קרן המטבע: הבנקים בארץ יעמדו בקריסה של שוק הנדל"ן
דוח ראשוני של הקרן קובע כי דרושים כלים אחרים למניעת הזינוק במחירי הדירות, לרבות צעדים להגדלת המיסוי על דירה שנייה; בנוגע לשיעור התעסוקה של ערבים וחרדים, אומרים כלכלני הקרן, כי אם התעסוקה והשכר במגזרים אלו היו דומים לקבוצות אחרות - התוצר היה גבוה בכל שנה ב-15% מהרמה הנוכחית וההכנסות ב-5%
בקרן המטבע קובעים כי למרות ש"המשק הישראלי ממשיך להיות חזק, האבטלה בשפל היסטורי והאינפלציה נמוכה - יש עדיין נקודות תורפה: החוב הציבורי גבוה יחסית והוצאות הביטחון, המשקפות את המתח האזורי, מפחיתות כושר התמרון התקציבי".
בקרן מציינים, כי למרות הצמיחה החזקה שנרשמה בישראל, העוני הכולל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD מצב המעלה חששות כבדים בעיקר לגבי המגזר הערבי-ישראלי והמגזר החרדי. עשור של קיפאון בשכר הריאלי תרם להתפרצות מחאות חברתיות בשנת 2011, אשר להן השלכות משמעותיות על מדיניות ההוצאות והמיסוי בטווח הזמן הבינוני", מציינים בקרן.
בנוסף, מתחילת 2011 החלה האטה בפעילות הכלכלית. נחלש ביטחון הצרכנים והעסקים, צמיחת המשק ושוק הדיור נחלשו עם ההאטה בבנייה, התייצבות מחירי הדיור וירידה במכירת דירות. ובהקשר זה, פרמיות הסיכון בשוק האג"ח הקונצרניות עלו משמעותית.
למרות זאת, משבחים כלכלני הקרן את קובעי המדיניות שהגיבו כראוי לאתגרים המיידיים. "בנק ישראל שינה את כיוון המדיניות שהחלה להיות הדוקה יותר והוריד את הריבית ב-0.75%, כך שלחצי התיסוף נרגעו.
בהנחה שתימשך המדיניות המוניטרית המרחיבה הנוכחית וביצוע התקציב, קובעים בקרן המטבע כי הצמיחה במשק תהיה נמוכה מ-3% ב-2012 ותחזור לכ-3.7% ב-2013. למרות זאת, דרושות התאמות נוספות במדיניות ובמסגרות המדיניות לאור הסיכונים. "בצד הפיסקלי, העדיפות העליונה היא לשמור על מסלול הירידה של החוב החיצוני בטווח הבינוני (מ-75% לכיוון 60%). הדבר יתרום לשמירת תחושת האמון הכלכלי בישראל ויקנה גמישות מסוימת במסלול הגירעון בטווח הקצר".
"למרות ההאטה ב-2012 , לא צפוי מיתון עמוק בהיעדר משבר חיצוני או אפקט הדבקה משוק האג"ח הקונצרניות".
בנוגע למחאה החברתית אומרים בקרן, כי "אי-שביעות מרמת המחירים תצמצם את האפשרויות להעלאת המיסוי העקיף. הקריאות להגדלת ההוצאות הציבוריות (כולל לצרכים חברתיים וביטחוניים), גוברות".
בקרן מברכים על המלצות ועדת טרכטנברג ועל ביטול התוכניות להפחתות הדרגתיות של המס הישיר. "כל הפעולות הללו", אומרים בקרן, "מסייעות לחזק את ביטחון המשקיעים באג"ח של ממשלת ישראל באווירה גלובלית קשה".
עם זאת הם מוסיפים, צריך לעשות יותר, "ובפרט דרוש מאמץ נחוש להפחית הגירעון תוך תרומה מכל ההיבטים - הגבלת הוצאות הממשלה כולל הוצאות הביטחון, יוזמות להגדלת הכנסות נוספות, ומאמצים
בתחום היציבות הפיננסית, הסיכונים ה"רגילים" אומרים בקרן, "נמצאים בשליטה". "סביר שהבנקים יעמדו בפרץ אפילו במקרה של האטה חריפה, לרבות קריסת שוק הדיור בארץ וסיכון מוגבר במגזר העסקי. זו תוצאה של פיקוח אקטיבי וחשיפות חיצוניות מוגבלות. למרות זאת, דרושות פעולות שונות לחיזוק הפיקוח והרגולציה שחלקן מיושמות כבר עתה", אומרים בקרן.
בנוגע לשוק הנדל"ן, כלכלני הקרן קובעים כי "דרושים כלים אחרים למניעת זינוק במחירי הדירות - אמצעים להגדלת היצע הקרקעות וצעדים להגדלת המיסוי על דירה שנייה לצד צעדי מאקרו נוספים".
בקרן מתייחסים גם לשיעור התעסוקה בישראל, וקובעים כי יש לפתור את בעיית ההשתתפות הנמוכה של אוכלוסיות מיעוטים בכוח העבודה, בעיקר מצד ערבים וחרדים.
לדבריהם, שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות עומד על 20% בלבד, ואצל גברים חרדים על 40%. רמות השכר בקבוצות אלה נמוכות מאלה של קבוצות אחרות בחברה הישראלית, אפילו כאשר מביאים בחשבון את הבדלי הכישורים. "אילו התעסוקה, השכר ושיעורי הפריון בקהילות אלה היו דומים לאלה
השוררים בקבוצות אחרות - התוצר היה גבוה בכל שנה ב-15% מהרמה הנוכחית וההכנסות ב-5%", אומרים כלכלני קרן המטבע ומוסיפים כי "מאחר שקבוצות אלו יהוו מחצית מהאוכלוסייה תוך שנה שנה (לעומת רבע כיום), בעיות אלו של השתתפות בכוח העבודה הן בקנה מידה מאקרו-כלכלי".
לפיכך הם ממליצים, "לתת שירותים בסיסיים של טיפול בילדים ותחבורה באזורים ערביים, הסדרים להכללת גברים חרדים בכוחות הביטחון וצעדים שתכליתם להסיר מכשולים להקמת עסקים בשתי הקהילות. צריך להשוות החינוך במגזר הערבי לרמה הכללית ולספק השכלה ממוקדת בהתאם לצרכי החרדים".
כמו כן, "צריך לחזק הזיקה בין ההטבות לשתי הקבוצות לבין תעסוקה. דרושה התקדמות נוספת כדי להבטיח את קיימות המשק הישראלי בטווח הארוך, ועימו, את רווחת כלל האזרחים". נכתב בדוח.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם