מנכ"ל טריפל סי בטוח שאפשר להוריד את מחירי האינטרנט לרצפה
טריפל סי היא אולי ספקית אינטרנט חדשה, קטנטנה ואלמונית - אבל למנכ"ל רמי נחום יש כבר תוכניות גדולות להורדת מחירי האינטרנט המהיר. "אין סיבה שצרכן שטוחן את האינטרנט ישלם כמו מי שבודק מיילים פעם ביום". "עוד קו אינטרנט בינלאומי תת-ימי יפיל את העלויות לספקיות ויביא לתחרות בריאה". אבל בתעשייה עדיין סקפטים: "הוא שוגה באשליות"
אך למרות זאת, לפחות ממבט ראשון, ייתכן שלספקיות העיקריות כבר צריכה להיות סיבה רצינית לדאגה: בבדיקת מהירויות חיבור לאינטרנט שערך אתר speedtest.com, התברר שבמקום הראשון בישראל זכתה דווקא טריפל סי, ולאו דווקא אחת מהגדולות. אם זה לא מספיק, בדיקה מהירה באתר השוואת מחירים מעלה שמחיריה של טריפל סי הם מהנמוכים ביותר עבור לקוחות שרוצים חיבור אינטרנט ללא התחייבות.
אבל רמי נחום, המנכ"ל והבעלים, מכוון הרבה יותר רחוק מבחינת מחירים: "אני הולך לשנות את כללי המשחק בשוק האינטרנט, אפשר להוריד את המחיר לרמה של 18 דולר בחודש עבור מהירות של 100 מגה-ביט", הוא מצהיר.
זהו סכום שנשמע דימיוני, שכן חבילה של 100 מגה-ביט עשויה לעלות כיום כ-1,200 שקל בחודש ואף יותר. אך לפי נחום והשיטה שהוא מתכנן להכניס לשוק, "תשלום לפי שימוש", מחיר כזה אינו בהכרח מופרך: מי שישלם את הסכום הנמוך יהיו רק אלה שינצלו את החיבור בצורה "נכונה", כלומר יצרכו מעט בשעות השפל.
בכל מקרה, לנחום אין ספק: "יש לי את היכולת להוריד משמעותית את המחירים של האינטרנט - וגם לתת שירות איכותי".
נחום אמנם חדש בתחום ספקיות האינטרנט לצרכנים הביתיים, אך הוא צבר שפע של ניסיון בתחום, שמאפשר לו לשחרר הצהרות כאלה. טריפל סי היא חברת היי-טק שקיימת יותר מ-20 שנה, ואחת המובילות בשירותי IT בארץ. נחום (53) הקים את החברה ב-1990, וב-10 השנים הראשונות שלה היא עסקה במתן שירותי מחשוב, כמו שירותי תמסורת ואחסון נתונים לארגונים גדולים.
כששאלנו אותו כיצד הפך פתאום לספק אינטרנט, מספר נחום שהכל החל עם פרויקט ה"ענן" הישראלי הראשון ב-2003. החברה בנתה חוות שרתים והכינה תוכניות שיווק - אך לבסוף גילתה שהעסק נכשל, בעיקר בגלל איכות תקשורת המחשבים הגרועה של אותן שנים. אנשי טריפל סי טסו לארה"ב כדי ללמוד כיצד ניתן להקים תשתית ענן - והבינו
כדי לעמוד בדרישות הללו, בנו טריפל סי Data Centers (מרכזי נתונים) מהמשוכללים בעולם, ברמת שרידות 4 - הנחשבת לגבוהה ביותר. המשמעות היא שניתן להבטיח אינטרנט רציף למשך פרקי זמן גבוהים ביותר. "המתחרים שלנו מדברים על הפסקות ברשת של 22 שעות בשנה", מציין נחום בגאווה, "אצלנו זה כמה דקות בשנה".
הדבר היחיד שהפריע לתמונה האידיאלית היה החיבור האיטי יחסית עם ספקי האינטרנט המקומיים והבינלאומיים, שלא הצליחו לעמוד בדרישות הגבוהות של החברה. אז טריפל סי פשוט החליטה להפוך להיות ספקית אינטרנט בעצמה: היא הקימה מערכת עצמאית לאספקת אינטרנט לחברות - ובתקופה האחרונה, כאמור, הרחיבה את שירותיה כספקית אינטרנט גם לציבור הרחב.
גם כאן הבינה טריפל סי שנדרשת תשתית טכנית ורמת שירות ברמות הגבוהות ביותר, כדי להפוך להיות שחקנית משמעותית מול קומץ הספקיות ששולטות בשוק. בחברה גילו שכפי שלחברת החשמל יש עודפי ייצור של חשמל בחלק משעות היממה, גם להם יש עודפי אינטרנט בשעות שהציבור משווע למשאב הזה: החברה מעניקה שירותי אינטרנט לבתי עסק, וברגע שהלקוחות העסקיים הולכים הביתה אחר הצהריים, רוחב הפס שהם צרכו במהלך היום מתפנה עבור הלקוחות החדשים מהשוק הפרטי - שגולשים בעיקר בשעות הערב. הניסיון עם הרבבה הראשונה של צרכנים ביתיים הוכיח שהשיטה הזו אכן עובדת.
אך אז צצה בעיה חדשה: סוגיית מודל התשלום. בטריפל סי מצאו כי בשנים האחרונות מתחבטים כל מנהלי ספקיות האינטרנט בארץ בסוגיית מודל המחיר של האינטרנט לצרכנים. לכל ספק אינטרנט בארץ יש עלויות שחלקן הגדול מורכב מהתשלום עבור החיבור לקו האינטרנט הבינלאומי ולקו המקומי - כל חברה שוכרת נפח בקו לפי מספר הגולשים שרשומים אצלה ואופי השימוש שלהם.
כל החברות מסתמכות על סטטיסטיקה, לפיה קו של 1 מגה-ביט מספיק לקבוצה של 25 צרכנים. כך הצרכן משלם מחיר "פיקס" באופן קבוע לפי המהירות שבה הוא גולש, וצורך מהאינטרנט כאוות נפשו.
אך הנה הבעיה: המחיר נשאר זהה גם עבור גולש "קל" שמסתפק בבדיקת מיילים וכניסה לאתרי חדשות, וגם עבור גולש ש"חורש" על רוחב הפס מסביב לשעון בהורדות של סדרות וסרטים ובמשחקי רשת.
"הגיע הזמן לשנות את מודל התשלום הזה", מכריז נחום. "אני חותר למודל חדש שלפיו בנינו את המערכות שלנו והוא תשלום לפי השימוש, Per Use Pay. "אין שום הצדקה שצרכן שטוחן את האינטרנט, מוריד סרטי בלו-ריי ומשחק משחקים כבדים ישלם היום כמו הצרכן שבודק מיילים פעם-פעמיים ביום, קורא מה חדש בעולם ורואה פה ושם סרטון או שניים ביו-טיוב".
"היום כל החברות עושות את ממוצע הצריכה של האינטרנט לכל הלקוחות וגובות תשלום אחיד לכולם לפי המהירות", הוא מתרעם ומוסיף: "אני רוצה להכניס לארץ את המודל האמריקאי שבו משלמים על כמות המידע שצורכים בפועל".
"החוכמה היא איך לתכנן את אספקת האינטרנט ללקוחות בצורה סטטיסטית. אני חושב שאם נחייב את הלקוחות לפי השימוש בפועל, אפשר יהיה לתת אינטרנט זול ומהיר לכולם", הוא מוסיף. לדבריו, בהנצחת מודל המחיר האחיד לכל הצרכנים, מתחריו עושים עוול לכל הצרכנים בארץ.
כדי לפתור את בעיית החיבור של האינטרנט לבתים, נחום מציע לבדוק את הכדאיות להשתמש ברשת הסיבים האופטיים שמגיעים לקרבת בית הלקוח באמצעות חברת החשמל או כל גורם אחר. "כבר ב-2011 יהיה אינטרנט של 100 מגה-ביט זמין אצל מקצת הלקוחות, כי כחלון אולי אינו מבין בעניינים הטכנולוגיים אבל יש לו יועצים טובים והוא עושה עבודה ברמה גבוהה. אם הצינור לחו"ל ייפתח וחברת החשמל תספק את התשתית המהירה כמו שהיא עשתה בגליל, יש לי את היכולת להוריד מחירים ולהעניק שירות איכותי", סיכם נחום את הסוגייה.
לפי התסריט של נחום, הלקוחות ה"קלים" יבואו אליו, והצרכנים הכבדים יותר ילכו לחברות המתחרות. "אני אראה רווחים מהלקוחות הטובים ואתן להם שירותי תמיכה של בני אדם ולא של מכונות".
נחום צבר עד כה פחות מ-10,000 לקוחות פרטיים, כשהיעד הוא 100 אלף לקוחות פרטיים שגולשים בעיקר בערב. התוכנית שלו למודל התעריפים החדש מתחילה בשלב הראשון שבו יספק ללקוחות דוח על ניצול הקו שלהם. "אם נראה שהם משתמשים הרבה באינטרנט בשעות השיא נודיע להם שנגבה עוד כסף. אם לקוח יתעקש לראות סרט באיכות של בלו-ריי עם הקופסאות או דרך המחשב בשעות העומס, במקום 18 דולר הוא ישלם 200 דולר לחודש".
הלקוחות יקבלו חשבון אינטרנט חודשי כמו החשבון של חברת החשמל או חשבון המים. צרכתם הרבה ובשעות העומס? שילמתם יותר. לא צרכתם הרבה? שילמתם את הסכום המינימלי.
בינתיים נחום לא בונה רק על הלקוחות הפרטיים ויש לו כמות נאה של לקוחות עסקיים שלהם הוא מספק לא רק אינטרנט, אלא גם שירותי ענן. "בקרוב נציע ללקוח הפרטי לשכור את השימוש לפי זמן בתוכנות כמו אופיס, פוטושופ ואולי גם במשחקים", מתכנן נחום את הצעד הבא באסטרטגיה.
אבל לפי נחום, יש עוד סיבה חשובה למחירי האינטרנט הגבוהים: "חברת מד-נאוטילוס, שהיא בעלת העורק התת-ימי המחבר את ישראל לאינטרנט העולמי, קורעת לספקיות האינטרנט את הצורה עם התשלום על הקווים לחו"ל".
"אנחנו יודעים שהמודל העסקי שלהם הצליח והם כבר מזמן כיסו את העלויות של הנחת הכבל התת-ימי. היום הם מרוויחים בגדול ואין הצדקה לכך שהם גובים תשלום לכל מגה שהוא גבוה פי כמה מכל בעל כבל בעולם", טוען נחום.
לדבריו, "הפתרון הנכון להקטנת הוצאות חברות האינטרנט בישראל הוא הנחת עוד קו בינלאומי על-ידי מתחרים למד נאוטילוס, שיפיל את העלויות ויביא לתחרות בריאה בין כל הספקים".
המצב הבעייתי שבו חברה מסוימת מחזיקה בכבל תת-ימי היחיד שמחבר את ישראל לאינטרנט, הגיע כבר לכנסת. בתחילת החודש פנה ח"כ מאיר שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, לממונה על ההגבלים העסקיים וביקש להכריז על מד-נאוטילוס כמונופול. במקביל, חתמה בזק בינלאומי על הסכם להקמת כבל תת-ימי נוסףעם חברת התקשורת אלקטל-לוסנט מצרפת. הפרויקט אמור להיות מושלם תוך שנה וחצי, והקו צפוי לספק נפח תקשורת של 7.2 טרה-ביט, כפול מהקיבולת של הכבל של מד-נאוטילוס.
לנחום אין ספק ששבירת המונופול של מד-נאוטילוס יביא להוזלת עלויות שתגיע בסופו של דבר אל כיסו של הצרכן. "אם יניחו בים עוד כבל שיחבר את ישראל לעולם, פרויקט שעלותו כ-100 מיליון דולר, תוריד מד-נאוטילוס את המחירים לספקים ואלה ישמחו לגלגל את ההוזלה אל הלקוח", מסביר נחום.
"למד-נאוטילוס יש קיבולת פנויה גדולה מאוד, מעבר לקיבולת שתפוסה על ידי מפעילי האינטרנט היום. רוחב הפס המיועד לציבור הרחב יכול להיות מוכפל בקלות וללא עלות למפעילים. המחיר צריך לרדת מעשרות דולרים למגה לדולרים ספורים עד לתחנה באירופה. אז אפשר יהיה להוריד את מחיר האינטרנט ללקוח לרמה של 18 דולר למהירות של 100 מגה, כפי שמתכנן שר התקשורת", טוען נחום.
מנגד, גורמים בתעשייה תוקפים בחריפות את טענותיו של נחום ומכנים אותן "אשליות". "האפיק הבינלאומי אינו מנוצל במלואו, וכך מקובל בכל סוגי הקווים התת מימיים בכל העולם. למד-נאוטילוס אין בעיה להציע קיבולת נוספת, פשוט אין ביקוש. עובדה שלא הניחו בתקופה האחרונה כבלים חדשים למרות הקפיצה הגדולה בביקוש לאינטרנט", כך לפי אותם גורמים.
לדבריהם, "המחיר של קווי התקשורת לחו"ל אינו גבוה יחסית והוא נקבע בדומה למחירים של קווים כאלה בכל העולם. הבעיה האמיתית של ספקיות האינטרנט בארץ היא דווקא התמסורת המקומית והתשלום הגבוה שהן משלמות לבזק ולכבלים: מחירי התמסורת בארץ גבוהים (כ-5 דולר לכל מגה) וכך זה גם בחו"ל, ולכן מחיר האינטרנט בארץ גבוה".
הגורמים ציינו שכבר היו בקשות להכריז על מד-נאוטילוס כעל מונופול, שנגמרו בלי הכרזה כי אין סיבה לכך. "מי שחושב שעלות פרויקט הנחת הקו החדש תהיה רק 100 מיליון דולר שוגה באשליות. העלות גבוהה יותר וכשתהיה תחרות אמיתית בין הכבלים, המחירים ירדו. מתקיני הקו החדש יגלו שקשה להם להחזיר את ההשקעה מהסכומים שיקבלו עבור התפעול השוטף. פרויקט כזה לא יביא את מחיר הגלישה במהירות 100 מגה ל-18 שקל".
בין ספקיות האינטרנט ניטש ויכוח אודות השאלה האם יצליח המודל החדש של תעריפי האינטרנט לפי כמות השימוש. החברות שניסו להיפטר בעבר מלקוחות כבדים נכוו, והן ממתינות שמישהו יוציא עבורן את הערמונים מהאש.
נטוויז'ן מסרה בתגובה כי "שוק הגישה לאינטרנט הוא שוק תחרותי, ואכן ניתן לראות כניסה של שחקנים חדשים לשוק. אנו בעד תחרות אמיתית בכל שוק התקשורת ובדגש על תשתיות התקשורת הפנים ארציות והבינלאומיות".
"פיתוח תחרות אמיתית בשוק התשתיות (בדומה לתחרות השוררת בתחום הגישה לאינטרנט), ישפר באופן משמעותי את מצבו של הצרכן הישראלי. תמחור על פי שימוש, הוא מודל שאינו אטרקטיבי מבחינת מחיר השירות ויקשה על הצרכנים, מאחר שהינו מורכב ומסובך לחישוב ולהבנת אופן התמחור והשימושים. מודל התמחור הקיים כיום, ללא מגבלת שימושים הוא המודל הפשוט, הברור והאטרקטיבי ביותר לצרכן ומיושם בכל העולם בהצלחה".
בזק בינלאומי בחרה שלא להתייחס למתחרה החדש ולמודל התעריפים שלו. תגובת 012 לא נמסרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם