הזדמנות לשינוי
הממשלה יכולה לנצל את המשבר המתהווה כדי לקצץ בקצבאות מעודדות בטלה ולהפחית את מסי החברות
לפער העצום הזה הביאו שני גורמים שחברו יחדיו: מצב כלכלי ייחודי ומתעתע ומדיניות תקציבית בזבזנית. ראשית כל היתה זו בועת הנדל"ן של השנים האחרונות שניפחה בתורה צמיחה מדומה, אשר על אדיה ממשיך המשק להתגלגל; בחסות הריבית הנמוכה של בנק ישראל זינקו מחירי הדירות ומשכו איתם את שאר המשק, כמו גם את ההכנסות ממסים.
בתווך ניהל שטייניץ מדיניות פיסקלית מרחיבה. הקצפת שלה היא הכלל הפיסקלי החדש שהגדיל את ההוצאה השנתית של הממשלה בכמעט 3% בשנה , והדובדבן הוא מסקנות ועדת טרכטנברג שבנויות כמלכודת דבש: סוכריות כחינוך חינם לבני 3 ומעלה שאין פוליטיקאי שלא יחמוד ומוקשים כקיצוץ בתקציב הביטחון שראש ממשלה אחראי לא יוכל לאשר.
כך הילכה המדיניות הפיסקלית הלא אחראית עקב בצד אגודל עם צמיחה שברירית ומזויפת - מתכון בטוח למשבר תקציבי צפוי. וכך מתפוגג כעת מזלו של שר האוצר, כמו גם מזלנו שלנו, כששוק הדיור העוצר בחריקת בלמים מאיים להעיף מעבר לחלון את התחזיות הוורודות לצמיחה ולהכנסות ממסים.
אך המשבר הקורם עור וגידים הוא לא רק איום, אלא גם הזדמנות
לשינוי כיוון, כמו כל מצב חירום. ממשלת ישראל יכולה לנצל את המשבר כדי לקצץ בקצבאות מעודדות בטלה, לחזור להגביל את קצב הגידול של המגזר הציבורי וגם להפחית את מסי החברות וההכנסה.
זו יכולה להיות תחילתו של תור זהב חדש, כמו זה שזכתה לו כלכלת ישראל אחרי המשבר העמוק של 2002, ומנגד זה יכול להיות צעד נוסף במדרון החלקלק של המדיניות הפופוליסטית. אותו משרד אוצר שיכול לחתוך, להתייעל וליצור מרווח שהמגזר הפרטי יוכל לצמוח בו עלול באותה המידה להעלות את מס החברות, לבטל את ההטבות בביטוח הלאומי שהמעסיקים זוכים להן ולנקוט צעדים נוספים שמשמעותם הטלת נטל השומן העודף על כתפי המגזר העסקי. אמנם החלטות כאלה לא יעוררו מחאות ציבוריות בטווח הקצרצר, אך הן יורידו את המשק על ברכיו בכל טווח אחר. מדינת ישראל לא יכולה להרשות זאת לעצמה, אבל הפוליטיקאי הישראלי לא יכול להרשות לעצמו בעת הזאת כמעט שום דבר אחר.
למרבה הצער נקלע המשק למצב המורכב הזה דווקא בשנת בחירות, תקופה משברית במערכת פוליטית דמוקרטית, שאינה יפה להכרעות פוליטיות אמיצות, אלא לפופוליזם של גזרים וסוכריות.
ספינת הכלכלה הישראלית מתקרבת לקרחון דווקא בתנאי סערה שעשויה להתגלות כסערה מושלמת. מצד אחד תופי המחאה החב רתית-סוציאליסטית, שקולותיהם מחרישים את שיקול הדעת של הנבחרים, ובחירות בפתח, שמעכירות עוד יותר את שיקול דעתם, ומצד אחר משבר שלא מתחשב בשיקולים קואליציוניים.
הפתרון לפלונטר הזה הוא בחירות; עכשיו, או לפחות עד לחודש דצמבר הקרוב. רק בחסות שעת החסד שזוכות לה ממשלות נבחרות שזה עתה הושבעו, ובזכות הרבה מזל ורצון טוב יוכלו קברניטי הכלכלה הישראלית להעלות את המשק לפסים של צמיחה ושגשוג.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם