"חברת תעופה גדולה נוספת תקרוס ותזעזע את הענף כולו"
בכירים בענף התיירות מזהירים כי התמוטטותן של ספנאייר ושל מאלב לא היתה האחרונה; עם זאת, עד כה לא הוקם בישראל מנגנון המבטיח את כספם של נוסעים במקרה של פשיטת רגל של חברת תעופה; פתאל: "ללקוח של חברה שקרסה אין עם מי לדבר"
"אין ספק שלא נאמרה המילה האחרונה", מזהיר יוסי פתאל, מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות. "המשבר הכלכלי יביא לנפילות כואבות של חברות תעופה נוספות. אני צופה כי תקרוס חברת תעופה גדולה שקשורה לחברות תעופה נוספות, אחת ממפלצות התעופה בעולם. קריסה כזו תזעזע את הענף כולו".
ארגון התעופה העולמי יאט"א פרסם בדצמבר האחרון תחזית כלכלית לתעופה העולמית והביע דאגה עמוקה מהמצב הכלכלי באירופה. "ההתפתחויות האחרונות ישפיעו על חברות התעופה האירופיות, ואנחנו צופים שהן יספגו הפסדים כספיים", נכתב. הצפי הוא להמשך התמוטטות חברות קטנות ובינוניות, לצד מיזוגים נוספים בין חברות תעופה ומהלכי השתלטות של חברות גדולות על חברות קטנות.
תחזית נוספת נוגעת לחברות תעופה ממשלתיות: מאלב סבלה רבות מקשריה עם ממשלת הונגריה בשל הסכמי העבודה המסורבלים והקיפאון בפעילות שלה. לפיכך באירופה מעריכים שממשלת פולין רוצה למכור את חברת לוט ואף מנהלת מגעים עם חברת טורקיש איירליינס, וגם ממשלת סרביה מחפשת קונה לחברת ג'ט. אין יותר מקום לחברות תעופה בבעלות ממשלה עם ועדי עובדים חזקים.
יאט"א מסר אתמול כי מאז 2008 הפסיקו את פעילותן 91 חברות תעופה בעולם. 33 חברות בשנת 2008; 30 חברות בשנת 2009; 28 בשנת 2010; 9 חברות בשנת 2011; ו-3 חברות ב-2012 עד כה.
התמוטטויותיהן של חברות התעופה בעולם קשורות ישירות למשבר הכלכלי העולמי שפרץ ב-2008 ומכה כעת ביתר שאת באירופה ובארה"ב. הצרכנים שם מנסים לחסוך בעלויות, ולכן ממעטים לטוס במחלקות הפרמיום, עוברים לטוס בלואו-קוסט (טיסות מוזלות) ואף בוחרים לנסוע ברכבות.
שיעור מחיר הדלק מתוך עלות הטיסה עלה ב-50% בתוך שנה, וכעת הוא מהווה 35% מעלות הטיסה. עקב כך התייקרו טיסות טרנס-אטלנטיות, מה שהביא חברות בינלאומיות לצמצם את היקף הטיסות הארוכות של עובדיהן ולערוך יותר ישיבות הנהלה באמצעות שיחות וידיאו.
נתון נוסף שמעיד על מצב שוק התעופה בעולם הוא מספר המקומות הישיבה שחברות התעופה האירופיות מכרו ב-2011, שגדל
הקשיים של חברות התעופה קשורים גם למבנה שוק התעופה העולמי, שעבר שינוי בשנים האחרונות. טיסה הפכה לאמצעי תחבורה זול יחסית, ומאות אלפי אנשים טסים מעיר מגוריהם למקום העבודה וחוזרים בסוף היום.
מצב זה הביא לפריחתן של חברות הלואו-קוסט שעוררה בעיה עבור החברות המסורתיות. חברות הלואו-קוסט עובדות עם כוח אדם מינימלי ומצמצות את ההוצאות שלהן על אוכל ופינוקים בטיסה. מאחר שחברה סדירה חייבת לספק אוכל, צוות מורחב ומושבים רחבים - הדבר מקשה עליה להתמודד עם חברות הלואו-קוסט בנתיבים המסורתיים. ציבור הנוסעים מעדיף לוותר על ארוחות מסודרות ולשלם בחלק המקרים 200-150 דולר פחות או אף יותר מכך.
קריסת ספנאייר ומאלב הבליטו את היעדרם של מנגנוני הגנה על לקוחותיהם של חברת תעופה שקרסה. במצב הנוכחי, נוסע שרכש כרטיס בחברת תעופה שפשטה את הרגל נותר לרוב ללא כל מענה מצד המדינה, והוא תלוי במוכנותה של חברה שקרסה להחזיר את הכסף. במקרה של מאלב, נוסעים שלא ניצלו את הכרטיסים שקנו יקבלו את הכסף בחזרה. כספם של לקוחות ספנאייר, לעומת זאת, ירד לטימיון.
פתאל מסביר שהנוסעים צריכים להכיר את מצבה של חברת תעופה שבה הם מזמינים כרטיסים. "הנוסעים צריכים להבין שהאיתנות הפיננסית של החברות חשובה. זו לא תוכנית חיסכון, אלא טיסה לחו"ל".
לדברי פתאל, "המצב כיום הוא שלנוסע חשוב רק המחיר - ומצדו שהמטוס יהיה בלי כנפיים. אך נוסע צריך להבין שלא רק המחיר קובע. למי שרוכש כרטיס באתר אינטרנט דרך חברת תעופה בחו"ל, ולאחר מכן חברת התעופה מתמוטטת, אין עם מי לדבר". פתאל מדגיש כי גם שותפותה של חברת התעופה בברית תעופה היא לא פתרון במקרה של קריסה.
לפני כמה שנים הציעה התאחדות סוכני הנסיעות לממשלה להקים קרן שתגן על הנוסעים מפני פשיטות רגל של חברות תעופה. העיקרון היה פשוט: לגבות מכל נוסע דולר אחד בלבד, וכך לצבור כ-4 מיליון שקל בכל שנה. לפי התוכנית, כספי הקרן ייועדו לפצות נוסעים במקרה של קריסה פתאומית של חברת תעופה, ועל ניהולה היו אמורים להיות מופקדים נציגים של הממשלה, חברות תעופה וסוכנים.
עם זאת, הקרן לא יצאה אל הפועל. הכנסת החלה בתהליך החקיקה להקמת הקרן להבטחת כספי לקוחות, והסוכנים אף אספו כסף והגיעו לקופה של מיליון שקל. אך הכנסת לא חוקקה את כל התקנות ומשרד האוצר התנגד להפעלת הקרן, וכך היא הגיעה אל קצה בטרם עת.
יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות קובי קרני: "אף אחד לא מתעניין בנוסעים שמפסידים את כספם. במשך שנים אנחנו מציעים להקים קרן להבטחת הכסף, ובכך הסתיים העניין. כולם פה אטומים בנושא".
גם הסוכנים עצמם אינם פתרון: לאחר שנוסע שילם לסוכן בכרטיס אשראי וקיבל את הכרטיס, נכרת בינו לבין חברת התעופה חוזה ישיר. מבחינת הסוכן מסירת הכרטיס ללקוח היא השלמת העיסקה: לאחר שהנוסע משלם ומקבל את הכרטיס הוא לא יכול לבטל את התשלום, גם אם חברת התעופה פשטה את הרגל.
לפיכך אין במדינה גוף שיערוב לנוסעים ויגן עליהם מפני התמוטטות חברת תעופה - והנוסעים נותרים לבדם במקרה של קריסה. אם הנוסע יצא מהארץ עם חברת תעופה שהתמוטטה בעת שהותו בחו"ל - לא נותרת לו ברירה אלא לשלם עוד כמה מאות דולרים כדי לחזור לארץ.
במשרד התחבורה טוענים שאין זה מתפקידם לבדוק את איתנותן הפיננסית של חברות התעופה הטסות לישראל. גורמים בכירים הקשורים למשרד מבהירים: "גם אם אדם רוכש מוצר לביתו שיקר בהרבה מכרטיס טיסה, אף אחד לא יכול להבטיח לו שלא יקרה כלום. למשרד התחבורה אין כוונה להתחיל לבדוק את מצבן של חברות התעופה".
במשרד מזהירים כי הסכם השמים הפתוחים עם אירופה, שאמור להיחתם בתקופה הקרובה, יביא לישראל לא מעט חברות תעופה חדשות - ואף אחד לא יהיה אחראי למצבן הכספי. ברשות שדות התעופה מודים שידעו על מצבה של חברת התעופה ההונגרית, שכן היתה חייבת לה כ-400 אלף דולר בגין אגרות.
מה בכל זאת ניתן לעשות? בעיקר לשמור על ערנות. למשל, מצבה הרעוע של מאלב היה ידוע עוד לפני קריסתה, וחלק מהסוכנים החלו להעביר נוסעים לטיסות חלופיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם