כך נולד עושק הציבור: החוק למיסוי הנהגים
הצעת חוק שהוצגה בוועדת הכלכלה כוללת הקמת מרכזי לימוד נהיגה, שהתלמידים יחויבו להירשם אליהם בתשלום; לפי השיטה החדשה יחויבו התלמידים בכ-1,000 שקל נוספים; במבחן התוצאה, פקידי המשרד לא סבורים שהאזרחים הם הלקוחות שלהם, אלא לכל היותר מטרד; הלקוחות הם קבוצת לחץ מקרב מורי הנהיגה או יזמים פרטיים
המל"נים הם דוגמה מייצגת להתנהלות השגרתית של משרד התחבורה, ויש לשער שזו לא שונה מההתנהגות במשרדי ממשלה אחרים. כמו יוזמות אחרת, גם רעיון המל"נים נולד מתוך כוונות טובות, אבל עבר מניפולציות שונות עד שנוצק לתוך תבנית שהתאימה ללחצים הכלכליים שמופעלים על המשרד.
הרעיון היה קבור במשרד במשך עשור, והזמן הזה לא נוצל כדי לקיים דיון מקצועי, שקוף ופתוח אשר ייצג את כל הצדדים הנוגעים בדבר. פקידי המשרד גם לא שקלו אלטרנטיבות אחרות, יעילות יותר. גרוע מכל: במבחן התוצאה פקידי המשרד לא סבורים שהאזרחים - במקרה הזה תלמידי הנהיגה והוריהם - הם הלקוחות שלהם, אלא לכל היותר מטרד. הלקוחות הם קבוצת לחץ מקרב מורי הנהיגה או יזמים פרטיים, שמבקשים ליהנות כלכלית מהרפורמה.
בעשור האחרון חלו התפתחויות משמעותיות בתחומי התקשורת והאינטרנט, וברור שכיום אין צורך אמיתי בהקמת בתיספר
פיזיים. אבל אסור לבלבל את הפקידים עם עובדות. להפך: הם אלה שנטלו לעצמם את החירות לבלבל את חברי הכנסת עם עובדות שאינן נכונות.
גם השלב הבא בתהליך הוא חלק מההתנהלות השגרתית, וזה השלב שבו מוכרים את המיזם לחברים המנומנמים של ועדת הכלכלה של הכנסת. בדיון טיפוסי של הוועדה נוכחים ח"כים בודדים ובמרבית המקרים כל מידע שיש להם על נושא הדיון מגיע אליהם מלוביסטים.
אחרי שאנשי משרד התחבורה שולפים את מושג הקסמים הממיס "בטיחות בדרכים", הם כמעט לעולם אינם נדרשים להציג הוכחות, ואז מספרים סיפורי בדים על עלות הרפורמה לציבור. בעניין המל"נים, למשל, הם יספרו שלא תהיה עלות נוספת מכיוון שמדובר ב-600 שקל שיתקזזו עם הקטנת התעריף שגובים המורים תמורת העמדת מכוניתם לטסט, ועם צמצום מספר השיעורים המעשיים. רק שהאמת שונה: את צמצום התעריף אפשר לבצע מיד ללא קשר לרפורמה, וממוצע השיעורים האמיתי ממילא כפול ממספר שיעורי המינימום הנדרשים בתקנות.
אחרי שגם חברי ועדת הכלכלה לא ישמרו על הציבור נתגלגל אל השורה התחתונה: עלות לימוד הנהיגה תעלה ב-1,000 שקל לפחות לתלמיד. לכאורה מדובר "רק ב-1,000 שקל", אבל למעשה מדובר בסכום שנוסף לתשלומים שכולנו נדרשים לשלם, ממש מאותן הסיבות, תמורת חינוך חינם, בריאות חינם, תאגידי המים ותמורת הקוטג' שלנו.