עובדים מהאייפד: איך עושים כסף מאפליקציה
כבר לא נדרשת השקעה כספית גדולה או הכרה של חברות כדי להקים סטארט-אפ משגשג. למעשה גם לא צריך לצאת מהבית: כל מה שצריך זה רעיון מנצח, עיצוב מושך וכמובן לפתח אפליקציה לסמארטפון
זריהן שמחזיק בסטודיו קטן לאפליקציות אייפון הקליט 4 גרסאות של "דודות" שונות היוצאות בצהלולים, ואפליקציית קולולו יצאה לדרך. "ב-3 הימים הראשונים הורידו אותה כ-15 אלף איש, מה שהביא אותה למקום הראשון בישראל. כיום, לאחר חודש, אנחנו עם 40 אלף הורדות של האפליקציה וצפויים להוציאה לשוק הבינלאומי עם גרסאות בערבית, בצרפתית, באנגלית, ביפנית ובטורקית".
בעוד הגרסה הבינלאומית צפויה להימכר בדולר לצרכן הסופי, הרי שמקבילתה הישראלית הינה אפליקציה חינמית שהספונסר שלה הוא אתר "חופה", ששילם לזריהן תמורתה. זריהן מסרב לנקוב בסכום המדויק אך מבהיר: "הכנסה לא רעה בכלל". אבל זו עדיין לא המכה הגדולה.
זריהן, 31, מפתח אפליקציות לסביבת אייפון ואנדרואיד, שכר לאחרונה משרד. אולם לדבריו, הוא, הגרפיקאית והמתכנת יכלו גם להמשיך ולהתנהל מהבית עם הלפטופ כפי שעשו עד כה. "לפני 3 שנים נחשפתי לאייפון, כשהפכתי למפתח הראשי בסטארט-אפ בתחום הסלולר. אז הבנתי את הכוח של הפלטפורמה הזו שמאפשרת להגיע לכמות כה גדולה של אנשים, והתחלתי ללמוד לפתח אותה".
באותו השלב לא היו כל קורסים בנושא, וזריהן החליט לפתוח סדנה שתלמד מתכנתים להסב את היכולות שלהם לסביבת האייפון. "זאת היתה גם ההזדמנות שלי ללמוד, להתמקצע ולעבור על הבסיס כמו שצריך", הוא מסביר. לאחר שלמד את תחום התכנות לעומק, הגיע זריהן למסקנה כי ההשקעה שלו בהדרכה לא מצדיקה את השכר הזעום שזוכה לו.
האפליקציות הראשונות שפיתח זריהן יועדו לארגונים, אך לאחרונה הוא החל גם בשיתופי פעולה משלו. אחד מהם הוא סדרה של אפליקציות שערך עם קוסם אמריקאי שפועל דרך חברה הקרויה Pro-Magic. זריהן פיתח ומפתח איתו כמה אפליקציות לאייפון ולאנדרואיד שמשלבות קסמים לילדים, כדוגמת משחק להריגת ג'וקים, שבו האייפון מספר לך מהו השרץ שמחצת, ורד טלפתי - קוסם שמנחש את המספר שעליו אתה חושב. האפליקציות הללו אמורות להימכר החל מפסח הקרוב במחיר השכיח של 0.99 דולר לאפליקציה - אולם נכון לעכשיו המוצר הנמכר ביותר של זריהן הוא אפליקציית ה"קולולו" שמופנית לשוק דוברי העברית.
בישראל מתקיימת תעשייה מפותחת של חברות הזנק (סטארט-אפים) שמוקמות בכספיהן של קרנות הון וכחממות בחברות הייטק מבוססות המעוניינות לקדם טכנולוגיות וכלים חדשים תוך רתימת כושר ההמצאה של הישראלים.
אך עם התקדמותה של כלכלת האינטרנט הולכת מציאות זו ומשתנה. עד לפני כעשור הצריך שיווק התוכנה השקעה כספית נכבדת וכן הישענות על מערך הפצה מורכב, קשר עם סיטונאים, חנויות פיזיות ופרסום. במציאות של ימינו גם חברות התוכנה המובילות בעולם מעדיפות לשווק את מרכולתן על גבי הרשת, המאפשרת גלישה והורדה מהירה של אפליקציות מורכבות מהכורסה בבית. הפיכתו של האייפון לנפוץ במיוחד, ובעקבותיו גם חנויות האפליקציות, אפשרו לכותב התוכנה העצמאי להתקשר עם גורם אחר שחולש על מאות מיליוני משתמשים.
עם מחזור חודשי של 300 מיליון דולר בחנות של אפל ו-75 מיליון דולר בחנויות האפליקציה של האנדרואיד, יש כאן שוק שלם שבו המתחרים כולם עומדים זה מול זה כשווים, ורק טעמו של הצרכן והמחיר קובעים מי יגיע לשולחן העבודה, מי לתהום הנשייה ומי לפח המיחזור.
במציאות החדשה הזו דורך כוכבם של מפתחי האפליקציות, שיושבים בדירתם עם נעלי בית וחולמים על המכה הבאה. יכול מאוד להיות שמי שמפתח את ה"אנגרי בירדס" הבא יושב בגראז' הקרוב למקום מגוריכם.
אייל רדלר,
אלא שמהפכת האפל-סטור והאפליקציות יצרה לדבריו מציאות חדשה לחלוטין שמשנה גם את עבודתו שלו. הניסיון שיש לו בעולם התוכנה "הישן", כמו זה שהוא צובר בעולם "החדש", מעניקים לו זווית הסתכלות מיוחדת במינה על המהפכה הנוכחית. "השוק הזה שונה מאוד, המקינטוש היה פלטפורמת מחשב שנשלטה על-ידי יודעי דבר עם בקיאות טכנית. זו לא היתה פלטפורמה של משתמשים רגילים, אלא של גרפיקאים או אנשים שצריכים מחשב לצורכי עבודה", אומר רדלר. "למעשה זה נכון לגבי כולם. עד לא מזמן אנשים ידעו איך לקנות מחשב ואיך לגלוש בדפדפן, אבל כל הנושא של רכישת תוכנות היה זר להם, והאייפון שינה את המצב כמעט בן לילה".
לדברי רדלר, השימוש ההולך וגובר בסמארטפונים הוא זה שהפך את רכישת האפליקציות לדבר יומיומי אשר מתקבל על הדעת ועל הכיס של ציבור שלם, שעד אז לא שילם על כך. "תמצית העניין היא הפיכת האפליקציות לפריט זמין ומתבקש מצד קהל רחב של צרכנים, והמציאות הזו יוצרת כמובן שדה הזדמנויות חדש".
השוק החדש שנוצר, שמבוסס כאמור על זן שונה ורחב יותר של משתמשים, הכתיב מחדש גם את החוקים של תעשיית התוכנה. כעת משתנים, כמו מחיר התוכנה, גם המראה שלה ונוחות השימוש. הם הופכים משמעותיים יותר לעומת העשור הקודם, אז נבחרו תוכנות על סמך מהירותן. "בעבר מי שביצעו רכישת תוכנה היו מומחים שכלל לא השתמשו בה. במחלקות IT בחברות בחרו בתוכנה לשימוש הארגון כולו, ובדרך כלל לא מדדו אותה לפי שיקולים של עיצוב או נוחות אלא החליטו ופשוט 'דחפו' אותה במורד גרונם של המשתמשים", מציין רדלר.
לדבריו, הדוגמאות הנפוצות ביותר הן תוכנות האופיס של מיקרוסופט, שרובן ידועות רק למנהלי מחלקות מחשוב, בעוד התוכנה של מחר היא כלב מכשכש או דודה מברברת. "בשבילי ובשביל מתכנתים מקצועיים אחרים מדובר בסיכון ובהזדמנות כאחד. כתבו את הכללים מחדש מבלי לשאול אותי, וזה תמיד מטריד", אומר רדלר. "עם זאת, הסיכון המשמעותי ביותר הוא לחברות התוכנה הגדולות, שהמתכנתים שלהן מייצרים שורות קוד שכבר אין בהן צורך. המחשבים של המחר יהפכו ליותר ויותר דומים לאייפון ולאייפד, וכל מי שייצר תוכנה לא ידידותית, כבדה, עמוסה או מכוערת יידחק הצידה למוצר נישה - ונתח השוק של נישה זו יילך ויצטמצם".
אחת החברות שרדלר חוזר ומזכיר היא מיקרוסופט שהולכת ומאבדת את הרלוונטיות שלה. "העתיד שייך לאפל, לגוגל ולשחקנים שאנחנו עדיין לא מכירים ויודעים. אלה ידעו לעשות אחד משניים: לייצר פלטפורמה נוחה למשתמשים ולמפתחים או לשווק אפליקציות קטנות, יעילות, ידידותיות, מובנות וסקסיות לפלטפורמות הללו. מיקרוסופט לא נמצאים במשחק הזה, הם דינוזאורים, ועלייתו של העידן החדש היא תחילתו של עידן קרח עבורם שייתכן ויביא לסופם".
כך עברה רדלקס מתוכנת עיבוד התמלילים "מלל", אשר ממשיכה להימכר ב-40 דולר, לאפליקציית ספר התנ"ך TanachBible, שתמורת 1.99 דולר הצליחה להגיע בשלב מסוים למקום ה-15 מבין היישומים בספרי העיון בחנות האפליקציות האמריקאית. "המטרה שלי היא להמציא תוכנה שתימכר ב-99 סנט לכל משתמש אייפון בעולם ולא תוכנה מונוליטית ומגושמת ב-100 דולר, שתימכר ל-1,000 פרופסורים. כולנו עובדים עכשיו באותו הסופרמרקט".
בעוד רדלר נותר למעשה באותן נעלי הבית ורק שינה את המיקוד שלו בכתיבת קוד מהמומחה לצרכן הביתי, הרי שישנם כאלה שהמציאות החדשה נתנה להם למעשה את האפשרות לעשות מה שנחשב בעבר לפריבילגיה שכלל לא יכלו לחלום עליה: להביא את הרעיון שלהם לכל פינה בעולם.
לפני 4 שנים הקים איש החינוך ארז אשל את חברת Willook, שמאפשרת הקלטת מסרי וידיאו ליקירים, בעקבות חוויה שעבר בזמן שירות המילואים שלו במלחמת לבנון השנייה. "נהרגו לי 3 חיילים מהפלוגה: דני בן דוד ז"ל, אבא לשלושה ילדים; יהודה גריפילד ז"ל, אבא לשניים; ושלומי בוכריס שהיה רגע לפני הקמת משפחה. זו היתה הפעם הראשונה שנהרגו לי חיילים שהם הורים לילדים. בדיאלוג עם המשפחות עלה כל הזמן הצורך שלהם להמשיך את החיים, ושאלה נוספת שמהדהדת ברקע היא מה בעלי היה רוצה. זה לא מצב מתוכנן שהבעל ימות בשנות ה-30 שלו. בשיא החיים".
בעקבות ניסיון זה וכן כמעט תאונה שעבר הוא הגיע לתובנה חשובה: את הדברים המשמעותיים ביותר אנחנו לא אומרים לאנשים החשובים לנו ביותר. "אני מבין קטן מאוד במחשבים, אבל אני רואה לאן העולם הולך. הבנתי שהמצלמה שמותקנת כיום בכל מחשב ובה אנשים משתמשים כדי לתקשר בסקייפ, היא כלי שבאמצעותו הם יכולים גם להקליט את עצמם".
עם התובנה הזאת הוא הלך לחברו ערן אלפונט, שהפך למנכ"ל החברה, ולמיכל פורז, דרמה תרפיסטית שהתמחותה בהכנת אנשים למוות שנדלקה אף היא ולקחה חלק במיזם. אך מה שהחל כאופרציה מורכבת שפרנסה בשיאה 12 אנשים, הפך לאפליקציית פייסבוק שבה עובד כיום אדם אחד; באמצעות שימוש בפייסבוק הגיעה תוך שבוע ימים בלבד לאלפי משתמשים. ניהול אפליקציה על פלטפורמה קיימת זולה הרבה יותר מתחזוקה של אתר מובחן המצריך שיווק, תפעול ושפצור מתמיד, ויכולת ההדבקה למשתמשים נוספים גבוהה יותר.
האפליקציה מאפשרת לכל משתמש שמתקין אותה בחשבון הפייסבוק שלו להקליט מסרי וידיאו עבור יקיריו, ואלה יוקרנו לאחר מותו. כדי להבטיח כי לאיש לא תהיה גישה לתכנים אלה לפני יומו האחרון, מצפינה התוכנה את הסרטונים, ורק אישור של 3 חברי פייסבוק שנבחרו מראש כשומרי החותם מאפשרת פתיחה שלהם וצפייה בסרטונים. "עשיתי את זה בעצמי, הקלטתי מסרים לאשתי ולילדים, והיו לי דמעות בעיניים. יש משהו בהתמודדות עם מוות שמשנה אותך".
אלפונט, שמודה כי ההישענות על פלטפורמת הפייסבוק הפכה את האופרציה לזולה הרבה יותר, מציין כי הכנסותיה העתידיות של החברה ינבעו משירותי פרימיום שאותם תציע למשתמשיה. "בדיוק כמו זינגה", הוא קופץ ומזכיר את ענקית משחקי הפייסבוק שאחראית ללהיט פארמוויל (החווה בפייסבוק), שכבר הפך את ממציאה למיליארדר. בשביל חלומות כאלה יש כבר צורך בקצת יותר מנעלי בית, ואלפונט מודה כי החברה עוסקת כעת בגיוס משקיעים.
שינוי נוסף מורגש כיום גם בתעשיות המוזיקה וההוצאה לאור: האייטונס של אפל הוא אחד מ"כאבי הראש" הגדולים של תעשיית המוזיקה העולמית, שהתרגלה למכור אלבומים שלמים ו"לסבסד" למעשה שירים מבוקשים פחות על ידי סינגלים לוהטים. כעת לא רק שהלקוחות יכולים לרכוש מוזיקה לטעמם ולא לרכוש חבילות מוזיקה מופקעות, אלא שלהקות או זמרים מהשוליים יכולים לפרוץ למרכז הבמה מבלי להזדקק למערכות המשומנות של חברות התקליטים שמעלות אבק.
כל סרטון רשת מוצלח גורר אחריו באופן כמעט אוטומטי קטע קצר שניתן להורדה ביו-טיוב, ואמני הרשת החדשים מצליחים פעמים רבות להפתיע אפילו את עצמם. דוגמה מפורסמת לכך היא ג'סטין ביבר שפרץ ללב תעשיית המוזיקה והפך לתעשייה בפני עצמו, אך ישנם כאלה שהצליחו לפרוץ גם ללא תמיכה של מערכות משומנות.
לפני חודש ילדה בשם רבקה בלאק הקליטה קליפ בעלות 2,000 דולר בשם "יום שישי" וזכתה עד כה ל-65 מיליון צפיות. השיר נמכר גם באייטונס ובקרוב תשוחרר גרסה אקוסטית נוספת שלו שצפויה לשנות את חייה. גם אם בלאק תחתום על הסכם עם חברת תקליטים, יבוצע המהלך מעמדה שונה לחלוטין משום שהיא כבר השיגה את הפריצה שלה.
מגזר נוסף העשוי לראות במציאות זו התפתחות מטרידה במיוחד הוא תעשיית ההוצאה לאור שמאבדת יתרונות של שליטה והפצה. דוגמה מובהקת לכך היא אמנדה הוקינג, אחת הסופרות החדשות והמצליחות ביותר בארה"ב בשנה האחרונה.
הוקינג, שלפי ההערכות גרפה כ-2 מיליון דולר ממכירת ספריה באמזון, אינה קשורה לבית הוצאה לאור והיא משווקת את ספריה האלקטרוניים תמורת 3-1 דולר באתר - ללא צורך בהוצאות דפוס, משרד או הפצה. הוצאותיה של הסופרת הצעירה מהוות כ-30% מההכנסות שלה (אותן היא מעבירה לאמזון), אך בכיסה עדיין נותרים עשרות אלפי דולרים בחודש.
הוקינג היא רק סממן המצביע על תופעה. התאחדות הספרים האמריקאית דיווחה כי בחודש ינואר האחרון נצפתה עלייה של 115% במכירות הספרים האלקטרוניים למכירות של 70 מיליון דולר, לעומת נפילה של 11% במכירות הספרים בכריכה קשה שהגיעו ל-49 מיליון דולר.
זה למעשה עוד ניצחון של היוצר הקטן - בין אם יהיה זה מוזיקאי, סופר או מתכנת - את אותם מוסדות שדרשו ממנו בעבר ליטרת בשר כדי להעניק לו סיכוי והציגו לנו רק את מה שנראה להם כנכון, ראוי או משתלם. לפיכך אפשר לומר שזו גם מהפכה דמוקרטית, שתהפוך את העולם שלנו למקום שוויוני וצודק יותר, וזו אולי הבשורה החשובה ביותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם