הריבית לעסקים יורדת והריבית לצרכנים עולה
מבדיקת עסקים עולה כי חברות האשראי ניצלו את חוסר התחרות על כיסו של הצרכן הפרטי והעלו את הריבית על הלוואות; דוד בועז: הצרכן הפרטי משלם ריביות דימיוניות, אבל על בתי העסק יש תחרות גדולה
"הלקוחות משלמים ריביות דימיוניות", אמר למעריב עסקים דוד בועז, יועץ משרד האוצר לענייני שוק כרטיסי האשראי ובעל משרד לייעוץ כלכלי. "הם לא בודקים, משלמים את הריבית בלי לדעת והחברות מנצלות את זה לרעה". בחישוב מהיר, מרוויחות החברות סכום של חצי מיליארד שקל בשנה בתשלומי ריבית.
אך נושא מדובר הרבה פחות הוא הריביות שגובות חברות האשראי מבתי העסק. מבדיקת עסקים עולה כי בשנים האחרונות הריבית לבתי העסק נמצאת במגמת יציבות ואף ירידה. זה אמנם דבר חיובי, אך נשאלת השאלה מדוע הריבית לבתי העסק נמצאת במגמת ירידה בעוד שהריבית למחזיקי הכרטיס נמצאת בנסיקה.
בקרב על האשראי למחזיקי הכרטיס, אין תחרות אמיתית והחברות מנצלות זאת. בתוכניות העסקיות של כל חברות האשראי מתואר האשראי הצרכני כמנוע צמיחה עיקרי בשנים הקרובות. להגדיל את היקפי האשראי זה טוב, אך להגדיל אותם וגם את הריבית עליהם זה כבר מצוין.
מאידך, המצב מול בתי העסק שונה. "מעבר למודעות הצרכנית הגבוהה - יש תחרות גדולה יותר על בתי העסק מאשר על הלקוחות הפרטיים", מוסיף בועז. רוב האשראי לבתי העסק נעשה במסגרת ניכיון.
בפני כל בית עסק שמפרסם טלוויזיה ב-24 תשלומים ללא ריבית, עומדות שתי אפשרויות: לקבל את התשלומים מדי חודש במשך שנתיים, או לבצע ניכיון מול חברת האשראי. בניכיון, מעבירות חברות האשראי לעסק את מלוא הסכום באופן מיידי תמורת ריבית מסוימת.
בשוק הניכיון, מלבד חברות האשראי וחברות בנות שלהן,
פועלת חברת גמא, שמחזיקה על פי הערכות כ-40% משוק ניכיון האשראי. בחברה שותפים הפניקס וכן משקיעים פרטיים. לדברי בועז, חברה זו שומרת על התחרות ועל רמת ריבית נמוכה.
בשנים האחרונות, ניסתה לאומי קארד לרכוש את השליטה בגמא פעמיים. מתחריה, כאל וישראכרט, רכשו בעשור הקודם את המתחרות של גמא, יציל, שנרכשה ע"י כאל, וצמרת, שנרכשה על ידי ישראכרט. ברשות להגבלים עסקיים חסמו את העסקה בין גמא ללאומי כארד, כי הבינו היטב שהמיזוג יצור בשוק הניכיון מצב דומה לזה שבשוק האשראי הצרכני - חוסר תחרות.
בגלל שהסיכון שנוטלות חברות האשראי בניכיון לבתי העסק הוא נמוך מאוד, הריביות בהתאם. על פי הדוחות האחרונים, גבו חברות האשראי מבתי העסק ריבית של כ-6% בממוצע, מחצית מהריבית למשקי הבית. גם אם פער הסיכון מצדיק את פערי הריבית, עובדה זו עדיין לא מסבירה את המגמות המנוגדות.
מאחר שהריבית משתנה במשך הזמן, פשוט יותר לבדוק את המרווחים מריבית הפריים (P+) לאורך השנים. מבדיקה של נתוני השנים האחרונות, עולה כי ההפרש לא היה תמיד כה גדול, ושהריבית לבתי עסק שמרה בשנים האחרונות על רמה נמוכה, ואף ירדה. ב-2007 גבו שלושת חברות האשראי מבתי העסק ריבית ממוצעת של 2.3%+P. במחצית 2011, הייתה ריבית זו 2%+P בממוצע.
הריבית למחזיקי הכרטיס לעומת זאת, נמצאת במגמת עלייה: ב-2007 גבו ישראכרט וכאל ריביות נמוכות של סביב 4%+P, כשכאל גובה כבר אז ריבית גבוהה של 8%+P. באמצע 2011, התיישרה לאומי כארד עם כאל לריבית של 8%+P, כאשר ישראכרט מעלה את הריבית ל-6%+P בקירוב.
בשיחות עם גורמים שונים בחברות האשראי, חזרה הטענה על כך שהאשראי לצרכנים מסוכן והאשראי לעסקים בטוח. אך לאף גורם לא היה הסבר משכנע, מדוע המגמות בשני התחומים מנוגדות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם