ללמוד את המקצוע הנכון: תואר אקדמי הוא כבר מזמן לא ערובה לשכר גבוה
בעל תואר בביולוגיה משתכר 4,368 שקל בחודש 3 שנים לאחר תום לימודיו; מי שלמד הנדסת חשמל ומחשבים מקבל 19,443 שקל; חלק ממקצועות מדעי הרוח מעניקים פחות משכר המינימום; המדעים המדויקים משתלמים יותר; 60% מהצעירים בישראל פונים ללימודים אקדמיים, יותר מהממוצע ב-OECD ובאיחוד האירופי
הנתונים מצביעים על הפערים בין השכר של בוגרי תואר ראשון בהנדסה ובמדעים מדויקים לבין שכרם של מי שלמדו מדעי הרוח והחברה. סטודנט שסיים את לימודיו באוניברסיטה משתכר לאחר 3 שנים כ-10,566 שקל בממוצע, אך הממוצע משקר. בתחתית סולם ההשתכרות מצויים מקצועות שבקושי מצליחים להעניק לבוגריהם שכר מינימום. מוזיקה, יהדות, תולדות התאטרון, חינוך מיוחד, דיאטטיקה, ייעוץ חינוכי, ביוכימיה, ביולוגיה, תולדות האמנות, ספרות וספרות אנגלית מעניקים לבוגריהם שכר נמוך מ-5,000 שקל - הרבה מתחת לשכר הממוצע במשק.
סטודנט שסיים לימודי מדעי הרוח משתכר 3 שנים אחרי התואר כ-7,027 שקל, וסטודנט למדעי החברה כ-8,302 שקל - פחות מהשכר הממוצע במשק. בוגר מדעי הטבע (להוציא פיזיקה) צפוי להרוויח כ-8,903 שקל , ואפילו בוגרי תואר במינהל עסקים, שהגדלת כושר ההשתכרות עשויה להיות מטרה מרכזית עבורם, לא מצליחים להביס את הממוצע, ולאחר 6 שנים (3 שנות לימודים ו-3 שנות ניסיון תעסוקתי) משתכרים בממוצע כ-10,601 שקל בלבד.
את הממוצע מושכים מעלה תלמידי המדעים המדויקים, ובעיקר תלמידי ההנדסה. בוגרי מתמטיקה וסטטיסטיקה נהנים משכר של 14,296 שקל, בוגר הנדסה משתכר יותר מפי שניים מבוגר מדעי החברה - 18,226 שקל, ומי שסיים את לימודיו במדעי המחשב גורף אחרי 3 שנים כ-20,139 שקל בחודש.
לפיכך באופן לא מפתיע המוסדות ש"מעניקים" לבוגריהם את השכר הממוצע הגבוה ביותר הם אלה המתמקדים באופן בלעדי במקצועות ההנדסה, והמוסדות שמקנים לתלמידיהם את השכר הנמוך ביותר הם אלה המכשירים בתחומי האמנות והמוזיקה: הסדנה לעיצוב ואדריכלות מאפשרת לבוגריה להשתכר אחרי 3 שנות ניסיון כ-4,184 שקל בלבד, מעליה האקדמיה למוזיקה ולמחול עם 5,594 שקל ושלישית האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל עם 6,830 שקל. בקצה השני: בוגר של המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב מכניס לכיסו כ-14,972 שקל, ואילו בוגר הטכניון כ-14,703 שקל.
נראה כי הלימודים במכללות משתלמים יותר: סטודנטים שסיימו את לימודיהם במכללה בשנים 2001-1999 השתכרו 16%-10% יותר מחבריהם שחבשו את ספסלי האוניברסיטאות. אבל מבט קרוב יותר מעלה כי "הבעיה" של החינוך האוניברסיטאי איננה נובעת מהעובדה שאינו עומד בתחרות של המכללות, אלא משלל מקצועות הלימוד האוניברסיטאיים, בעיקר במדעי החברה והרוח, שמעניקים לבוגריהם יכולת השתכרות הנופלת פעמים רבות מהשכר הממוצע במשק ולמעשה לא מקנים להם (או כמעט ואינם מקנים להם) יתרון כלשהו בתחום התעסוקה.
בהשוואה בין האוניברסיטאות המגישות תמהיל לימודי כמעט זהה (לימודי הנדסה לצד מדעי הרוח והחברה, למשל) מתייצבת במקום הראשון דווקא האוניברסיטה הפתוחה, המאפשרת לבוגריה שכר של 11,493 שקל בממוצע לאחר 3 שנות עבודה. שכר זה גבוה ב-52% מזה ש"מציעה" אוניברסיטת חיפה, האחרונה מבין האוניברסיטאות בתווך ובסדר יורד: בן-גוריון, תל-אביב בר-אילן והעברית. האוניברסיטה "הרווחית ביותר" היא הטכניון, ששכר בוגריה 13,403 שקל.
בניגוד למה שניתן היה לצפות, למרות כושר ההשתכרות הנמוך של חלק גדול ממסיימי התארים בתחילת העשור הקודם מספר הצעירים המבקשים להשיג תואר אקדמי רק הלך וגדל.
סקר ה-OECD מעיד שבישראל נרשם בעשור האחרון זינוק של 23% בשיעור הצעירים המבקשים להשיג לעצמם תואר אקדמי. בעוד בשנת 2000 ביקשו כ-48% מהצעירים להשיג תואר אקדמי, ב-2009 רצו כ-60% מהצעירים אל התואר: שיעור גבוה יותר מהממוצע ב-OECD ובאיחוד האירופי, אשר מותיר הרחק מאחור מדינות כמו
ואולם, בשונה מעמיתיהם באירופה ובשאר העולם, הסטודנטים הישראלים לא צעירים כל כך. למעשה, בשל השירות הצבאי הם הזקנים ביותר בעולם הגיל החציוני לכניסה ללימודים אקדמיים באיחוד האירופי הוא 20.4, ואילו בישראל הוא 23.7. במילים אחרות: כשהאירופאי מסיים תואר ראשון, הישראלי רק מתחיל אותו.
"שימו לב היכן ישראל ממוקמת ביחס לגרמניה ולשוויץ. אנחנו מנסים ללמוד מהם כל הזמן, והנה אין להם תארים ראשונים רבים כל כך", אומר ד"ר יעקב ברגמן מהאוניברסיטה העברית, המתריע זמן רב ממה שמכנה האינפלציה בתארים האקדמים בישראל.
"האוניברסיטה אמורה להבדיל בין המוכשרים יותר לבין המוכשרים פחות", אומר ברגמן ומציין: "למעשה רוב הסטודנטים לא קונים בה הכשרה, אלא תו תקן - מה שקרוי בשפת הכלכלה איתות שמראה שהם מוכשרים יותר. אך אם השגת התואר הופכת למרוץ מכשולים שכולם יכולים להשתתף בו, מנגנון האיתות נהרס ונוצר רף חדש - כמו במרוץ חימוש - וכעת אנחנו רואים שהמוכשרים מתחילים לרוץ לתואר השני".
לדברי ברגמן, "אנחנו סובלים מחינוך יתר. יש לנו פחות מדי מהנדסים והנדסאים ויותר מדי בוגרי תקשורת ומדעי החברה, שאינם מוכשרים לשום דבר. מדעי החברה והרוח הם הישיבות של החילונים. זה בזבוז של זמן הסטודנטים ושל משאבים במימון משלם המסים", תוקף ברגמן ומסכם: "דור ההורים שבוי בקונספציה של תואר אוניברסיטאי, כי הוא זוכר מה היה תואר בשנות ה-70 וה-80, אבל האינפלציה של כלל התארים האקדמיים יצרה מצב שבו התואר רחוק ממה שהיה פעם".
מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושל המועצה להשכלה גבוהה מ-2008 מחזק את התזה של ברגמן. על פיו, 37% מקרב המועסקים בעלי תארים אקדמיים סובלים ממה שהמחקר מכנה "השכלה עודפת", מצב שבו השכלת הפרט עולה על הנדרש לביצוע עבודתו. עוד עלפי המחקר, אחוז בעלי ההשכלה העודפת בישראל הינו מהגבוהים בעולם.
לעומתו, איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים ובעל תואר בחינוך מיוחד, המצוי בעשרת המקצועות בעלי כושר ההשתכרות הנמוך ביותר, סבור כי אסור להסתכל על ההשכלה הגבוהה אך ורק מפריזמה כלכלית. "הנתונים הללו הם איום על ההשכלה הגבוהה ועל מדעי הרוח והחברה. כשנתונים כאלה מתפרסמים הם מובילים לתגובת שרשרת - והסטודנטים העתידיים יכולים לשאול את עצמם למה ללמוד בכלל בפקולטות הללו", אומר שמולי ומציין: "אנשים צעירים הופכים ליותר ויותר פרקטיים, ובשנים האחרונות גם העולם האקדמי הולך בכיוון הזה".
לדבריו, "המשתנה החשוב ביותר שמשפיע על יכולת ההשתכרות הוא תואר אקדמי. פעם היו אומרים שאם אדם לא זכאי לתעודת בגרות הוא לא יכול להשיג עבודה ראויה כיום אומרים את אותו הדבר בנוגע לתואר ראשון. לדעתי זו התפתחות ראויה. אני חושב שכדאי שכמה שיותר אנשים ירחיבו את האופקים שלהם ויקבלו הזדמנות בלימודים האקדמיים".
התעשיין סטף ורטהיימר, רתך בהכשרתו, רואה בהכשרת צעירים למקצועות שאינם מוצאים בהם פרנסה ראויה כמתכון לייאוש ואף לירידה מהארץ. "אין לי שום דבר נגד תואר, השאלה היא אם התואר מביא אנשים למצוא עבודה. אין לי שום ספק כי חלק גדול מהאנשים שמסיימים תואר ולא מצליחים למצוא עבודה יורדים מהארץ".
"באוניברסיטאות צריכים לשנות כיוון ולחשוב מה ישאיר את הבנים שלנו ובאילו מקצועות צריך להשקיע יותר כך שגם המדינה וגם האנשים שמשקיעים בהם ייהנו. נדרשים יותר אנשים שאוהבים עשייה ותעשייה ופחות עורכי דין, מנהלים וקשקשנים - אחרת פשוט נחזור לגלות".
ואכן, ניתן לומר כי מהנדסים - אנשי תעשייה מובהקים - הם שמצויים במחסור הגדול ביותר בשוק: 7 מתוך 10 המקצועות המכניסים ביותר הם מתחומים אלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם