תא"ל גיק: למפקדת של המחשבים בצה"ל אין פייסבוק
אם בשנים הקרובות תתמנה אלופה בצה"ל זו עשויה להיות תא"ל אילה חכים. בראיון ראשון חושפת מפקדת לוט"ם, יחידת המחשוב היוקרתית, את המהפכה הטכנולוגית בצבא ומסבירה איך צה"ל מתכונן למתקפה ברשת
המידע הזה היה טריוויאלי למדי אלמלא היתה חכים המפקדת של לוט"ם - יחידת ענק טכנולוגית המשמשת בין היתר כבית התוכנה המרכזי של צה"ל ואחראית לרשתות התקשורת הצבאיות. בשנה שעברה כאשר קיבלה את הפיקוד על יחידת העילית הטכנולוגית ואת דרגת התתאלוף הפכה חכים לאחת מ-3 הנשים בעלות הדרגה הבכירה בצה"ל - לצד תא"ל גילה כליפי אמיר, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, ותא"ל אורנה ברביבאי, ראש מטה אכ"א.
אם בעוד שנים אחדות תמונה אישה ראשונה לדרגת אלוף בצה"ל זו בהחלט עשויה להיות חכים - שרק דרג אחד מפריד בינה לבין ראש אגף התקשוב הנושא דרגת אלוף. "בינתיים יש לי הרבה אתגרים בתפקיד הנוכחי. כשנגיע אל הגשר נראה", מדגישה חכים.
בעוד תעשיית ההיי-טק האזרחית גברית ברובה לוט"ם נחשבת לאחת היחידות השוויוניות בצה"ל ושיעור הנשים בה נופל רק משיעורן בחיל השלישות. "יש אצלנו שיעור גדול של נשים אבל לא מספיק", היא אומרת.
יחידות המחשבים של צה"ל תמיד היו פתוחות לנשים יותר מרוב היחידות האחרות. בתקופה שבה התגייסה חכים בשלהי שנות ה-70 תוכנתו מחשבי הענק שהיו אז (המחשב האישי רק הומצא וטרם הגיע לישראל) באמצעות כרטיסים מנוקבים ומלאכת ניקוב הכרטיסים נחשבה למקצוע נשי.
חכים התגייסה ליחידת המחשבים המרכזית ממר"ם לאחר שאחיה שירת בה והמליץ לה להצטרף. "זה לא היה חלום חיי והמחשבים לא היו אז משחק כמו היום כשכל ילד מקבל בגיל 3 ליום ההולדת מקלדת קומפי", היא נזכרת. "המסכים אפילו לא היו צבעוניים - הם היו שחור-לבן או מקסימום ירוק-שחור".
חכים התקדמה בסולם הדרגות הפכה למפקדת ממר"ם ובשנה שעברה החלה לפקד על יחידת המחשבים. היא מבלה שעות רבות בעבודה: "מתייחסים לאנשי המחשבים כג'ובניקים מפני שאני נמצאת ברמת גן או בצריפין - אבל אנחנו עובדים 24 שעות ביממה מדי יום. כשכולם מצמצמים את הפעילות בשעות הערב או הלילה אנחנו יוצאים לעבוד כי אלה השעות שבהן
ליחידת לוט"ם יש גם יחידות שדה המתרגלות פריסה מהירה של רשתות בתנאי שטח קשים: גדוד מיוחד מסוגל להגיע לשטח שאין בו מערכות תקשורת ולחברו תוך זמן קצר לרשתות תקשורת ונתונים. היחידה עושה שימוש בסיב אופטי ובקשר אלחוטי ולאחרונה גובר השימוש בתקשורת לוויינית שנוטה לשרוד בתנאי קרב. יחידות התקשורת של לוט"ם נשלחות לאזורי אסון כמו אתרי רעידות האדמה בטורקיה ובטהיטי ואזור השריפה בכרמל. אירועים אלה מספקים לישראל הזדמנות לפעולה בינלאומית הומניטרית לצד אימון של יחידות הפריסה המהירה בתנאים הקרובים לתנאי אמת.
יכולת לפרוש מזמן לקבל פנסיה יפה ואולי ג'וב נוח ומכניס יותר באזרחות.
"יכולתי אבל אין אח ורע לאתגר שיש לי כאן. אני שלמה עם הדרך הזו במיוחד עכשיו כשהמהפכה הטכנולוגית שוטפת את כל תחומי הפעילות של הצבא ונכנסת לניהול היומיומי ולניהול מערכות הלחימה. זו מהפכה שאני רוצה להיות חלק ממנה - וזה שווה לי את הכסף שיכולתי להרוויח באזרחות. יש לי גם אחריות: אני רוצה שהנכדים והנינים שלי יחיו כאן וזו הדרך שלי להבטיח זאת".
הרמטכ"ל מגיע לכאן לפעמים?
"אני לא יושבת באופן קבוע בישיבות עם הרמטכ"ל אבל הרמטכ"ל הקודם, גבי אשכנזי, ביקר כאן ואמר לנו שהוא בטוח שנספק את התוצאות שהוא מצפה להן. הוא אמר שאנחנו צריכים לחבוש שני כובעים: בכובע אחד לתת מענה לבעיות הבוערות של המערכת ובכובע אחר להיות יחידה העוקבת אחר החידושים הטכנולוגיים ומיישמת אותם לקידום המערכת הצבאית. המודעות לתקשוב הופכת היום לרגל המרכזית של הצבא בתחומי הלחימה השונים ובקישוריות בין היחידות והזרועות השונות".
למרות שתקציב הביטחון תופח משנה לשנה מרבים לדבר בצבא על קיצוצים שינויים בסדר העדיפויות והצורך בהתייעלות. אתם מרגישים לחץ תקציבי?
"אנחנו מתמודדים עם יחידות אחרות על פרויקטים ותקציבים ובסופו של דבר המטכ"ל מחליט מהו הפרויקט שיניב את התוצאה האופטימלית. תפקידנו הוא לבחון מה אנחנו יכולים לעשות טוב יותר בעזרת האמצעים שיש לנו - וזה מותיר לי מרחב פעולה לא מבוטל. פעם היתה תחושה בציבור שצה"ל הוא גוף שחושב רק על ביטחון והתקציב לא כל כך מעניין אותו אך הימים האלה הרחק מאחורינו. אני מובילה מהלכי התייעלות שחוסכים כסף רב ומאפשרים להגדיל את ההשקעה במערכות שלנו".
אילו מהלכי התייעלות?
"לאחרונה סיימנו מכרז גדול למערכות לאחסון נתונים: מרכזי אחסון הנתונים של הצבא נמצאים בתהליך צמיחה מואצת משנה לשנה והצבא משקיע בהם עשרות מיליוני דולרים. אחד הגורמים לכך הוא שבעבר אחסנו בעיקר מסמכים בכתב ואילו היום המערכות עוברות למידע בתמונות ובווידיאו - שצורך נפחי אחסנה גדולים בהרבה. הובלנו מכרז משותף לצבא ולקהילת הביטחון וחסכנו כ-15% ממחיר המערכות. במכרז זכו החברות נטאפ ו-EMC. בנוסף בקרוב נפרסם מכרז לרכישת מתגים לרשתות התקשורת של כל מערכת הביטחון בשווי מיליוני דולרים לשנה".
"העלויות הגדולות שלנו הן בתחום התוכנה וגם כאן אנחנו מתייעלים: לפני שנתיים הגענו למסקנה שאפשר לחסוך ברכישת תוכנה ולא כל מחשב זקוק לכל חבילות התוכנה היקרות ביותר. דירגנו את המשתמשים באופן שמאפשר להתקין בחלק מהמחשבים חבילות תוכנה מצומצמות וכך לחסוך כסף. לאחרונה החלטנו גם שבחלק מהמקרים אפשר לדלג על עדכוני תוכנה ולא כל עדכון מחייב אוטומטית לרכוש את הגרסה המעודכנת ביותר".
חכים אינה נוקבת במספרים אולם גורמים אזרחיים בענף המחשוב אומרים שמכרז האחסנה של מערכת הביטחון הניב אמנם חיסכון - אך חלק גדול ממנו נבע מכך שעלויות המערכות יורדות עם השנים וממילא מדובר ב"כסף קטן" מאוד במונחי תקציב הביטחון: כ-3 מיליון דולר שיתפרסו על פני 7-5 שנים. בצד השני של המשוואה צה"ל משקיע עשרות מיליוני דולרים מדי שנה במיזמי רשת שאפתניים שאמורים לשנות את פני צה"ל בעיתות שלום ומלחמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם