לכך התכוון המשורר? אסור להתערב בשוק הספרים
ירידת המחירים חשפה רבים לעולם הספרות. אין המדינה צריכה להכניס את ידיה ורגליה ולגעת במוצר שאמור להיות זמין לכולם
למען האמת, אכן מדובר בדילמה רצינית: מאז ינואר 2010, עת הועלה הנושא לראשונה, אני מתלבט באמת מה נכון לעשות: מצד אחד, הצעת החוק דורשת התערבות בשוק הספרים שנכתבו על ידי סופרים ומשוררים ישראליים. ההצעה אכן תגרור את קביעת את המחיר לצרכן הסופי וכן מעודדת ו"מחשבת", בחסות המדינה, את חלוקת ההכנסות שבין המו"ל, הרשתות והסופרים עצמם.
אכן, מדובר על התערבות בוטה בשוק שאמור להיות חופשי ומפירה בכך חוק כלכלי ישן וטוב ולפיו מחיר שיווי המשקל נקבע במאבק כוחות שווה בין צרכנים ויצרנים. מצד שני, ניתן להבין את אותם מחוקקים אשר רוצים לנתב את המדינה לסייע לאותם הנחשבים אוצרות מדינה – סופרים, משוררים, אנשי רוח, אשר דורשים הגנה מפני עסקים כלכליים, מונעי רווח.
החוק, אשר כאמור, מנסה להפחית מכוחן של רשתות השיווק, יסייע למו"לים (קטנים בעיקר) להגדיל הכנסותיהם וזאת בזמן שרשתות מכירת הספרים מעודדות קמפיינים כגון "קנה ספר וקבל שניים במתנה", "4 ב-100" או מפעילות תהליכי קידום מכירות מעולם האבטיחים.
אבל זהו טור דעה ורצוי שתהיה בו דעה אחת, למרות הדילמה הלא פשוטה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לדחות את הדעה שלנו בחודשיים כמו שרי ישראל ולא יכולים לקבור את הדרוש להחלטה אצל ועדת משנה מיוחדת.
ולפיכך. למרות שהחוק מנסה לקחת בחשבון גם את צרכי הרשתות, את היתרונות של התחרות החופשית, את שכר הסופרים ועוד', אין להתערב כלל בשוק שאמור להיות חופשי ושוקק. אין המדינה צריכה להכניס את ידיה ורגליה ולגעת במוצר שאמור להיות זמין לכולם. ירידת המחירים שהתחוללה בענף הספרים בשנים האחרונות רק חשפה רבים לעולם הספרות, ונתנה בידיהם את המחיר הזול המאפשר רכישת ספרים והנאה מהם. הלוואי ושווקים אחרים (בנקים/חברות אשראי/סלולאר/חשמל
הספר, כמוצר תרבות, נלחם היום בתחרות מול מוצרים מסורתיים אחרים (טלוויזיה, אינטרנט, סרטים וכדו'), ובקרוב תתחיל מלחמה אמיתית מול הספרות הדיגיטאלית שתכרסם עוד יותר במחיר היחידה. הדרך הממולצת כמו בכל שוק תחרותי, הוא התחדשות וחשיבה מחוץ לקופסה. אל לה למדינה להתערב בשוק פורח, תחרותי וזול. לכך בדיוק התכוון המשורר (או הסופר) עת ייצר שוק תחרותי לטובת צרכניו.