אם כל כך טוב - אז למה רע לנו?
לא בטוח ששר האוצר אכן התכוון ליצור אבחנה בין האזרחים לכלכלה, אבל האבחנה הזו מאוד מדויקת. לכלכלה אולי טוב, אבל לאזרחים - פחות
תחת איום אוטוטו גרעיני מאיראן, הצקות קבועות מצפון וזמזומים טורדניים מדרום ותוך כדי אחד המשברים הכלכליים הגדולים בהיסטוריה שפקדו את המערב, ישראל מציגה נתונים מרשימים - מהמרשימים שבמדינות המערב.
הבורסה שלנו עקפה את רוב הבורסות במערב. התשואה שלה השנה היא כפולה מזו האמריקנית - ופי 4 מהבריטית. אתמול, עם עזרה קלה מהחדשות הטובות שהגיעו מקידוח לוויתן, חצה מדד המעוף את רף 1,330 הנקודות ושבר שיא חדש של כל הזמנים.
אתמול גם דיווחה לנו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי לא רק שוק ההון עשה טוב השנה. גם הצמיחה בישראל במהלך השנה האחרונה היא הגבוהה בארגון המדינות המפותחות, OECD, אותו מועדון שהצטרפנו אליו רק לפני מספר חודשים.
ועוד חדשות טובות: חברת נובל אנרג'י פרסמה אתמול את ממצאי הקידוח שמאמת את שקיווינו, כי ישראל מעתה יכולה להיחשב גם למעצמת אנרגיה. התגלית במאגר לוויתן הוא הגדול ביותר בעולם בעשור האחרון. שווויו על-פי הערכות שונות הוא מיליארדים רבים. יחד עם התגלית משנה שעברה בקידוח תמר, ישראל תהיה מסוגלת לייצר לעצמה למשך שנים רבות את צריכת הגז שלה ועוד יישאר לה די והותר לייצוא.
אמש גם עבר במליאת הכנסת חוק ההסדרים שסלל את הדרך לתקציב
המדינה הדו-שנתי של 2012-2011. בשיחות פרטיות מרבה שר האוצר יובל שטייניץ לספר איך רבים מענקי הכלכלה העולמית מתרשמים מהתקציב הדו-שנתי של ישראל, וחלקם אף מבטיח לאמץ את המודל. "זהו תקציב טוב לאזרחי המדינה ולכלכלת המדינה", אמר אתמול שטייניץ מעל בימת הכנסת.
אני לא בטוח ששר האוצר אכן התכוון ליצור אבחנה בין האזרחים לכלכלה, אבל האבחנה הזו מאוד מדויקת. לכלכלה אולי טוב, אבל לאזרחים - פחות. קשה להשתחרר מתחושה של חמיצות מאיכות החיים שלנו בישראל ערב 2011. אם כל כך טוב בכלכלה הישראלית, אז למה רע לנו?
רע לנו כי הישגיה המרשימים של הכלכלה הישראלית לא באמת מגיעים אלינו, האזרחים. אם הצמיחה נסקה והבורסה קפצה, איך זה שמהשכורת שלנו תקועה כל-כך הרבה שנים, המינוס שלנו הולך וגדל, ואיזה זוג צעיר בכלל יכול לקנות היום דירה בגוש דן?
אי אפשר להימנע מהמסקנה כי משהו בחלוקת המשאבים משובש כאן כבר לאורך זמן. אין זה מקרי שהקרב האחרון בהצבעה על התקציב היה בין שני מיעוטים בחברה הישראלית - בין העולים לבין החרדים. חלקים הולכים וגדלים מהוויכוח הציבורי בישראל על משאבים בין מיעוטים בחברה: פעם אלה המתנחלים, פעם החרדים ופעם החקלאים. השילוב של תהליכים שבטיים בחברה הישראלית לצד ממשלה שמרצה תמיד את האחרון שלוחץ-גרם לכך שאף אחד לא באמת דואג לנו הישראלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם