מי גונב את התמונות שלכם מהרשת?
אופיר מיכאלי גילה תמונות מהפליקר שלו במודעת פרסום. תצלום משפחתי מהפייסבוק של דניאלה סמית' התנוסס בחזית חנות מכולת. 85% מהתמונות המופיעות באתרים מסחריים הן פיראטיות - והתביעות המשפטיות מתחילות לזרום. למי מותר להשתמש בתמונה שהעליתם לפייסבוק - והאם מגיע לכם פיצוי?
לא עברו שבועיים ומאחד הלודג'ים שבו התארח הזוג הגיע מייל קידום מכירות. את מקורה של אחת התמונות לא ניתן היה להסתיר: היא נלקחה מחשבון הפליקר של בני הזוג.
החברה המנהלת את המלון מצאה את תצלום החובבים של מיכאלי - ובחרה להכניס אותו לתוך מייל הפרסומת ששלחה ללקוחותיה. היא אפילו לא טרחה להעניק קרדיט לצלם. בימים אלה כבר מתנהלת תביעת פיצויים נגד חברת התיירות על הפרת זכויות יוצרים.
זה לא המקרה הראשון של שימוש מסחרי בתמונות פרטיות שהועלו לרשת: חברת מפה, למשל, עשתה שימוש לא חוקי בצילומי חובבים שהועלו לפליקר ונאלצה לפצות אותם ב-47 אלף שקל, ותמונות שצולמו בהאיטי ועלו לטוויטר הופצו בידי סוכנות הידיעות AFP.
הסיפור של דניאלה סמית' מסנט לואיס הוא אולי המפורסם ביותר: סמית' העלתה לפייסבוק תמונה משפחתית שצולמה לכבוד חג המולד, יחד עם בעלה ושני ילדיה.
יום אחד טייל אחד מחבריהם בפראג, צ'כיה, והבחין להפתעתו בתמונה של משפחת סמית' מתנוססת בחלון ראווה של מכולת גדולה. התמונה כנראה היתה די מוצלחת, ועל כן בעל המכולת חשב לתומו שמדובר בתמונה שנוצרה באמצעות מחשב. כשהתברר לו שטעה, הבטיח לשלוח מייל התנצלות ובקבוק יין איכותי למשפחת סמית', אם זו תגיע לבקרו בפראג.
"את מאות מיליוני המשתמשים באינטרנט מאחדת תחושה מוטעית שכאשר מעלים אל הרשת תצלומים פרטיים כדי לאפשר לכל העולם ואשתו לצפות בהם - לא יעלה על הדעת שגורם מסחרי יעשה בהם שימוש לקידום עסקיו מבלי לקבל הרשאה, לשלם או לפחות לציין את שם הצלם החובב", אומר אופיר גוטלזון, מנכ"ל פיקסקאוט (Picscout).
פיקסקאוט, שהוקמה ב-2002 ומשרדיה ממוקמים בישראל, קליפורניה ויפן, מנסה לעשות סדר בעולם של מיליוני תמונות שמפוזרות באינטרנט ללא זכויות יוצרים.
יוצרים וצלמים יכולים להעלות את התמונות שלהם למערכת, והאלגוריתם סורק אותן ומעניק לכל אחת מעין טביעת אצבע ייחודית, שמכילה את המידע וכן את הקרדיט של הצלם על גביה.
כך התמונה הופכת להיות סחירה: אם נשתמש בדוגמאות הקודמות, חנות מכולת או חברת תיירות יוכלו כעת לשלוף את התמונה שמתאימה להם, לקבל את הנתונים עליה ולרכוש אותה תמורת תשלום.
פיקסקאוט מאפשרת גם לאתר את התמונות במקרה שנעשה בהן שימוש בניגוד לחוק - ולזהותן גם אם עברו שינוי ושיפור בפוטושופ. לחברה יש מאגר של יותר מ-50 מיליון תמונות שנסרקו בצורה כזו. לדבריהם, תופעת השימוש הפיראטי בתמונות מצולמות ובווידיאו באינטרנט גדלה פי 3 בשנים 2010-2009. מעל 5 מיליון תמונות בעלות זכויות יוצרים נתגלו באתרים מסחריים, ו-85% מהן נגנבו מיוצריהם מבלי שאלה יתוגמלו או לפחות שיידרש מהם אישור שימוש וקרדיט.
"ממש
הרעיון הוא ליצור סטנדרטיזציה חדשה בשימוש בתכנים המצולמים באינטרנט. ליד כל תמונה וסרטון יציב היוצר והבעלים תווית שבה ייקבע מה מותר ומה אסור לעשות בתצלום שלו.
גוטלזון מסביר כי היעד הוא שבמקום שיוצבו חסמים, המוני הגולשים יקבלו פתח לשימוש הוגן ומורשה בשפע העצום של התמונות. ניתן יהיה למשל להשתמש בתמונות ובסרטונים לעבודה לבית הספר, למצגת לימודית ולהרצאה.
"אבל כשרוצים להשתמש בצילום לפרסומת או לצורך שיווק, חובה לקבל אישור מוקדם", מדגיש גוטלזון. "יש לבצע רכישה של התמונה ולציין את שם היוצר, ואם ידרוש - לתגמל אותו בעד השימוש".
אך האם המאבק לאכיפת חוקי הקניין הרוחני לגבי התכנים המצולמים העולים ברשתות החברתיות המשגשגות - איננו דומה למאבק בטחנות רוח? האם תמונות פרטיות שעלו לפליקר או אפילו סטטוסים שנונים שפורסמו בפייסבוק, ביטויים, בדיחות וסיפורים - אכן מוגנים?
"האינטרנט הוא שטח אפור למדי, שכל הזמן מעלה שאלות משפטיות חוקיות חדשות", אומרת עו"ד קרן לי ממשרד הרשנזון לי ושות', המתמחה בזכויות יוצרים למדיה חברתית וסלולרית, וחברה בוועדת הקניין הרוחני בלשכת עורכי הדין בישראל. "עם זאת, זכויות היוצרים, הקניין הרוחני וגם הפרטיות חלים גם על כל התמונות שבאתרי האינטרנט".
לי מדגישה כי פייסבוק ושאר הרשתות החברתיות יצרו מצב שבו בעל זכות היוצרים מאבד שליטה על יצירתו ומתקשה לעקוב אחר השימוש בה. "אך העובדה שתמונה, סרטון, צילום או כל תוכן אחר - עלה לאינטרנט, אין משמעותה שהשימוש בהם ייעשה מעתה חופשי וחינמי ומשולל הגנה על זכות היוצרים".
לי מוסיפה כי זכות היוצר היא להחליט כיצד תפורסם התמונה שצילם - וההסכמה חייבת להינתן בכתב. "אם אין הסכמה מפורשת, הזכויות נותרות בידי הצלם, ועל מזמין התמונה לשלם רק בעד זכות שימוש חד פעמית".
לי מוסיפה כי שימוש בתמונה למטרה פרטית, שלא לשם רווח ומבלי להשפיע על ערכה ועל השוק המסחרי הפוטנציאלי שלה, עשוי להיחשב כשימוש הוגן. עם זאת, היא מדגישה כי אסור להשתמש בצילומים שבהם מופיעים אנשים פרטיים למטרות רווח מבלי לקבל את אישורי המצולמים.
הסיבה לכך היא שלמצולם יש זכות לפרטיות, וכל הפרה בנושא זה פירושה פגיעה בזכויות היוצרים - וגם בפרטיות. "יש כמה בעיות לגבי הצילומים הפרטיים שעולים לאינטרנט", מסבירה לי. כך למשל, מי שמפרסם תמונותיו ברבים, יתקשה לטעון להגנת הפרטיות כשאדם אחר מפרסמן.
עם זאת, שימושים שונים בתמונות יכולים בכל זאת להיחשב כהפרת זכויות יוצרים של הצלם: העלאת תמונה לפייסבוק עשויה להתפרש כביצוע אחת מהפעולות הללו, אולם כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבות הפרטניות הרלוונטיות.
"אם אמצא בפייסבוק סרטון או תמונה שיש לי עליהם זכות יוצרים, אוכל לדרוש מפייסבוק להסירם מיד מהרשת. כך גם במקרה שאמצא עצמי מתויגת בסרטון או בתמונה שבה נראים אנשים נוספים ואינני רוצה להיות מזוהה בה. זכותי להסיר את התיוג גם בעצמי". לי מבהירה כי בדיחות כשלעצמן אינן מוגנות בזכויות יוצרים. עם זאת, ניסוח ספציפי ומקורי הוא כבר יצירה מוגנת.
הפרת זכויות יוצרים לגבי תמונה וכל תוכן אחר באינטרנט המגיעה לתביעה בבית משפט ישראלי, יכולה לעלות ביוקר: גזר הדין לפיצוי היוצר ובעל הזכויות עשוי להגיע ל-20-10 אלף שקל לכל הפרה. כך למשל, אם תמונה אחת הופצה ל-5 כתובות ברשת או הועתקה 5 פעמים, היא תזכה את בעליה בסיכומו של דבר ב-100-50 אלף שקל.
אז אם אי פעם צילמתם תמונות והעליתם אותם לרשת, אולי כדאי לכם להתחיל לשים לב למודעות פרסום, לחזיתות של חנויות מכולת או לידיעות חדשותיות: ייתכן שהתמונות שלכם נגנבו, ומי יודע - אולי אפילו מגיע לכם כסף.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם