הנשים לשלטון
על אף ההתקדמות בשילוב נשים בגופים ציבוריים ובדירקטריונים יש להמשיך בחקיקה מסיבית, כי השוויון עדיין רחוק
עצם שאלת החקיקה מעוררת פעמים רבות התנגדות, ודווקא בקרב ציבור הנשים. הטענה המרכזית היא שעצם החקיקה יוצרת אפליה. טענה זו יכולה היתה להתקבל במצב שוויוני שבו, הלכה למעשה, יש ייצוג לנשים בכל הארגונים הציבוריים והעסקיים, בכל התפקידים ובעיקר בשדרות הניהול. כל עוד המצב אינו כזה יש להמשיך ולפעול במלוא הכוחות על מנת לקדם נשים באמצעות הכנסתם לתוקף של חוקים רלוונטיים.
מסקירת הזירה הבינלאומית עולה שמדינות שהשכילו לחוקק חוקים בנושא, כמו נורבגיה ואוסטרליה, הצליחו לקדם את ציבור הנשים באופן ניכר. נורבגיה, למשל, היא המדינה הראשונה בעולם שדרשה, עוד ב,2006- איזון בין המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות וכבר ב2004- דרשה איזון בחברות בבעלות המדינה. החוק הנורבגי קובע כי על חברות ציבוריות בע"מ למנות נשים ל40%- ממושבי הדירקטוריון ובמידת הצורך יש סנקציות המופעלות על חברות המפרות את החוק. יותר מ90%- מהחברות בנורבגיה ממלאות את דרישות החוק.
בהקשר זה אמרה השרה לנושא שוויון בנורבגיה קריתה בקמלם, עם כניסתו של החוק לתוקף מחייב בשנת ,2006 כי "נורבגיה אינה צריכה לחכות 30-20 שנה עד שמספיק גברים אינטליגנטים ימנו סוף-סוף נשים לדירקטוריונים." באוסטרליה כבר בשנת 2001 הכריזה הממשלה על תוכנית לאומית לגיוס נשים לפעילות ברשויות הסטטוטוריות, בוועדות ציבוריות ובדירקטוריונים של חברות ציבוריות. מטרת התוכנית היתה לשפר את ייצוג הנשים בגופים ציבוריים ולמקסם את פוטנציאל התרומה של נשים לחיים הציבוריים. הגוף שטיפל בתוכנית הוא משרד הנשים בממשלת אוסטרליה.
בארץ החלטת הממשלה משנת 2007 לגבי ייצוגן של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, ולפיה תוך שנתיים יחויבו החברות בייצוג של 50% נשים, הוביל לשינוי מהותי וכיום שיעורן מגיע לכ.40%- יש ליישם החלטת ממשלה זהה גם בחברות ובתאגידים עירוניים שבהם מסתפקים בייצוג הולם ולא בדרישה מוחלטת של .50%
בארץ החלטת הממשלה משנת 2007 לגבי ייצוגן של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, ולפיה תוך שנתיים יחויבו החברות בייצוג של 50% נשים, הוביל לשינוי מהותי וכיום שיעורן מגיע לכ.40%- יש ליישם החלטת ממשלה זהה גם בחברות ובתאגידים עירוניים שבהם מסתפקים בייצוג הולם ולא בדרישה מוחלטת של .50%
גם תרומתו של תיקון 16 לחוק החברות שנכנס לתוקף בשנה שעברה היא בכך שהוא מתמקד בתמהיל ובגיוון של דירקטורים משני המינים, ובני משפחה לא נספרים לעניין המינים. במישור הפרלמנטרי יש לקדם את הצעת החוק בנושא תיקון חוק מימון המפלגות, ולפיה סיעה שבה מספר הנשים יעלה על 35% מכלל חבריה תקבל תוספת למימון מפלגות, זאת כדי להגדיל את ייצוגן של הנשים בכנסת. במישור המוניציפלי יש לקדם בברכה את החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו, למנות את סגנית השר גילה גמליאל לפעול לטובת הנושא. במסגרת עמותת כ"ן - כוח נשים,
הפועלת בשיתוף פעולה עם סגנית השר גמליאל, היעד לבחירות 2013 הוא 30 ראשי ערים נשים בהשוואה ל6- המכהנות כיום ו1,000- חברות מועצה בהשוואה ל350- המכהנות כיום.
עם זאת, לפנינו עוד דרך ארוכה. מאחר שאין כיום דרישה בחוק לייצוגן של נשים בתפקידי יו"ר. ואכן, אין כמעט נשים בראש הפירמידה. מהנעשה בעולם ומהניסיון בישראל עולה שהחקיקה היא הכלי המרכזי המאפשר לצעוד קדימה בנושאים אלה, הן מבחינת השגת המטרה והן בהיבט של מתן דוגמה וחינוך החברה בכלל והדור הצעיר בפרט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם