להציל את הפנסיה
רק חקיקה נמרצת יכולה להביא להפחתת דמי הניהול שקרנות הפנסיה וקופות הגמל גובות מאיתנו
לאורך שנות עבודתם ישלמו עובדים רבים בין 100 ל-300 אלף שקל "דמי ניהול" לחברות אלה. הכסף ייגרע מהסכומים שיעמדו לרשותנו ביום פקודה, בתקופה שבה ייתכן שנזדקק לכסף יותר מאי פעם.
במשך שנים רבות היו דמי הניהול של החיסכון הפנסיוני זניחים כמעט. את קרנות הפנסיה ניהלו חברות ניהול הסתדרותיות שגבו סכומים קטנים יחסית וממילא שימשו רק מתווך שהעביר כמעט את כל ההפקדות למדינה בתמורה לתשואה נאה ובטוחה. חלק אחר מהחיסכון הופקד בבנקים שניהלו קופות גמל בדמי ניהול אפסיים.
ההחלטה לסגור את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות למצטרפים ולהעביר את ההפנסיה ואת הגמל לחברות ביטוח ולברוקרים
פרטיים הזניקה את דמי הניהול במאות אחוזים. פקידי האוצר חשבו שהתחרות בין מנהלי הפנסיה החדשים תביא לריסון בדמי הניהול ותשפר את התשואות. אבל התחרות לא יכולה היתה לפרוץ: אין די בריבוי שחקנים כדי להבטיח תחרות. מול הגופים המציעים את סחורתם חייבים להתייצב לקוחות המצוידים בידע על ההיצע והמחירים, כאלה שיודעים להגיב על שינויים ופערים בהצעות.
"שוק משוכלל" כזה אינו קיים במערכת הפנסיונית: אין דרך להניע עובדים לרכוש את הידע הנדרש להשוואה ולניתוח של המחירים ושל השירותים המוצעים להם.
בשנה שעברה חלחלה ההבנה הזאת לרגולטורים והם החלו ביוזמה רפה לרסן את עמלות המנהלים. אבל הפעלת הפיקוח נדחתה בנסיבות לא ברורות. היום נראה שרק חקיקה חריפה ונמרצת יכולה וצריכה להתגבר על כשל השוק ועל הרישול של הרגולטורים: יש להקטין מאוד את מספר מנהלי הפנסיה על מנת לאפשר ניהול יעיל בעמלות נמוכות, שלא יעלו על 0.5% לשנה , לעומת כ-2% היום . הוצאתם של מתחרים קטנים מענף הניהול לא תפגע כהוא זה בתחרות, שכן זו ממילא לא התקיימה בענף.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם