון, הרגולציה ועוד.
נגיד בנק ישראל מבין היטב שבמערכת הבנקאית הישראלית מנוהלים פיקדונות של תושבי חוץ (המכונים פת"חים), בהיקף הנאמד ב-25 מיליארד דולר. מדובר בכספים המגיעים בעיקר מיהדות העולם, ששמה את הכסף בבנקאות כחול-לבן בעיקר לעת צרה. החיים הפיננסיים של אותם לקוחות הולכים ונעשים קשים יותר ויותר בגלל רגולציה אחרת - הנוגעת לתחומי מיסוי, לתחומי איסור הלבנת הון ועוד.
בנקודות אלה, המערכת הבנקאית הישראלית
משתווה לבנקאות הזרה. עם זאת, היא אינה יכולה להרשות לעצמה "אח גדול" נוסף שיפקח על מערכות המחשוב שלה. נכון שלשלטונות השב"כ לא תהיה נגישות לחשבונות עצמם, אבל ברצותם הם יוכלו להגיע גם לחשבונות הללו.
מה שעלול לקרות אם בנק ישראל לא יתערב (ולאור תמיכתו בהצעה, עושה רושם שהוא לא יתערב) הוא שלקוחותיה הזרים של המערכת הבנקאית הישראלית יעשו צעד פשוט: יחצו את הרחוב. כך, במקום לנהל את הכסף בלאומי - יעברו לסיטי בנק. במקום לנהל את הכסף בדיסקונט או בבנק הפועלים - יעברו ל-HSBC.
כיום מדובר בבנקים שיציבים לא פחות מהמערכת הבנקאית הישראלית. וכמובן, יש להם יתרון נוסף: אף אחד מהם לא יתבקש למסור דוח לשב"כ על היערכותו העסקית לעיתות חירום. המזוודה עם שמות לקוחותיהם, תעבור בעיתות חירום מישראל לשוויץ, סינגפור או ארה"ב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם