כך יש לתמוך ביצירה מקומית בשוק התקשורת המתפתח

עם כניסתן של חברות הסלולר הגדולות לעולם הטלוויזיה התמיכה חייבת לבוא מתקציב המדינה ולא רק ממינויי יס והוט

הדר חורש | 29/4/2012 12:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
המהפכה הבאה בעולם התקשורת מגיעה מחדר הילדים, שם דחק המחשב את מקומה של הטלוויזיה והתכנים זורמים לפי הזמנה מאתרי אינטרנט, המספקים מבחר עצום של סרטים, של סדרות, של קליפים ושל משחקי ספורט - חלקם בשידור חי - וגם חדשות, במידת הצורך והעניין. בחדר המגורים או בפינת הטלוויזיה המבוגרים עדיין יושבים מול מדורת השבט, אבל גם הצפייה המסורתית במסך היא כבר לא מה שהיתה.

חלק גדל והולך מהתכנים מגיע לצופה באמצעות ממירים מקליטים, המאפשרים ללקוח לבחור את שעת הצפייה המועדפת עליו ואפילו לדלג על פרסומות. בד בבד, אלפי משפחות מצליחות לצמצם את הוצאותיהן החודשיות באמצעות ממירי DDT (עידן פלוס למשל), המאפשרים לקלוט את הערוצים המרכזים את מרבית הצפייה היומית ללא צורך בהתחברות לכבלים או ללוויין.

בתוך כחצי שנה צפויה האצה בקצב השינוי בהרגלי הצפיה, שלא לומר מהפכה. חברות הסלולר פרטנר וסלקום נערכות לקראת כניסה לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית באמצעות האינטרנט. הלקוחות שיבחרו להצטרף לשירות יקבלו או ירכשו במחיר נוח ממירים שיאפשרו קליטה של שידורי הערוצים המשודרים באוויר (DTT) ומבחר גדול של ערוצים שיועברו אליהם באמצעות האינטרנט.

הפרטים העסקיים והטכנולוגיים אינם ברורים עדיין. חלק מההחלטות עוד לא התקבלו, והחברות מעדיפות ממילא לשמור בסוד את תוכניותיהן העסקיות. אפשר להעריך במידה רבה של ודאות שמחיר מינוי לשירותים החדשים יהיה נמוך בכ-50%, ואולי אף יותר, ממחיר מינוי ממוצע לשירותי יס והוט. המנוי ייהנה מגישה למגוון עשיר ואיכותי לא פחות של תכנים באמצעות ספק השירות וגישה ישירה לאינטרנט, כפי שעושים כבר היום גולשי אינטרנט רבים, ובעיקר הצעירים. מדובר בטכנולוגיה קיימת, המאומצת כבר עכשיו בחו"ל ובמספר לא ידוע של בתים בישראל, אבל כשהחברות הגדולות יתחילו לשווק את המערכות יחסי הכוחות בעולם התקשורת צפויים להשתנות.
ממיר טלוויזיה חדש. התחרות בענף רק תגבר
ממיר טלוויזיה חדש. התחרות בענף רק תגבר נאור רהב וישראל הדרי
חברות הכבלים והלוויין ייאלצו להתמודד עם נטישת לקוחות ועם לחץ מוגבר להפחית מחירים. חלק גדול מהלחצים יופנה למשרד התקשורת: הסכמי הזיכיון של יס ושל הוט מחייבות אותן להשקיע סכומים אדירים בהפקות מקור - 8% מהכנסותיהן ובסך הכל כ-300 מיליון שקל. השקעה זו מייקרת את שירותי הטלוויזיה ומשמשת מעין תשלום שהחברות משלמות תמורת זיכיון השידורים. היא מפרנסת אלפי עובדים ויוצרים ותורמת ליצירה ולתרבות המקומית.

חובת ההשקעה בהפקות מקור אינה חלה על ספקי תכנים באינטרנט, כפי שעושות חברות הסלולר ויזמים אחרים כבר היום ללא מגבלה. הוט ויס יתקשו להמשיך ולתמוך בתעשייה תוך כדי תחרות בחברות הסלולר ולהתמודד עם נטישת לקוחות רבים שיגלו את האפשרות לרכישה ישירה של תכנים באמצעות האינטרנט.

במשרד התקשורת נערכו בעבר דיונים על ההסדרה בעולם החדש של הטלוויזיה, אך לא התקבלו החלטות. אם יימשך הקיפאון ענף הטלוויזיה צפוי להיקלע למשבר חריף שייפגע בכל תעשיית המדיה, הנזקקת להכנסות מחברות הטלוויזיה. בחינה מחדש של מערכות התמיכה ביצירה ובתרבות המקומית עשויה לגלות שאין סיבה לחייב דווקא את חברות הטלוויזיה והתקשורת לתמוך ביצירה המקומית.
אם מדובר במשימה לאומית, מקור התמיכה חייב לבוא מתקציב המדינה ועל חשבונם של כלל אזרחי ישראל, ולא רק ממנויי יס והוט. תקציב התמיכה ביצירה המקומית צריך להיקבע לפי סדרי העדיפויות הלאומיים ולא בהתאם לתנודות בשוק הטלוויזיה. אפשר גם לבדוק מחדש אם יש להפנות תקציב גדול כל כך דווקא ליצירה הקולנועית-טלוויזיונית ולא לתחומי אמנות אחרים המרכיבים את התרבות ואת היצירה המקומית.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''דעות''

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים