אנחנו דור מצויין: על מה בעצם מוחים הצעירים?
הפנויים והפנויות שדורשים צדק חברתי לא מייחלים לסוציאליזם. הם זועקים כי הם רוצים לבנות לעצמם בית
המספרים לא פחות ממדהימים. לפי נתוני הלמ"ס, חלקם היחסי של הפנויים והפנויות בשנות ה30- לחייהם באוכלוסייה גדל ב1,000%-500%- ב40- השנים האחרונות. ב1971- אחת מכל 50 נשים בנות 40 חיה בגפה. היום מדובר באחת מ.4- הסטטיסטיקה לגבי גברים זהה. רוב האוכלוסייה הזאת מורכבת מגרושים ומגרושות, שרבים מהם חיים במציאות מורכבת.

עצרת מחאה חברתית . הצעירים משוועים למשמעות
צילום: אריק סולטן
מבחינה אישית הם נידונים לשוב ולחיות לבדם, ללא הקונטקסט של המשפחה. מבחינה כלכלית הם לא נהנים מהיתרונות של התא המשפחתי ונאלצים לשלם על הכל פעמיים - דירה, רכב, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, תקשורת וכמובן סגנון חיים הכולל הוצאות כבדות על בידור, על היכרות ועל פנאי.
הם מתפוצצים. הרווקים והרווקות, הפנויים והפנויות, שצועדים ברחובות כשהם זועקים בדרישה לצדק חברתי. חלק מדרישותיהם הגיוניות, אחרות נובעות מהקרנה של המציאות האי-זוגית שלהם על מצבם הכלכלי, אך יותר
מכל אני סבור שכאשר הם דורשים צדק חברתי הם לא מייחלים לסוציאליזם או לחיסול הבירוקרטיה; מה שאנו שומעים זו זעקה מסוג אחר לגמרי.
הדור הפוסט-מודרני הישראלי הראשון - שהשיל מעליו את הציונות של הוריו, את ההלכה של סביו ואת ערכי המשפחה - משווע למשמעות. בין שתשוב ותפרוץ המחאה ובין שלאו, צריכים הפוליטיקאים, ובעיקר ההורים, להיות מודעים לסדר היום האמיתי של דורנו האגוצנטרי והחולמני, שזועק כי הוא רוצה לבנות לעצמו בית. רוצה ולא יוצא. לא מצליח להתבגר.