בעקבות העמקת הגבייה מאזרחי ארה"ב: מיליארדי דולרים בדרך החוצה מישראל
בחודשים האחרונים משכו לקוחות אמריקאים יותר ממיליארד דולר מהבנקים בישראל. הרקע: כניסתו הקרובה לתוקף של חוק שיחייב את הבנקים בעולם לחשוף לקוחות אמריקאים לרשויות בארה"ב
הרקע הוא חוק Account Tax Compliance Act Foreign) FATCA ( של ממשלת ארה"ב שייכנס לתוקף בתחילת 2013. מטרת החוק, ששר האוצר האמריקאי טים גייטנר קידם באופן אקטיבי, היא להעמיק את גביית המס של ממשלת ארה"ב מאזרחיה, בין שהם חיים מחוץ לארה"ב ובין שרק מחזיקים חשבונות בנק במדינות אחרות.
החוק החדש מעורר חששות כבדים בקרב אזרחי ארה"ב וגם בקרב מוסדות פיננסיים מסביב לעולם, שאינם יודעים כיצד להתמודד עם החקיקה פחות מ-8 חודשים לפני כניסת השלב הראשון לתוקף. מתגובות הבנקים וגם מתגובת בנק ישראל עולה שהמבוכה גדולה.
"הבנקים בעולם לא יודעים איך לאכול את הדבר הזה", אמר ל עסקים גורם במערכת הבנקאית. "בארץ מחכים לראות את ההתפתחויות באירופה ואת ההפתחויות בארה"ב, שם הרשויות עדיין מבצעות שינויים והתאמות בחקיקה".
מי שלא ממתינים להתפתחוית הם אזרחי ארה"ב, שמוציאים סכומים גדולים של כסף מהבנקים בישראל. "זה סוד קטן מאוד שיהודים עשירים השתמשו בבנקים בישראל כמקלט מס מאז ומעולם", המשיך רואה החשבון הבכיר. "עכשיו הם מחפשים פתרונות יצירתיים כדי להסתיר את הכסף מהרשויות - רוכשים נדל"ן בארץ ובחו"ל, מלווים לבני משפחה שאינם אמריקאים ופותחים חשבונות בחו"ל באמצעות דרכון שאינו אמריקאי".
לדבריו , חלק גדול מהכסף עובר למדינות אסיה, שם רמת שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב נמוכה יותר, וסינגפור היא יעד מועדף מבחינה זו. להערכתו, הסיבה העיקרית ליציבות מחירי הנדל"ן בישראל בשנה האחרונה היא הדולרים שזורמים החוצה מהבנקים ומגיעים בחלקם לשוק הנדל"ן, לפלח השוק של דירות שטווח מחיריהן 300 אלף דולר עד מיליון דולר.
עו"ד אורי גולדמן, שעוסק רבות בנושא, מאשר את הדברים. "הבנקים הישראלים כבר עושים שרירים ללקוחות אמריקאים", הוא אומר. "למי שלא מתחיל את תהליך הגילוי בהתאם לחוק אומרים'תודה רבה, קח את הכסף שלך'". לדבריו , הוא מכיר יהודי אמריקאי שנדרש להוציא 4 מיליון דולר מאחד הבנקים הגדולים בשבוע שעבר. "אנחנו מוצאים דרכים חוקיות להשאיר את הכסף בבנקים הישראליים, אבל מדובר בפתרונות יקרים מאוד".
לדבריו גולדמן, לבנקים אין ברירה: כל הגופים הפיננסיים בישראל ובעולם - בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות ועוד-יידרשו לחתום על הסכמים עם רשות המס האמריקאית. מי שלא יחתום צפוי להשלכות חמורות ביותר. "גם מי שמחליט לדווח על הכל לרשויות בארה"ב, צפויים לו חיים לא פשוטים", אומר גולדמן. "מדובר בהררי מסמכים וטפסים, ויש לקוחות שרק מסיבה זו מוותרים על הגילוי ומחפשים דרכים אחרות".
אף שהנושא צבר תאוצה בחודשים האחרונים, אפשר לראות סימנים ליציאת דולרים מהבנקים בדוחות השנתיים ל-2011. בחינת דוחותיהם של הפועלים, של לאומי ושל דיסקונט, 3 הבנקים בעלי הפעילות הגדולה ביותר בתחום, מעלה שהגידול בפיקדונות הדולריים היה זניח.
סך כל הפיקדונות ב-3 הבנקים גדל ב-2011 מ-621 ל-689 מיליארד שקל-גידול של 10.9%. בבחינת החלק הדולרי )בתרגום לשקלים( מתוך פיקדונות אלה עולה כי התרחש גידול מ-169 ל-184 מיליארד שקל - גידול של 8.9%. אך מנטרול ההשפעה של עליית שער הדולר ב-7.6% ב-2011 עולה כי הפיקדונות הדולריים ב-3 הבנקים צמחו בשיעור מזערי של 1.3% בלבד . אף שאין נתונים על הפקדות מול משיכות של דולרים, ניתן להניח שהגידול הזניח התרחש הודות למשיכות משמעותיות של דולרים מהבנקים הישראליים.
באופן טבעי, משיכה משמעותית של פיקדונות מצד הלקוחות פוגעת בפעילות העסקית של הבנקים. "במקרה כזה, מרווח האשראי של הבנקים נשחק", מסביר מאיר סלייטר, אנליסט הפיננסים בדש ברוקראז'. לדבריו , פיקדונות הציבור הם מקור האשראי הזול ביותר בשוק. "לבנקים יהיה מספיק אשראי לתת, אבל יכול להיות שבמקום לגייס כסף באמצעות פיקדונות בריבית של 1%-0.5%, הם יידרשו לגייס את הכסף בהנפקות אג"ח בריבית שנעה כיום סביב 3.5%".
הבנקים שהוזכרו בכתבה לא התייחסו ישירות לעניין משיכת הדולרים, ועיקר תגובתם היה כי הם נערכים בימים אלה ליישום הוראות FATCA. שלא לציטוט, גורם באחד הבנקים הגדולים הודה כי בעקבות ייעוץ משפטי של עורך דין אמריקאי פועל הבנק להחתים את לקוחותיו האמריקאים על מסמכים נדרשים בהתאם לתקנות. לקוחות שמסרבים לחתום על המסמכים מתבקשים לסגור את חשבונותיהם בבנק ולהוציא את כספם. מבנק ישראל נמסר כי "הוראות FATCA אינן סופיות. מדובר בחקיקה מורכבת, אשר מעבר לאי-הוודאות לגבי מתכונתה הסופית דורשת מעורבות ותיאום של גופים רבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם