היורשת: בדקנו 4 מכוניות שיכולות להוות תחליף ראוי למאזדה 3
מאזדה 3 מובילה בשוק הרכב הישראלי כבר שנים - אבל עם כל הכבוד, קטגוריית המשפחתיות מציעה לפחות 20 אלטרנטיבות. לקחנו לסיבוב את 4 המבטיחות ביותר: שברולט "קרוז", אופל "אסטרה", קיה "פורטה" וסקודה "אוקטביה". מי תהיה היורשת?
בסיכום 2010 נמסרו בישראל כ-21,450 יחידות של מאזדה 3 (בעצם כל מכונית עשירית שעלתה על כבישינו באותה שנה) וכ-15,180 יחידות של קורולה. על שאר המכירות בקטגוריה המשמעותית ביותר בישראל, המשפחתיות, התמודדו כ-20 דגמים נוספים, חלקם טובים יותר ממאזדה ומטויוטה. אלא שעם ישראל בחר, כהרגלו בקודש, במובילות השוק.
כדי להחליט אחת ולתמיד מי היא המכונית המוצלחת ביותר בין המכוניות הפופולריות בישראל, עימתנו לפני כחודש וחצי מעל דפים אלה את הטוענת לכתר - שברולט קרוז - עם מאזדה 3 וטויוטה קורולה. באותו מבחן מצאנו שמאזדה 3 ראויה למיקומה בטבלת המכירות בזכות עצמה ולא רק בזכות "אפקט סובארו", אבל גילינו גם ששברולט קרוז במהדורתה המחודשת צמודה מאוד למאזדה מבחינת ה"חבילה" שהיא מעניקה ללקוח.
הפעם בבואנו לגלות אלטרנטיבות נוספות בקטגוריית המשפחתיות בחרנו להשתמש בקרוז כאמת המידה ולבחון לצידה 3 מתמודדות נוספות.
"העולה החדשה" המעניינת ביותר בקטגוריה זו, מכונית שמאיימת להפוך לאחת ממובילותיה, היא אופל "אסטרה" החדשה, אשר מיובאת החל מינואר השנה על־ידי קבוצת שלמה, חברת הליסינג הגדולה בישראל. אנשי שלמה הכריזו לא מכבר שבכוונתם להפוך את אופל למותג השלישי בארץ מבחינת היקף המכירות, ולשם כך אסטרה חייבת לשאת בעיקר הנטל.
בשלב זה מיובאת אסטרה רק בתצורת האצ'בק עם 5 דלתות, שהיא פחות פופולרית בישראל מסדאן עם 4 דלתות השכיחה יותר - אבל בעתיד הקרוב תוצג ותיובא גם גרסת 4 הדלתות שלה. אחד הדברים המסקרנים ביותר באסטרה הוא שמדובר למעשה כמעט בתאומה של שברולט קרוז: שתי המכוניות פותחו יחד על ידי קונצרן ג'נרל מוטורס על בסיס אותה הפלטפורמה והן מונעות על ידי אותם מכלולי הנעה. בנוסף לעיצוב שונה מעט, ההבדל המשמעותי ביניהן הוא שקרוז מיוצרת בקוריאה ואילו אסטרה מיוצרת בגרמניה.
הבדל משמעותי אחר, לפחות בשלב זה של חיי האסטרה, הוא שתיבת ההילוכים של שברולט קרוז עברה לפני חודשים אחדים שיפור טכני חשוב, שתיקן את "מחלת הילדות" התכנונית של התיבה. במקביל שופרה התנהגות המתלים ובוצע כיול מחדש של ניהול המנוע.
אסטרה לא זכתה עדיין לשדרוג החשוב, וכבר אחרי נסיעה של מאות מטרים היא משדרת תחושת דז'ה-וו מימי השקת הקרוז. חשוב להדגיש שבשני המקרים מדובר בתיבת 6 הילוכים ולא מדובר בפגם טכני שתוקן - אלא בעיקר בשינוי יחסי ההעברה וניהול התיבה.
שני נתונים מעניינים מאוד שאסטרה מביאה למבחן הזה הם תווית המחיר שלה והסמל שעל מכסה המנוע. אופל הוא אולי מותג שתדמיתו זקוקה לרענון בישראל, אבל יצרן גרמני מהווה מקדם מכירות חשוב, ודאי אצל לא מעט אנשים שזוכרים לאופל את שנותיה הטובות. מחיר המכונית - בשכונה של הקומפקטיות הפחות-יקרות בישראל - הופך את אסטרה למתמודדת ראויה לציון בכל השוואה ולמכונית פחות יקרה ממכוניות אירופיות מקבילות.
מתחרה מעניינת נוספת שזכתה לשדרוג חשוב בתיבת ההילוכים היא קיה "פורטה". קיה, חברה-אחות בקונצרן יונדאי-קיה, החליפה לפורטה את תיבת ההילוכים המיושנת בעלת 4 יחסי ההעברה לטובת תיבה חדשה בעלת 6 הילוכים. עם כ-4,000 יחידות שנמסרו בארץ ב-2010 ומיקום תשיעי בטבלת המכירות, פורטה היא אחד הדגמים הפופולריים בציי הרכב. כעת, עם תיבת ההילוכים החדשה, מקווים יבואני קיה לטפס כמה שלבים נוספים באותה טבלה.
הסיסמה של אופל ("איכות גרמנית בהישג ידך") מתאימה גם לסקודה "אוקטביה": מתחת לסמל הצ'כי מסתתרת למעשה טכנולוגיה של קונצרן פולקסוואגן. הפלטפורמה היא של "גולף",
אם כן, על קו הזינוק ניצבת תערובת של 4 מתחרות: שתי אחיות לבית קונצרן ג'נרל מוטורס - אחת קוריאנית עם סמל אמריקאי ואחת גרמנייה עם שורשים אמריקאיים; קוריאנית עם סמל שטרם זכה בישראל לכבוד המגיע לו; וצ'כית שמביאה איתה טכנולוגיה גרמנית.
ל-3 מתמודדות כאן יש מנוע 1.6 ליטר "שגרתי", עם תיבות הילוכים בעלות 6 יחסי העברה, ולאחת מהן (אוקטביה) יש מנוע קטן, 1.2 ליטר מוגדש טורבו, עם תיבה רובוטית בעלת 7 יחסי העברה.
במבט ראשון קיימים הבדלים משמעותיים בהספקי המנועים, בין 105 הסוסים של אוקטביה ל-126 הסוסים של פורטה. אולם עיון יסודי מגלה שבכל הנוגע לכוח האמיתי של המנועים, ההבדלים קטנים יותר: לקרוז, אסטרה ופורטה יש 15.5-16 קג"מ של מומנט ושלושתן מייצרות אותו בכ-4,000 סל"ד; ואילו לאוקטביה, לכאורה החלשה בחבורה, יש דווקא מומנט חזק יותר של 17.5 קג"מ, שמיוצר כבר בסל"ד 1,500.
אוקטביה, שכעת נמצאת בישורת האחרונה שלה ולפני החלפת הדגם בעוד כשנה, היא המכונית המוכרת ביותר בין השלוש מבחינה חזותית - והיא גם זו שנראית הכי פחות חדישה. למרות זאת, יש משהו במראה הסולידי של אוקטביה שמדבר אל מי שקונה קנייה רציונלית, ולא אמוציונלית.
הניגוד הגמור של אוקטביה במבחן זה היא "הגרמנייה האחרת", אופל אסטרה. מכוניות האצ'בק כמעט תמיד יפות יותר ממכוניות סדאן, כך שאסטרה מנצחת במבחן היופי עם ידיים קשורות מאחורי הגב; אך העיצוב האלגנטי והצעיר שלה הופך אותה לאטרקטיבית אף יותר מכל המתמודדות האחרות כאן, בעיקר עבור צעירים.
קרוז לעומתה נראית הרבה יותר מוחצנת בשל ה"פרצוף" האגרסיבי שלה, אבל זה לא בהכרח משחק לרעתה: אפשר להניח שעבור לא מעט ישראלים דווקא המראה האגרסיבי - והעובדה שהיא נראית גדולה מכל האחרות - הם נקודת חוזק ומקדם מכירות. גם בקיה פורטה, בעיקר בפרופיל, יש משהו ספורטיבי וחתיכי והעיצוב שלה מודרני יחסית וקליל. אבל למעט אוקטביה הוא הסולידי ביותר, שלא לומר משמים.
גם בכל הנוגע לעיצוב הפנים פורטה ואוקטביה מתחרות על המקומות השלישי והרביעי: בשני המקרים המכוניות מעוצבות בפשטות רבה ובאופן פונקציונלי ולא מתחכם - אבל גם לא מפנק.
החלק הראשון של המשוואה דווקא חיובי, מפני ששתי המכוניות מציעות שפע של מקומות אחסון, הן שימושיות ולא מבלבלות את הנהג עם יותר מדי מתגים וכפתורים. החלק השני פחות טוב, מפני שפורטה משדרת תחושה ארכאית מעט ואילו אוקטביה דלת אבזור. בין השתיים, אוקטביה מבוצעת טוב יותר ומחומרים איכותיים יותר, ולמרות ששתיהן נראות כאילו ישרדו לנצח - פורטה תסתפק במקום הרביעי ואוקטביה בשלישי.
לעומתן, סביבות הנהג של קרוז ושל אסטרה משדרת לבאים בשעריהן תחושת שפע - בעיקר שפע של מתגים וכפתורים, אבל גם של השקעה לא מעטה בעיצוב המוצר. מבחינה תפעולית שתיהן גרועות: הן מפתות את הנהג עם יותר מדי מתגים, הפזורים באופן שמסיח את דעתו מהנהיגה. אלא שאי-אפשר להתעלם מהמחשבה שמקבלים כאן יותר "תמורה לאגרה" ושמדובר במכוניות מקטגוריה יקרה יותר. בין השתיים, סביבת הנהג של אסטרה גרועה יותר מבחינת הפיזור, אבל הפלסטיקה שלה נראית איכותית יותר, גם מבחינת ביצועה.
גם בכל הקשור לתנוחת הנהיגה פורטה נותרת מאחור, בעיקר מפני שאי-אפשר לכוון את המרחק של גלגל ההגה שלה. לאוקטביה, לעומתה, יש לא רק תנוחת נהיגה טובה מאוד אלא גם מושב נהג תומך ונוח, ואילו מושב הנהג של קרוז מספק תמיכה מעט יותר מושלמת לצידי הגב. תא הנוסעים של אסטרה - אולי בגלל השימוש הכמעט מוחלט בצבע שחור - מספק תחושה צפופה יותר. לכן בכל הנוגע לתחושת הנהג ולתנוחת הנהיגה, קרוז ואוקטביה חולקות את המקומות הראשון והשני ואסטרה מסתפקת בשלישי.
היות שבמכוניות משפחתיות קטנות עסקינן, יש מקום להרחיב בסעיף הנוחות, השימושיות והבטיחות לפני סעיף הביצועים וההנאה מהנהיגה - והקריטריון הראשון כאן הוא הדרך שבה המתלים "מגהצים" את פגעי כבישי מע"צ.
קיה פורטה, שוב במקום הרביעי, מתנהלת על הכביש כמו מכונית יפנית קלאסית משנות ה-90: היא קשוחה במידה, קופצנית במידה ומשדרת תחושה שמדובר במכונית קלה המתנהלת על קפיצים קשוחים ובולמים רכים יותר. התכונה הזאת יוצרת תחושה אתלטית ונמרצת - אבל היא פחות נוחה על פני מהמורות ופחות יעילה מבחינת התנהגות הכביש. לזכותה צריך לומר ששיכוך רעשי המתלים טוב למדי.
אופל אסטרה, באופן שמפתיע לרעה, לא מנהלת כראוי את שיכוך ההחזרה של המתלים, כלומר אחרי שלב הנחיתה היא ממריאה באופן שקשה לשלוט בו. עד גבול מסוים יש לכך יתרון מבחינת הנוחות, וספיגת הזעזועים טובה יותר מאשר בפורטה; אולם מעבר לאותו גבול, נדמה שקשה לשלוט במכונית - דבר שפוגם בביטחונו של הנהג ובהתמצאותו על הכביש.
שברולט קרוז, עם אותה מערכת מתלים, עושה עבודת שיכוך טובה ונשלטת יותר, אם כי גם היא נוטה בסופו של דבר להתבלבל קצת, ממש מאותה סיבה. לפיכך אוקטביה זוכה בסעיף הנוחות, למרות שלכאורה היא מכונית קשיחה - והכל בזכות ניהול טוב יותר של שיכוך ההחזרה של המתלים.
גם בנוגע להתנהגות הכביש שומרות המכוניות על אותו הסדר ומאותן סיבות. אף אחת מהן אינה "מהנה לנהיגה", אבל אוקטביה תציב את הנהג בתוך הסיבוב כשהיא מאוזנת טוב מכולן; קרוז תכשכש מעט בזנבה ותזדקק לעבודת מתלים רבה יותר; ואסטרה תרקד יותר מדי לפני שתתייצב על הקו הנכון. כמו כן, לאף אחת אין היגוי מתקשר מדי, אבל גם כאן מצבה של קרוז טוב משל אסטרה בזכות משקל נכון יותר; ואוקטביה פשוט נהנית מן ההפקר עם ההיגוי הכי פחות גרוע.
בכל הנוגע לבטיחות, כל המכוניות מציעות 6 כריות אוויר ומערכת בקרת יציבות, אבל פורטה היא היחידה שלא נבחנה בתצורתה הנוכחית על ידי EURONCAP. במבחני הריסוק האמריקאיים קיבלה פורטה ציונים טובים מאוד, כך שאין סיבה לדאגה.
על פי נתוני EURONCAP, קרוז ואסטרה מספקות הגנה טובה מאוד בעת תאונה: שתיהן קיבלו 5 כוכבים עם ציון גבוה יחסית, עם יתרון קל מאוד לקרוז (35 נקודות ו-96% לקרוז, לעומת 34 נקודות ו-95% לאסטרה). אוקטביה, מכונית פחות מודרנית, נבחנה די מזמן ובשיטת הניקוד הקודמת של הפרויקט והשיגה רק 4 כוכבים. אפשר להניח שאנשי סקודה שיפרו את המכונית מאז, אבל לפי הנתונים הללו היא ממוקמת אחרונה מבחינת הבטיחות.
השימושיות של המכוניות נקבעת במידה רבה על ידי המרחב במושב האחורי ונפח תא המטען, ובסעיפים האלה אוקטביה מדורגת במקום הראשון. המושב האחורי בפורטה הוא הכי פחות צפוף, אבל חלקו המרכזי מוגבה ומקשה על הנוסע השלישי שיושב במרכז. לאוקטביה יש מושב מעט יותר צפוף, בעיקר עבור רגליו של הנוסע השלישי, אבל יש לה פתחי אוורור מאחור ומרחב הראש טוב. אסטרה וקרוז מציעות פחות מרחב כתפיים מהשתיים האחרות, ומרחב הראש באסטרה פחות טוב מזה של קרוז.
השמשה האחורית של אוקטביה בגרסת ההאצ'בק מהווה חלק אינטגרלי מדלת תא המטען, ולכן היא פוערת את פתח ההטענה הנוח ביותר ומגלה תחתיו את החלל היעיל ביותר. אסטרה, מנגד, היא מכונית קצרה ובעלת 5 דלתות, ולכן היא מציעה תא מטען שקל ונוח להשתמש בו - אבל הנפח שלו הוא הקטן ביותר בהשוואה זו. לקרוז יש מפתח טוב של תא המטען, אבל הרצפה שלו גבוהה יותר ולכן פורטה ניצבת שנייה, אחרי אוקטביה, עם תא מטען עמוק, גדול ויעיל.
אחת הסיבות להשוואה הנוכחית היא תיבת ההילוכים החדשה שבה מתהדרת פורטה, וככל שהדברים נוגעים לקיה, אכן מדובר בסיבה למסיבה. אולם בסעיף הביצועים צריך להתחיל דווקא מהסוף - ובסוף ניצבת לה מבוישת אסטרה עם תיבת הילוכים מאכזבת במיוחד.
אמנם על הנייר 6 הילוכים טובים מ-5 ובטח מ-4, אבל כמו שקרוז גילתה כאשר עלתה על הכביש לראשונה, 6 הילוכים זה לא מספיק - צריך גם לדעת מה לעשות איתם, ותיבת ההילוכים של אסטרה פשוט לא יודעת מה לעשות עם ההילוכים. לאורך כל הדרך היא משדרת הרהורים, מחשבות וחוסר החלטיות. למעט בעת נהיגה סופר־רגועה, התיבה של אסטרה לא מוצאת את עצמה; כאשר היא נדרשת להחלטה מהירה, היא לא מצליחה לגרום למנוע לספק לגלגלים את מה שהם צריכים.
השילוב של תיבת הילוכים לא מוצלחת עם המנוע הכי חלש במבחן הזה מותיר את אסטרה מאחור כמעט בכל המצבים, ורק בטווח התאוצות שבין 50 ל-80 קמ"ש היא מצליחה להיות שקולה לקרוז. כאמור, תיבת ההילוכים של קרוז שופרה לאין ערוך וכעת היא מוסרת את כוח המנוע ביעילות ובנינוחות.
אלא שגם תיבת ההילוכים הטובה וגם תוספת הסוסים למנוע לא מספיקים כדי שקרוז תעמוד בביצועיהן של פורטה ואוקטביה. ההבדלים אמנם לא עצומים, אבל קרוז נאלצת להסתפק במקום השלישי - כאשר פורטה ואוקטביה שועטות קדימה לקרב מעניין ביניהן.
לאוקטביה יש מנוע חזק ותיבת הילוכים מתוחכמת יותר, אך המצמד הכפול שלה זקוק לכמה חלקיקי שנייה כדי לשלב את ההילוך הראשון בעת יציאה לדרך. פורטה, עם תיבה אוטומטית קונבנציונלית, פותחת פער ברור מעמידה במקום ל-50 קמ"ש, אבל אז בא לידי ביטוי יתרון הכוח של אוקטביה - והיא שועטת קדימה. לפורטה יש יתרון בכל טווחי תאוצות הביניים, מ-50 קמ"ש ומ-80 קמ"ש, אך גם כאן מדובר ביתרון זמני בלבד ואוקטביה סוגרת במהרה את הפער ומשיבה מלחמה.
בשורה התחתונה: פורטה היא אצנית זריזה ויעילה, ואילו אוקטביה מהנה יותר לנהיגה מבחינת מסירת הכוח שלה. לפורטה יש יתרון בנהיגה עירונית, מפני ששילוב המצמד של אוקטביה פחות יעיל, ויחד עם המתלים הקופצניים שלה פורטה משדרת תזזיתיות וזריזות שרבים יאהבו.
בעידן שבו מחיר הדלק מזנק לשמים אי אפשר שלא להתייחס ליעילות המנועים ולתצרוכת הדלק, וכאן נפתחים פערים חדשים שצריך להביא בחשבון. לאוקטביה יש מנוע קטן ומוגדש טורבו, ולא לחינם היא ממוקמת בדרגת זיהום אוויר 3, המעידה גם על תצרוכת הדלק היעילה בין הארבע.
פורטה ואסטרה, שתיהן בדרגת זיהום 6, צורכות יותר דלק, וכדי לכמת את ההפרש צריך לבחון אותן בתנאי נהיגה רגועים וסטנדרטיים. לקרוז יש כאמור שילוב טוב יותר של מנוע ותיבת הילוכים מאשר לאסטרה, אבל היא ממוקמת בדרגת זיהום אוויר 8 - שמעידה גם על צריכת דלק מוגברת. כיוון שיתרון הכוח של פורטה מתבטא גם בכך שהנהג צריך ללחוץ פחות על דוושת התאוצה, יש לדרג את אוקטביה ראשונה, את פורטה שנייה ואחריה את אסטרה וקרוז בכל הקשור לצריכת הדלק.
מאזדה 3 לא מובילה בטבלת המכירות בישראל רק בזכות תכונותיה הטרומיות, אלא גם מפני שהיא נחשבת "קנייה בטוחה" - מכונית שקל לתחזק ולמכור אותה. לכן כאשר בוחרים לה אלטרנטיבה, אי־אפשר להתעלם גם מתכונות אלה, שחשובות ללקוח הישראלי השמרן והחששן. מבחינה זאת לכל הארבע שמתגלגלות במבחן זה יש בעיות קלות, כל אחת בתחומה.
אוקטביה, עם מנוע מוגדש טורבו ותיבת הילוכים מתוחכמת, עלולה להתגלות בעוד שנתיים-שלוש כסיוט מבחינת עלויות התחזוקה שלה, בעיקר כשתסתיים תקופת האחריות. בעליה עלולים להיאלץ לשלם סכומים דמיוניים עבור תיקון תקלות.
אסטרה וקרוז, לעומת זאת, הן מכוניות חדשות וקשה להעריך כיצד יתייחס אליהן שוק המשומשות בעתיד, כלומר מה תהיה ירידת הערך שלהן יחסית למאזדה ולטויוטה. גם קיה, בעלת ערך מותג ירוד יחסית, מגיעה עם סימן שאלה גדול בנוגע לסיכויי שיפור הערך בעתיד.
בשורה התחתונה: ככל שהדברים נוגעים ל"חבילה" המוצלחת ביותר, סקודה אוקטביה זכאית למקום הראשון. אמנם בסעיפי הבטיחות והאמינות היא פחות מככבת, והיא גם המכונית הוותיקה שבין הארבע - אך היא המרווחת, הנוחה והמהירה ביותר והתנהגות הכביש שלה היא הטובה ביותר.
לפי אותם קריטריונים, שברולט קרוז אמורה לזכות במקום השני - אולם נדמה שהיא בטוחה ואמינה יותר, ולכן ניתן לומר שהיא נצמדת לאוקטביה בסיכום הכללי.
לאופל אסטרה יש תיבת הילוכים לא טובה והתנהגות כביש פחות מבריקה, אבל לזכותה נזקף העיצוב הנאה ביותר, הסמל של אופל - שבטח שווה משהו - ואיכות ההרכבה והחומרים של תא הנוסעים. קיה פורטה, שהיא אולי תמונת מראה של אופל אסטרה, מציעה מנוע ותיבת הילוכים טובים, אבל סמל פחות נחשק ותחושה לא מפנקת בתא הנוסעים.
בסיכום כללי אוקטביה וקרוז חולקות את המקומות הראשון והשני, ואילו אסטרה ופורטה חולקות את המקומות השלישי והרביעי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם