החברים של +Google: פייסבוק כבר לא לבד
אחרי התנסות של כמה ימים ברשת החברתית החדשה גוגל פלוס, אפשר כבר לקבוע: מדובר ביריבה ראויה לאתר של מארק צוקרברג, שאפילו עולה עליה בכל הקשור לממשק ולנוחות השימוש; האם זה יסייע לגוגל לנצח את יריבתה המושבעת במגרש הביתי שלה? טוב, זה כבר סיפור אחר לגמרי
וזה בעצם הסיפור כולו: גוגל מנסה, באופן גלוי וברור ובלי תירוצים, להיות פייסבוק בלי להיות פייסבוק.
זאת, כמובן, לא הפעם הראשונה שהיא שואפת להשיג דריסת רגל בעולם הרשתות החברתיות: הרשת החברתית הקודמת שלה, Orkut, מעולם לא השיגה דריסת רגל משמעותית מחוץ לברזיל; Google Wave היה ניסיון חדשני ונועז שננטש עקב חוסר עניין לציבור, ו-Google Buzz היה ניסיון לכפות מעין רשת חברתית על משתמשי ג'ימייל, אך בסופו של דבר הוא הפנה לגוגל בעיקר תלונות ועשה לה יחסי ציבור איומים.
בכל אחד מהניסיונות הללו ניסתה גוגל לתקוף את הזירה החברתית מזווית ייחודית ; עכשיו נדמה שהיא ויתרה על החדשנות והחליטה ללכת ראש בראש. מה זה גוגל פלוס? התשובה הפשוטה ביותר: חיקוי של פייסבוק.
חיקוי, אבל מהסוג הטוב ביותר. גוגל לא עשתה קופי-פייסט לרשת החברתית הגדולה בעולם, אלא לקחה את מה שעובד ושמרה על מבנה מוכר ונוח לכל מי שעשה אי פעם לייק או "אנפרנד". אבל היא גם שיפרה והוסיפה רעיונות משלה עם התמקדות בנקודות שפייסבוק חלשה בהן. מבחינת קלות השימוש, הנוחות, הממשק וההעדפות, הרשת החברתית בת היומיים מנצחת את הוותיקה בקלות.
הדבר הראשון שתיתקלו בו בכניסה לגוגל פלוס הוא ה"מעגלים". אחת הבעיות הגדולות בפייסבוק היתה שבכל בדיחה פרטית ותמונה לא מחמיאה צפו כל סוגי החברים שלכם, כולל ההורים, הבוס והזאתי שלא נפגשתם איתה מאז כתה י'.
גוגל פלוס מציעה לכם לשייך את כל מכריכם למעגלים חברתיים שונים, לפי בחירתכם. היא מאפשרת להגדיר מראש את המעגלים הללו: ליצור רשימות אנשים נפרדות שהגדרתן יכולה להיות כללית - "חברים קרובים", " עבודה", " משפחה", או פרטנית- "החבר'ה מהכדורגל של ימי חמישי".
אפשר לשתף סטטוסים, תמונות ואת כל השאר באופן ציבורי, כך שייחשפו לעיני כל האנשים שאתם מקושרים אליהם. אבל בדיוק באותה הקלות אפשר לשלוח הודעות רק למעגל אחד, כדי שלא יראו אותן
אז נכון, אפשרות דומה לארגון חברים בקבוצות הגיעה גם לפייסבוק לא מזמן, אבל אין מה להשוות בין הממשק המגושם של פייסבוק לבין נוחות השימוש של גוגל פלוס בנושא זה: רשימת המעגלים שלכם נמצאת בראש העמודה השמאלית, ומעבר מזרם של קבוצה אחת לאחרת נמצא תמיד במרחק של קליק אחד.
החלוקה לקבוצות עשויה גם לפתור את בעיית העומס בפייסבוק: אנחנו מתכוונים לתופעה שבה הודעות חשובות מחברים שלכם איכשהו תמיד נקברות מתחת לעשרות סטטוסים נודניקיים של אנשים שאתם בקושי מכירים.
מנגנון הוספת הקשרים (גוגל לא משתמשת במילה "חבר") הוא ידידותי וכיפי לשימוש באופן מיוחד. אם אתם משתמשים בשירותי גוגל - ג'ימייל, Reader ודומיהם - תקבלו רשימה של חברים פוטנציאלים (האנשים שעמם אתם יוצרים קשר לעתים קרובות) וכעת יש רק לגרור אותם, אחד אחד או בקבוצות, אל המעגל הנכון. תובנה אחת שגוגל בחרה בחוכמה לאמץ דווקא מטוויטר ולא מפייסבוק היא שהחברות לא בהכרח הדדית. אתם יכולים לעקוב אחר מישהו גם אם הוא לא עוקב אחריכם ולהפך.
כשאתם כבר בפנים, בעמוד הבית שלכם (שהלוגו שלו דומה באופן חשוד לקוטג' תנובה), הכל נראה כאמור פייסבוקי מאוד. אותו חלון עדכון סטטוס שמתחתיו שורת עדכונים של חברים, בצדדים המלצות על אנשים אחרים שאולי תרצו להוסיף לרשימה וצ'ט (המיובא מג'ימייל). את הלייק של פייסבוק מחליף כפתור 1. השימוש בו זהה ללייק, וגוגל מציעה כבר כמה שבועות את האפשרות להטמיע כפתורי 1 באתרים חיצוניים - שוב, בדיוק כמו הלייק המוכר והחביב.
אז אם הכל אותו הדבר, מה בכל זאת ההבדל? ככל שמשתמשים בגוגל פלוס מגלים עוד פרטים קטנים שהם שיפורים של המודל הפייסבוקי. שיתוף תמונה, למשל, נעשה פשוט בגרירת קובץ התמונה לחלון השיתוף. בכלל, ממשק התמונות נוח מאוד ומאפשר להוסיף לתמונות פילטרים ושיפורי צבע אוטומטיים בסגנון פיקאסה.
בנוסף לתמונות, לינקים וסרטונים ניתן לשתף גם במיקום שלכם בחיבור דרך טלפון סלולרי; אין מגבלה על אורך ההודעות; וחשוב לא פחות, גוגל הצליחה לפצח את הבעיה שהיכתה את מיטב המהנדסים של פייסבוק: הודעות בעברית מופיעות מיושרות לימין, עם כל המילים וסימני הפיסוק במקומם הנכון.
גוגל פלוס מלווה אתכם גם כשאתם לא גולשים באתר עצמו. סרגל הקישורים שנמצא בראש הדף בכל אתרי גוגל שודרג, ועכשיו הוא כולל גם כפתור "שיתוף" שפותח חלונית קטנה, דרכה ניתן לעדכן את הסטטוס ולהעלות תמונות, סרטונים וכדומה, וגם חלונית עדכונים שמאפשרת לקרוא הודעות וסטטוסים חדשים ולהגיב עליהם. במילים אחרות, לא צריך להיכנס לגוגל פלוס כדי להשתמש בו. האפשרות הנוחה להפליא הזאת עלולה לעשות שמות ביעילות של אנשים שהצליחו לעבוד עד היום רק כשהפייסבוק סגור.
לצד המעגלים הציגה גוגל שתי תוספות לא-פייסבוקיות, שהקשר שלהן לרשת חברתית במובן המוכר לנו - ברור פחות. Hangouts (שבגרסה העברית נקראת משום מה "זולות") היא אפליקציית דפדפן לשיחת וידיאו רבת משתתפים. אפשרות כזו קיימת כבר במוצרים אחרים, אבל העובדה שהיא מובנית בדפדפן וברשת חברתית, ללא כל מאמץ מצד המשתמש, עשויה לעשות את ההבדל.
צריך לחכות ולראות כיצד היא תתקבל: האפשרות לדבר פנים אל פנים עם קבוצת חברים הופכת את המפגש הווירטואלי למידי וישיר הרבה יותר. מנגד, האם רבים ירצו שהחברים יראו אותם כשהם סתם מעבירים זמן על המחשב? על כל פנים, הצגה של שיחת וידיאו יעילה דרך הדפדפן, בלא התקנת תוכנה גדולה וזוללת זיכרון, אולי לא מדאיגה את פייסבוק. אבל דווקא אנשי סקייפ צריכים להיות במתח.
פיצ'ר נוסף ותמוה הוא Sparks (ניצוצות): מעין אגרגרטור תוכן שמציג לכם בגוף הרשת החברתית קישורים לכתבות ולסיפורים מרחבי הרשת על-פי תחומי העניין שלכם. במה מועיל דבר כזה ברשת החברתית ולמה זה טוב כשגוגל רידר עדיין חי וקיים? לא ברור.
מובן שבלתי אפשרי לשפוט רשת חברתית על-פי שימוש בן יומיים. אבל בהתאם לכל מה שראינו בינתיים, גוגל פלוס היא - מבחינה טכנית וממשקית - רשת חברתית טובה יותר מפייסבוק.
אבל השאלה היא האם זה בכלל משנה. בפייסבוק, על כל חסרונותיה, יש דבר אחד שבגוגל פלוס אין: החברים שלכם. פייסבוק לא מצליחה משום שהיא הכי טובה, הכי משוכללת או הכי ידידותית, אלא פשוט כי היא, נו, פייסבוק: המקום שכולם נמצאים בו. 700 מיליון המשתמשים של פייסבוק לא מחפשים תחליף, ויידרש הרבה יותר מממשק משופר כדי לשכנע אותם לעבור את כל הטרחה הכרוכה במעבר דירה לרשת חברתית חדשה. למה אנחנו צריכים עוד פייסבוק כשכבר יש לנו אחד?
אם לגוגל אין עוד קלפים בשרוול, נראה שהיא נכנסה לקרב אבוד מראש. גוגל פלוס הוא מוצר מחוכם ומתוכנן היטב, אבל זה לא מבטיח שהוא לא ייקבר לצד באזז ו-Wave.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם