מחלוקת בין האוצר לתמ"ת תוקעת את פיתוח אזורי התעשייה בפריפריה
משרד התמ"ת טוען כי האוצר לא מעביר לו את התקציב הדרוש לפיתוח אזורי תעשייה חדשים; בכיר באוצר: "בתמ"ת הקפיאו את פיתוח אזורי התעשייה לא בגלל התקציב, אלא בגלל רצונם לשנות את הקריטריונים להקצאת הכספים. הקריטריונים הקיימים נותנים עדיפות בעיקר ליישובים ערביים"
כרגיל, מי שמשלמים את המחיר על הסכסוך בין משרדי הממשלה הם התעשיינים. "לצערי הרב, כמו בשנת 2011, באחרונה התבשרנו כי לא ניתן לשווק קרקעות חדשות בכל אזורי התעשייה בארץ המוגדרים בעדיפות לאומית, מכיוון שטרם נקבעו הקריטריונים לסבסוד והתקציב לשיווק ל-2012", אמר אתמול מנכ"ל פורום מנהלי מינהלות אזורי התעשייה בצפון ומנהל אזור התעשייה אלון תבור אברהם ברקן. "התקציב הפנוי לשיווק חדש של אזורי תעשייה בעדיפות לאומית, לאחר כיסוי התחייבויות קודמות, הוא 60 מיליון שקל בלבד. ישנן בקשות משנת 2011 שלא אושרו בגלל מחסור של כ-100 מיליון שקל בתקציב, וזה בלי לשקלל פניות משנת 2012".
ברקן טוען כי משרד התמ"ת, כדי לחפות על המחסור בתקציב לפיתוח קרקעות, הקפיץ את הוצאות הפיתוח, שמוטלות על בעלי המפעלים. במכתב ששלח ראש מינהל אזור התעשייה בעמק יזרעאל אייל בצר לשר התמ"ת שמחון נחשף כי מינהל אזורי הפיתוח של משרד התמ"ת העלה את הוצאות הפיתוח ב-33% ב-2012; זאת לאחר ש ב-1 1 0 2 כבר עלו הוצאות הפיתוח ב-16.7%. משמעות הדבר היא שבתוך שנתיים בלבד עלו באזורי התעשייה הוצאות הפיתוח ב-55%. לפיכך אם לפני שנתיים שולמו 150 אלף שקל עבור הוצאות פיתוח לדונם, היום נאלצים התעשיינים לשלם 200 אלף שקל לדונם.
"נכון להיום הצמיחה של התעשייה בישראל מוקפאת", הגדיר בפשטות את המצב החדש מנהל המחלקה לכלכלת עסקים בהתאחדות התעשיינים אורן הרמבם. "זה מצב חמור במיוחד, שכן יזם שרוצה להקים מפעל או להרחיב מפעל, למרות התקופה הכלכלית הקשה שבה לא מועלות בקשות רבות כאלה, לא יכול לעשות זאת. המשמעות הכלכלית היא פגיעה גדולה מאוד במשק. הקמת מפעלים משמעותה העסקת עובדים, תשלום ארנונה והגדלת היקף הייצור בישראל, ואם הפעילות מוקפאת, הרבה מאוד כסף נמנע מלהגיע למשק המקומי".
מפעל הפלסטיק סטאר פלאסט, שממקום באזור התעשייה אלון תבור בעמק יזרעאל, מעוניין להרחיב את פעילותו, אך אינו יכול לעשות זאת בשל הקפאת פיתוח הקרקעות; והוא רק אחד מהמפעלים המשקפים את המצב העגום של התעשייה בישראל. המפעל משתרע על פני 50 אלף דונם ומעסיק 600 עובדים, וברצון הבעלים סניור שוורץ להרחיבו ב-28 אלף מ"ר. הרחבה
לדבריו, "אנחנו אמורים לקבל ממשרד התמ"ת מענקים לפיתוח המפעל וכספים לסבסוד פיתוח הקרקע, אבל עד כה לא קיבלנו כלום. לנוכח המצב הבעייתי אני מוכן אפילו לקבל מגרש לא מפותח ולהכין אותו לבנייה בתקציב שלי, אבל בתמ"ת לא מאפשרים לי לעשות גם את זה. נכון לעכשיו אני תקוע סתם, וחבל".
לדברי הרמבם, משנה לשנה פוחת תקציב פיתוח הקרקעות שמזרים האוצר לתמ"ת. הוא אומר: "בעבר היו התקציבים גבוהים הרבה יותר. ב-2002 עמד תקציב פיתוח הקרקעות על 200 מיליון שקל, ב-2004 הוא צנח ל-107 מיליון שקל, וב-2005 הוא היה רק 100 מיליון שקל". עם זאת, בתמ"ת אומרים כי הם פועלים מול האוצר להגדלת התקציב השנתי ל-210 מיליון שקל.
במשרד התמ"ת לא מכחישים את הקפאת התקציבים, אך טוענים כי לא היתה ברירה, שכן ברוב התקציב לפיתוח הקרקעות, 186 מיליון שקל, מחזיק משרד האוצר. "המסגרת התקציבית היתה 150 מיליון שקל, ולאחר משא ומתן עם האוצר עלה התקציב ל-186 מיליון שקל, אך 136 מיליון שקל מתוכם טרם הגיעו לידינו", אמר ל עסקים משנה למנכ"ל משרד התמ"ת ינון אלרועי. לדברי בכיר בתמ"ת, הכסף החסר נמצא מוחזק ברזרבות של אגף התקציבים, והוא מסרב לשחררו.
בתגובה אמר לעסקים בכיר באוצר: "אני יודע כבר זמן מה שבתמ"ת הקפיאו את פיתוח אזורי התעשייה, אבל הם תוקעים את זה לא בגלל התקציב, אלא מסיבות אחרות - הם מעוניינים לשנות את הקריטריונים להקצאת הכספים, משום שאלה הקיימים נותנים העדפה מתקנת ליישובים במצב סוציו-אקונומי נמוך, הגדרה שכוללת יישובים ערביים רבים מאוד".
לטענת הבכיר, "לתמ"ת כבר הועברו 15 מיליון שקל לפיתוח קרקעות, וכשהם יסיימו להוציא את הכסף, ייתכן שיבקשו עוד ויקבלו את התוספת התקציבית בתוך שנייה. אנחנו אף פעם לא מעבירים את כל הכסף ב-1 בינואר , אין חיה כזו. הכסף תמיד מוזרם בשלבים, כי לפעמים מגיע סוף השנה ומתגלה שכל יחידה לא הוציאה את כל הכספים. לכן חשוב שתהיה בקרה. רק השבוע הגיעה ממשרד התמ"ת בקשה מעודכנת להשלים את התקציב לפיתוח הקרקעות ל-160 מיליון שקל, כלומר, הם מעוניינים בתוספת של 145 מיליון שקל. הבקשה תועבר לוועדת הכספים של הכנסת כדי שזו תאשר את התקציב, ולאחר מכן הוא יעבור למשרד התמ"ת. התהליך אורך זמן, אך אין בינינו מחלוקת תקציבית, זה עניין טכני. גם בשנים האחרונות העברנו להם את התקציב לפיתוח הקרקעות לתעשייה, הרבה לפני שהם היו צריכים אותו".
אזורי התעשייה היחידים הממוקמים באזורי עדיפות לאומיים שניצלו מההקפאה הנוכחית של תקציבי פיתוח הקרקעות ולא נפגעו - הם אזורי תעשייה שעברו תהליך הפרטה. במקרים אלה את התקציב לפיתוח הקרקע מעביר היזם למנהל אזור התעשייה, שגם מבצע את הפיתוח בפועל. מנהל אזור התעשייה של קריית ג ת דגן יהל אמר אתמול כי "תהליך ההפרטה שעברנו, שאפשר לנו להשתחרר מהתלות בתמ"ת, היה הדבר הכי טוב שעשינו. כיום אנחנו מתנהלים בניהול עצמי ולא סמוכים לשולחנו של התמ"ת, דבר שמאפשר לנו עצמאות מאוד גדולה. כשהיינו קשורים לתמ"ת, לפעמים זה עבד ולפעמים לא, תלוי ביזם ובמשרד. עכשיו הכל באחריותנו, והכסף הפיזי לא נבלע באיזה בור, שרק לאחר מכן מחליטים איפה הוא ובכמה כסף מדובר. כשהיינו תחת חסות התמ"ת, גם אם היה כסף, לא בטוח שהוא היה מגיע אלינו. אזור התעשייה שלנו יכול היה להזרים מיליונים למדינה, אבל בגלל קריטריונים של משרד התמ"ת הכסף היה יכול להגיע לקריית שמונה או לירוחם. עכשיו יש היגיון וסדר: אם אנחנו מצליחים לשווק קרקע, נכנס כסף ואז יש פיתוח. אם אין כסף, גם אין פיתוח. פשוט מאוד".
מהאוצר נמסר בתגובה: "למשרד האוצר לא ידועה כל בעיה תקציבית המונעת שיווק של קרקעות לתעשייה בפריפריה".
תגובת משרד התמ"ת: "העובדה היא שעד כה הועברו לתקציב משרד התמ"ת רק 50 מיליון שקל מסך התקצוב המיועד לשיווק אזורי פיתוח. גם אם יועבר התקציב בשבוע הבא - לא נוכל לצאת להקצאה לפניי פסח. לגבי הקריטריונים, יצוין כי בבדיקה קפדנית שבוצעה במשרד של הקריטריונים האמורים לחול בשנת 2012 - התגלו עליות מחירים חריגות באזורים מרוחקים בהם קיימים ביקושים נמוכים לעומת הנחות גבוהות באזורים קרובים למרכז, ואשר בהם קיים ביקוש גבוה. המשרד שוקל לשנותם. יובהר שאין המשרד יכול לשנותם ללא קבלת הסכמת האוצר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם