עיני חייב לוותר
יו"ר ההסתדרות חייב לכבוש את התסכול והעלבון - אחרת משבר העובדים הסוציאלים יידבק בו. צריך לחזור עוד היום לשולחן המו"מ. במשבר הזה צריך להיות חכם ולא צודק
העובדים הסוציאלים דחו השבוע את ההסכם שהושג בין האוצר ובין ההנהגה המקצועית, בראשות יו"ר האיגוד יצחק פרי, בתיווך יו"ר ההסתדרות עופר עיני.
עיקרו של ההסכם הוא תוספת שכר דיפרנציאלית של 25% שתתפרס על פני 4 שנים. זו תוספת השכר הגבוהה ביותר ששולמה בעת האחרונה במגזר הציבורי. היא גבוהה מזו שקיבלו עובדי המגזר הציבורי שהוחרגו מהסכם השכר, כמו עובדי משרד החוץ והפרקליטים; היא אף גבוהה מזו של עובדי הנמלים.
אז מדוע השביתה אינה מסתיימת? התחושה היא שמאבק העובדים מתחיל לחרוג ממטרותיו הראשונות. תוספות השכר והאיגוד המקצועי, כך מתברר, אינם הכל. יש כאן גם עניינים נלווים כמו קביעת סולם דרגות חדש, מעמד העובדים הסוציאלים בסולם העדיפויות של המגזר הציבורי בישראל ועתיד המקצוע בכלל.
רוח כיכר תחריר דבקה בעובדים הסוציאלים שהפגינו במוזיאון תל-אביב. השעיר לעזאזל הפנוי שאותר בשטח היה עופר עיני. הוא לא סיפק מבחינתם את הסחורה, וגם עו"ד לינדה עפרוני, המתמחה ביחסי עבודה, הטיחה בעיני טענות קשות והכתירה אותו לתואר דיקטטור.
האם החיסול הממוקד כנגד יו"ר ההסתדרות מוצדק?
עיני התבקש על-ידי יצחק פרי להיכנס לעובי הקורה במשא ומתן - ונרתם למשימה. תחילה ערך תיאום ציפיות מוקדם עם פרי כדי לדעת מה ייחשב הישג טוב ואם ניתן יהיה ללכת איתו למכולת. עיני, לפחות בעיני פרי ונציגי העובדים הסוציאלים שניהלו את המו"מ, סיפק את הסחורה ואין זה דבר מובן מאליו - אבל בעיני ציבור העובדים הסוציאלים זה לא הספיק.
שר האוצר יובל שטייניץ אמר השבוע כי משרדו "גילה נכונות נדירה לתמוך בדרישות העובדים, כי חשנו שיש צורך לתקן את שכרם". שטייניץ יודע על מה הוא מדבר. ראש אגף התקציבים באוצר טען כי הממונה על השכר גילה נדיבות רבה מדי בהסכם זה.
אבל אסור להרים ידיים. נכון שעיני, מבחינתו, השיג את מה שהטילו עליו. נכון שכעת יהיה לו קשה מאוד לחזור לשר האוצר ולומר "סליחה, טעינו". וגם נכון שיו"ר ההסתדרות אינו אלוהים ושר האוצר אינו עובד אצלו בלשכה.
אך למרות כל אלה צריך עיני לכבוש את התסכול והעלבון - אחרת משבר העובדים הסוציאלים יידבק בו. יהיה זה לוקסוס להמתין לעוד שבוע או שבועיים של שביתה; חייבים לחזור עוד היום לשולחן המו"מ. במשבר העובדים הסוציאלים צריך להיות חכם ולא צודק.
את המעגל ניתן לנסות ולרבע באמצעות קיצור לוח הזמנים לפריסת תוספות השכר או ויתור על חלק משעות העבודה שהעובדים הסוציאלים התבקשו להוסיף. גם להם נמאס מהשביתה, וחייבים לתת להם חבל כדי שיירדו מהעץ שעליו טיפסו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם