"קרנות יצטרכו להפחית שכר עובדים ומנהלים"
אורנה ברי, הגברת הראשונה של ההיי-טק, וסגנית הנשיא ב-EMC, לא מסתירה את חששותיה: תעשיית ההיי-טק אינה יכולה להוביל את הכלכלה הישראלית לבדה; "מגזרי המשק חייבים לתרום ולעבוד יותר"; "המחאה בריאה מאוד"
ד"ר ברי, סגנית נשיא תאגידי-עולמי בחברה הרב-לאומית EMC, העוסקת באחסון ובניהול מידע, ממונה על תחום החדשנות בחברה ועל 7 מרכזי מצוינות שלה ברחבי העולם. ד"ר ברי מסמנת נתיבים לתעשיית ההיי-טק, כדי לחלצה מהמשבר שמקורו בשוק הפיננסים העולמי ולהשיב אותה לצמיחה ראויה.
ענף ההיי-טק נחשב זה כ-30 שנה ל"קטר" של המשק. כיצד הוא מושפע כעת מהמשבר הפיננסי?
"ישנה הערכה זהירה שאם הפוליטיקאים ינהגו כשורה, יש סיכוי שהמשבר יסתיים ב-2014 או ב-2015. באופן יחסי מצבנו טוב מעט יותר ממצבן של מדינות אחרות, אולם המשבר לא חלף מעלינו ללא עקבות. תנאי השוק ושער המטבע מקשים על היצוא ועל עלויות כוח האדם. הגידול במשק בעשורים האחרונים קשור כולו בתעשיות עתירות הידע, שנשאו על כתפיהן הצרות את כל הכלכלה הישראלית מתוך מחויבות. כדי להמשיך ולהתפתח יהיה צורך להעלות את פריון העבודה ולהקפיד על איכות ועל לוח זמנים קצר מאוד מתחילת הפרויקט ועד סיומו. וזה לא פשוט".
ומה הקשר למחאה ולצדק החברתי?
"הדרישה ל'צדק חברתי' משמעותה גם הגברת המודעות לכך שכלל מגזרי המשק חייבים לתרום ולעבוד יותר. אי-אפשר להמשיך במצב שבו מגזר קטן תורם הרבה לכלכלה והאחרים בצד ורק נהנים. ההיי-טק יצטרך להגיע לפריון גבוה כדי להבטיח ייצוא ולעודד הבאת משקיעים מבחוץ".
המשבר הפיננסי פגע בקרנות ההון סיכון, שהן מקור הכסף של ענף ההיי-טק.
"נכון. הקרנות נחשפו לפגיעה כמו שאר המוסדות הפיננסיים. קשה יותר לגייס הון וכמות הכסף קטנה יותר. התקופה שבה הקרנות הישראליות נשאו תשואה ממוצעת של '6 פעמים על הכסף' הייתה כשהקרנות היו קטנות, צנועות וסלקטיביות. במחזורן הראשון, כשהושקע במצטבר 300 מיליון דולר, ההחזר על הכסף היה פי 6, ובמחזור השני - פי 3. כיום רובן לא ממש מחזירות את עצמן. תידרש התנהלות צנועה יותר, המתאימה למצב הכלכלי".
ואיך יתנהלו הקרנות?
"הן יצטרכו להתאים את עצמן גם על-ידי הפחתת שכר העובדים ובוודאי שעל-ידי הפחתת שכר המנהלים. עליהן לשנות את תנאי ההעסקה ולהידרש לפריון גבוה".
כיצד משתלבת קהילת ההיי-טק במחאה?
"המחאה מאוד בריאה. היא באה מהאנשים שתורמים למשק, משרתים בצבא, עושים מילואים, משלמים מסים ועובדים קשה. במובן הכלכלי הם חשו חוסר שביעות רצון מוצדק, שהעצים עד שלא יכלו עוד. לא ייתכן שציבור ענקי באוכלוסייה אינו תורם לתוצר הלאומי הגולמי או שתרומתו שלילית, והתנהלותו אף מקבלת הגנה מקואליציה בעלת מכנה משותף נמוך ביותר. זה חייב להשתנות. אני מקווה שמסקנות ועדת טרכטנברג, שהיושב בראשה הוא איש הגון מאוד, יהיו מרחיקות לכת גם בהקשר לכך.
"לא ייתכן שסקטור ההיי-טק, שחלקו בתל"ג כ-14%, מעסיק כ-200 אלף איש בלבד, כולל בשירותים נלווים, ויותר מ-30% מהגידול בתוצר הלאומי משויך רק לו. גם על התעשיות המסורתיות, החקלאות, השירותים - אך לא שירותי הסיעוד - להתחייב לפריון גבוה יותר".
מדוע חייבת ישראל לשמור על יתרונה היחסי כמובילה העולמית בהיי-טק?
"הבה נהיה כנים עם עצמנו: זו אותה היכולת המשמשת לשרידות. האנשים הקשורים לביטחון קשורים לטכנולוגיה של ההיי-טק. אין לנו בררה אלא אם אנו רוצים ללכת מכאן לארץ אחרת, ואני לא מכירה ארץ אחרת שתרצה לקבל אותנו".
נטען שההיי-טק הישראלי הגיע לנקודת שיא ושעליו להתאים את עצמו לשינויים העולמיים.
"ישנם תחומים שמיצו את עצמם. חובה לחפש משהו יותר מהפכני, שייצר יותר ושבאמצעות חדשנות טכנולוגית גם שוויין של החברות יגדל יותר ובתוך פרק זמן קצר. חובה לזהות שוקי צרכנים חדשים ויותר גדולים. עתה הם בסין ובהודו. בעתיד הם יהיו גם באפריקה, כשזו תבריא מתחלואיה. הצורך בידע כאלמנט המייצר ערכים כלכליים לא נפסק. סוגי המוצרים והשירותים, מבנה השוק, בסיס הלקוחות ושיטות ההפצה והמכירות הם שמשתנים. העלייה בצפיפות האוכלוסייה
"תחומים נוספים הם חדשנות במכשירי הטלוויזיה ובממשק המשתמש האינטואיטיבי, חידושי טלפוניה וחדשנות במוליכים, בדורות המחשוב הבאים, בעיבוד מידע ביולוגי, בננוטכנולוגיה, בחומרים מרוכבים, במנועים חסכניים, ברכב חשמלי ובאנרגיה חלופית. כאן צפויות ההתפתחויות העצומות, ותעשיית הידע הישראלית חייבת להיות שם".

באיזו מדיניות השקעות צריכה המדינה לנקוט עכשיו?
"עליה להתמודד עם נושאי הפריפריה. לא ייתכן מצב של 'מדינת ת"א' מול שאר הארץ. רוצים מדינה שאנשים ירצו לחיות בה, עם הזדמנויות להשתכרות ראויה? בנו תשתיות. חובה לתעדף החלטות מדינה. אין לסמוך על רצונם הטוב של פרטים. ההכנסה לנפש בישראל היא מתחת לחציון בהשוואה למדינות ה-OECD, אבל מספיק גבוהה כדי שהיהודים הטובים באמריקה לא יתרמו עוד כפי שתרמו לאחר השואה. המדינה צריכה להיערך לכך על-ידי חיוב כלל האוכלוסייה לעבוד. כדי שכולם יהיו מעל קו העוני, כולם צריכים להיות מועסקים".
ולגבי מי קיים החשש שיעזבו לחו"ל?
"לגבי בני הדור השני של העלייה מרוסיה. יש לסמן להם עתיד ולשמר אותם, אחרת הם יעבירו את הידע שלהם למקום אחר. הם מהווים מרכיב ענקי בתחומי המדע וההיי-טק שלנו. הקשר שלהם לישראל אינו חזק, כי המדינה לא הפכה אותו לכזה. שיעורי העזיבה לחו"ל אצלם גדולים משל האחרים".
והסינים ישקיעו כאן?
"לסינים יש הרבה כסף, אבל הם מאוד חסכנים ובעלי תובנת השקעות אחרת. האמריקאים השקיעו בעבר בסטארט-אפים בגישת 'אפ-פרונט', כלומר לפני התוצאות. כך הם גם בנו קרנות הון סיכון. הסינים מעוניינים להשקיע, אבל הם רוצים לראות קודם כל תוצאות של מחקר ופיתוח ולראות מוצרים, ואחר כך הם שוקלים אם כדאי להם. הם בודקים השקעה לשם התחלקות ברווח. הסינים חשובים עבורנו כי הם צרכני ענק. אסור לנו להיות מפונקים: מיזם חוות החלב הראשונה בסין היה ישראלי, אך לא היה מספיק מימון לקידומו. ההולנדים הגיעו, שפכו כסף ממשלתי עצום והשתלטו על העסק. אנחנו יכולים להיות מעורבים בסין בנושאי איכות סביבה, מים ואנרגיה חלופית. עם בעיית המימון צריכה גם המדינה להתמודד".
אומרים לנו שהחינוך בירידה. דירוג האוניברסיטאות העולמי של חברת QS לא החמיא למוסדות האקדמיים שלנו.
"את הדירוג מושכים למטה הביורוקרטיה ואי-השוויון באוכלוסייה. בישראל יש כ-2% מחוננים. מערכת החינוך אינה משרתת היטב את כל השאר, שהם 98%. החומר הנלמד אינו איכותי, הכיתות צפופות ואין משמעת. לא ייתכן שמחצית מתלמידי כיתה א' כבר השנה, ו-60% מהם בשנת הלימודים הבאה, אינם לומדים ולא ילמדו בכלל לימודי ליבה. כשמדברים על כלכלה ועל השתתפות בכוח העבודה - הכול מתחיל כאן. בעיני העולם, ישראל היא מדינה מתבגרת ולא צעירה. עלינו לשנות את דרכי הפעולה שלנו. לא ניתן להרשות את הלוקסוס של מימון החרדים על-ידי הציבור רק כדי לשמור על הקואליציה".