כך שינתה ויקיפדיה את חיי
אמש חגגה ויקיפדיה עשור להיווסדה. עשור שבו מידע הפך לזמין בצורה מוחלטת, שבו אדם מן היישוב הפך לכותב באנציקלופדיה ושבו גם לערך "פנינה רוזנבלום" יש מקום של כבוד באוטוסטרדת המידע. גבירותיי ורבותיי, מהפכה
עומרי גולן, 27, פרח הוראה
מי היה מאמין שוויקיפדיה כבר בת 10? נראה כאילו רק אתמול האינטרנט הביא אותה לביתנו, קטנה ושברירית, והנה היום זה כבר מרגיש כאילו היתה היא חלק מחיינו מאז ומעולם. במשך השנים מיקמה ויקיפדיה עצמה כחלק בלתי נפרד מעולם התוכן שלנו והפכה באופן כמעט מוחלט לסמכות של מידע בכל נושא שהוא, ואולי אפילו למעצבת דעת הקהל הראשית היום.
מה שבטוח זה שהיא הפכה לפנים של מהפכת המידע ותקעה יתד בעולם התוכן של החבר'ה הצעירים, ובייחוד של התלמידים במוסדות השונים בבואם להגיש עבודות. כאשר הגיעה ויקיפדיה גם אל תלמידי בית הספר שבו אני עובד והפכה להיות מקור המידע הראשי שבו השתמשו - מיד עוררה אצלי כמה תהיות. הראשונה היא שאלת אמינות האינפורמציה שמציעה האנציקלופדיה המקוונת.
יש מחיר לחופש
היתרון המרכזי של מהפכת המידע של האינטרנט הוא החופש והשיתוף שהיא מציעה. אבל חופש כזה לא ניתן ללא מחיר - והמחיר הזה הוא כמובן הטעויות ואי-הדיוקים שעלולים להופיע בעת חיפוש הערכים. כותבי ויקיפדיה אינם מומחים בלתי מעורערים בתחומם.
מצד שני, הפתיחות הזו מגלמת בתוכה יתרון חשוב. הערכים בוויקיפדיה נכתבים אמנם על-ידי אדם אחד או שניים, אך משתנים ומתעצבים בידי עשרות ואף מאות אנשים שיכולים
מאמר אקדמי רגיל, למשל, יהיה אמנם מקצועי ואמין יותר, אך הוא מייצג דעה אחת, נרטיב מסוים של המוסד האקדמי ושל הכותב שעומד מאחוריו.
מספיק לבחון נושאים שנויים במחלוקת כמו האלטלנה או מלחמת השחרור כדי לראות שאירוע היסטורי יכול להופיע בצורה שונה בתכלית ממקור למקור.
נרטיב אחד מספיק?
במדינה שבה החינוך הוא רב-נרטיבי גם כך (חינוך ממלכתי, ממלכתי-דתי, תורני, דמוקרטי, ערבי-ישראלי ועוד), מי אנחנו שנקבע נקודת מבט נכונה לעומת רבים אחרים? האם אפשר לצמצם דמויות ואירועים היסטוריים לנרטיב אחד בלבד?
לכן זוויות הראייה השונות שמביאים עמם הכותבים והעורכים הרבים והמגוונים של ויקיפדיה, עשויות לפצות על חוסר הדיוק ועל הטעויות האפשריות. לכן החלטתי מזמן שכל עוד וויקיפדיה אינה מקור בלעדי לאינפורמציה (כי מקור אחד אף פעם לא ממצה מבחינה היסטורית), אני מקבל אותה בכל עבודת הגשה או שיעורי בית - ולפעמים אפילו משתמש בה בעצמי.
טל שניידר, 39, אמא, פמיניסטית ועיתונאית
בעת החשיבה על כתיבת שורות אלה למדתי כמה מילים חדשות. זה קורה לי לא מעט בזמן האחרון. לכבוד הכתיבה על אירוע חגיגי וחשוב שהוא הולדת ויקיפדיה, נחשפתי למילה יותר רצינית: "קיריארכיות" (ובמקור Kyriarchy), קיריארכיות היא קרובת משפחה (מילולית) של הפטריארכיות, אותו מבנה משפחתי מסורתי המעניק דגש לשלטון האב. בהקשר הקיריארכי, שלטון גברי אינו רק עניין של דומיננטיות גברית - אלא אף דיכוי המין הנשי.
וכאן אנחנו מגיעים לנקודה: במלאות 10 שנים לוויקיפדיה אפשר לומר שמדכאים שם ערכים נשיים ומנציחים את ההיסטוריה הגברית. זה האופי של האנציקלופדיה הזו. מילון הערכים החשוב בעולם, המקום שבו ילדי בית הספר שואבים את חוכמתם במהלך הכנת שיעורי הבית, מסדיר את תולדות מעשיהם של הגברים בעולמנו ומתעלם מהנשים, אפילו מדכא את עולמן.
תציצו בעמוד הבית של ויקיפדיה בעברית. אני ערכתי דגימה בשבוע שעבר ולכן כניסה לוויקיפדיה בעת קריאת שורות אלה לא תעלה את אותן התוצאות. ערך מומלץ: הרמן שטרוק - צייר, אמן, גבר. תמונת היום: צ'יילונג - קיסר סין, גבר. היום בהיסטוריה: נולד אדמונד ברק, פילוסוף, גבר; התחילה מלחמת העולם השנייה; להקת הרוק לד זפלין (גברים) הוציאה תקליט ראשון; נפטרה הסופרת אגתה כריסטי. יש! מצאנו אישה. הלאה. אירועים בלוח העברי: נפטר רבי בידרמן האדמו"ר הראשון, גבר; נולד זרח ורהפטיג, פוליטיקאי, גבר; נפטר האדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא, גבר.
החלטתי לבדוק את "ערך אקראי", אולי אני סתם עושה עוול לוויקיפדיה בעברית: נבחרת ליטא בכדורגל, גברים. ריפרש (טעינת העמוד מחדש). ארווין גופמן, סוציולוג חברתי, גבר. ריפרש. "פיצה האט פארק", אצטדיון כדורגל, גברים. ריפרש. חיים צדוק, שר המשפטים, גבר. אוטו גרוטהוול, מדינאי גרמני, גבר. מוסטפא סנדל, זמר טורקי, גבר.
אפשר להמשיך במשחק הזה עוד ועוד. בעולם ההיסטורי הערכים הכתובים הם של גברים. נשים לא נולדו בהיסטוריה. נשים לא כלולות בלוח האירועים העברי. אפילו בערכים אקראיים הן לא חלק מן הכתובים. וכאן מגיעה טענת הנגד הקבועה והצפויה. אין מה לעשות, המהפכה הפמיניסטית היא תוצר של המחצית השנייה של המאה ה-20, ועד אז נשים לא הצליחו להבליט את הישגיהן, אם היו להן כאלה בכלל. ובוודאי שאין להאשים את ויקיפדיה בקיריארכיות.
זה קוד פתוח, ויקיפדיה רק משכתבת את הערכים שנכתבים על ידי ההמונים. ובכן, ראשי ויקיפדיה העולמית, במלאות 10 שנים לאתר החשוב והשימושי שלכם, הגיע הזמן לחשוב איך כתיבת ההיסטוריה יכולה להפוך שוויונית יותר. צעד ראשון אפשרי: תנסו להביא לכך שיותר נשים יהיו כותבות של ערכים.
יותם ברגר, 16, תלמיד תיכון
המסקנה הכי גדולה שלי לגבי ויקיפדיה היא שהאנשים שכותבים את הערכים בה לא אוהבים שצוחקים עליהם. תחקיר שפרסמתי במעריב לנוער לפני חודשיים תחת הכותרת "מיליון חנונים לא טועים" הרגיז אותם. אחדים מהם אפילו הרהיבו עוז לאיים עליי בתביעה משפטית על רקע שקר כלשהו.
הכותבים של ויקיפדיה, הוויקיפדים - כמו שהם קוראים לעצמם, הם ככל הנראה אחת הקבוצות הכי משונות בהיסטוריה. מדובר באסופה משונה של אידיאולוגים למחצה, קצת אנרכיסטים עם ידע מוגזם ונכונות משונה לעשות למישהו אחר את שיעורי הבית. אבל מה שהופך אותה מסתם קבוצה משעשעת של בני אדם שהחליטו לעבור ממועדון האסטרונומיה של התיכון לעריכת ערכים במחשב, היא ההשפעה העצומה שלהם על שאר החברה האנושית שיש לה גישה לאינטרנט.
ויקיפדיה מהווה, אולי לראשונה מימי בראשית, שופר לכל אותם, ובכן, חנונים. אין קלישאה שתתאר את ויקיפדיה כמו שצריך, על אף שרבים ניסו כבר לנסח אותה. ויקיפדיה היא לא תחליף לאנציקלופדיית בריטניקה, שעדיין שוכבת ומעלה אבק על המדפים של רבים מאיתנו; ויקיפדיה היא לא תחליף למחברות שלנו, לספרי הלימוד שלנו, לשיעורי הבית שלנו, לכתיבת העבודות, ללימוד למבחן, לקריאת ספר; ובטח ובטח שאינה מהווה תחליף למורים שלנו, גם אם היא נורא רוצה. ויקיפדיה היא כלי מסוג חדש: היא מאגר ידע עצום שהוא גם חברה. הסיום "פדיה,“ בהקשר זה, ממעיט מערכה האמיתי.
שלא ילהגו ויקשקשו מסביב: שום תיכוניסט - לא אחד שאני מכיר בכל אופן - באמת עושה קופי-פייסט מוויקיפדיה לוורד ומגיש את זה כעבודה. אם מישהו עושה את זה, הוא, במחילה, כנראה לא מבריק במיוחד.
אין יותר "לא יודע"
ויקיפדיה מלאה בשקרים, בחצאי אמיתות, בערכים מעוותים ומוטים אידיאולוגית. זה נכון, אך במידה פחותה, גם לגבי ויקיפדיה בגרסה האנגלית. אדם שמסתמך על ויקיפדיה כעל מקור ביבליוגרפי יחיד לעבודה או לשיעורי בית, עושה למונח "ידע“ מה שמשקאות קריסטל עושים למונח "שתייה".
יחד עם זאת, ויקיפדיה היא לא רק כלי להכרעת "מי ניצח בהתערבות הטיפשית על 3 פחיות קוקה-קולה" האחרונה. על אף שהיא לא תחליף להוראה או לספרות מקצועית, היא ככל הנראה דבר גדול ומהפכני הרבה יותר משניהם. בעולם שבו לומדים תלמידי תיכון באמצעות כלים אנכרוניסטיים שפותחו לפני 300 שנה, ויקיפדיה היא משקה האנרגיה של החינוך.
ויקיפדיה חיסלה את תרבות ה"לא יודע". שום בן-עשרה היום - ואולי גם שום ילד בגיל חד-ספרתי - לא משתמש יותר במונח "לא יודע", משום שכמה שניות של הקלדה יגלו לו בדיוק את מה שהוא צריך לדעת. ויקיפדיה היא תחליף ל"לא יודע". היא ידע כללי נייד.
נכון, ידע כללי נייד לא כותב לך את עבודת הגמר ולא מגיש אותך על מגן 100 לשום בגרות, אבל הוא בהחלט משנה לחלוטין את הצורה שבה אתה חי. "ידע הוא כוח", אמר בזמנו פרנסיס בייקון (נחשו איפה חיפשתי את המקור). וכאשר לכולם יש ידע, לכולם יש כוח.
עזרה בבישול לובסטרים
ויקיפדיה של היום, כך אני משוכנע, היא רק ההתחלה. ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית, וכמותה קיימות בעלות פוטנציאל אדיר לשנות אפילו יותר את תפיסת ה"ידע" וה"חינוך" של האנושות (ואלה שני מושגים שבהחלט צריכים שינוי דחוף). יכול להיות שהתפקיד הזה גדול על מיליון החנונים שבסך הכל התנדבו לעשות לי את שיעורי הבית. אבל תפקידים גדולים לפעמים מוטלים גם על אנשים קטנים.
בסרט "הרומן שלי עם אנני" של וודי אלן מצולמת סצינה היסטורית שבה רודפות שתי הדמויות הראשיות אחר סרטני ענק שברחו מהסיר בעת שניסו הדמויות לבשלם לארוחה. אם הסרט היה מצולם היום ולאלן היה רומן עם ויקיפדיה, במקום עם דיאן קיטון, הוא בטח היה יודע שלא מומלץ לבשל לובסטרים בבית כי הם צובטים. ככה לפחות כתוב.
אלון לוין, 34, מכור לוויקיפדיה
בראשית היו רק אנציקלופדיות, מילונים, ספרי עיון, מגזינים מקצועיים, תוכניות העשרה בטלוויזיה וכו'. רודפי המידע האזוטרי, ואני ביניהם, נאלצו להעשיר את מדף הספרים (ואת חנויות הספרים) בדרך למציאת התשובות לשאלות שכל כך מעסיקות אותנו: באילו שנים הנהיג קוואמה נקרומה את גאנה (1966-1960); לאיזו משפחת שפות משתייכת הבסקית (שפה יחידנית); מי היא מדינת האי הקטנה בעולם (נאורו, 21 קמ"ר, כמו הרצליה); ועוד שאלות שגורמות לרובכם לבהות בדף בחוסר עניין, אך מעוררות אצל ציידי ומלקטי האינפורמציה את הצורך לפצוח בהרצאה ארוכה על ימיה של גאנה כקולוניה, על מאבק הבאסקים לעצמאות או על כלכלת הפוספטים בנאורו.
ואז הומצא האינטרנט, ובתוכו גלומה התקווה שיום אחד ניתן יהיה לפנות את מדפי הספרים בלי לפגוע בזמינות למידע. אולם האינטרנט בראשיתו עוד נראה כמו מקור מידע שטחי, שלא יכול להסיט את נוברי הספריות מקידוח אנציקלופדי עם סימנים מבטיחים.
אודה וקצת אבוש, ההיכרות הראשונה שלי עם ויקיפדיה בעברית לא הסתיימה בהחלפת מספרי טלפון. ההתרשמות שלי היתה שהערכים קצרים מדי, דלים מדי, לא מדויקים ומעטים. למזלי, לא הרמתי ידיים לחלוטין ובדקתי גם את הגרסה האנגלית, ומאז אני שבוי. לימים שבתי גם לגרסה הנימולה שבה אני נוהג להשתמש, אם כי בתדירות נמוכה יותר.
שני החברים הטובים החדשים שלי הם הצמד גוגל את ויקיפדיה, הפועלים בהרמוניה לספק לי בכמה הקלקות על העכבר את מה שדרש ממני בעבר הזעת יתר בגין שליפת כרכים במשקל אדם מהמדף - רוצה לדעת מי היה שר המשפטים ב-1959? תקליד בגוגל "שר המשפטים", תוצאה ראשונה "משרד המשפטים" בוויקיפדיה - והנה רשימת השרים לדורותיהם.
ויקיפדיה מספקת לנו נתונים, מורה לנו תעתיק נכון (אם אתם רוצים לדעת כיצד נכון לכתוב את שמו של ראש ממשלת סין הבא) ואף מכירה לנו את תולדותיהם של אנשים שלא ידענו כלל שנולדו. כותבי הערכים באנציקלופדיות הוטרדו מבעיות של מקום ומהחלטות לגבי האורך הראוי עבור כל ערך - כל מי שעיין אי פעם באנציקלופדיה, מכיר בוודאי את ההפניה (ע"ע) שכיכבה מספר פעמים בערך אחד ודרשה מאיתנו דפדוף בשורה של כרכים בטרם קיבלנו את התשובה שחיפשנו. היתרון הוויקיפדי הוא היעדר הגבלת המקום וקלות שבה ניתן לקפוץ מערך לערך.
ומילה לסיום, עברתי דירה לאחרונה ומטעמי מקום נאלצתי למסור חלק ניכר מהספרייה שלי. כל מי שיש לו סנטימנט קל שבקלים למילה הכתובה, יודע בוודאי כמה קשה להיפרד מספרים. כשהבטתי על השורה הארוכה של המילונים, הלקסיקונים והאנציקלופדיות, הבנתי שקיומה של ויקיפדיה מייתר אותם עבורי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם