ראשי » עסקים » בארץ » כלכלה בארץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

מי צריך כלכלת בחירות?

הפחתת המס על הדלק, חינוך חינם מגיל 3, שיפור בתנאיהם של עובדי הקבלן ושורה ארוכה של הטבות נוספות מצביעות בבירור: נתניהו מוכן לבחירות בנק ישראל מזהיר כי הממשלה עשויה לא לעמוד בתקרת ההוצאה גם בשנה הבאה

אזרחי ישראל התבשרו בסוף מרץ על הטבה חדשה מבית מדרשו של ראש הממשלה בנימין נתניהו: הפחתה של 15 אגורות במיסוי על הדלק שתוביל לעלייה של 5 אגורות בלבד במחירו. הורדת המס, שעלותה כחצי מיליארד שקל, מצטרפת להפחתות נוספות בגובה 10 אגורות במיסוי על הדלק שראש הממשלה הכריז עליהן השנה, ובסך הכל לחיתוך של 40 אגורות במחירו של ליטר בנזין מאז תחילת השנה.
שלשום בלילה, שלא כמו במקרה של ההפחתה הקודמת של נתניהו, ביקשו בלשכתו לציין כי קדמה להחלטה עבודת מטה שארכה כמה שבועות ובסופה הוחלט על ההטבה ועל מקורותיה - קיצוץ רוחבי בתקציב והקטנת כוח האדם הממשלתי ב-2% באמצעות סגירת תקנים. ההקלה נכנסת לתוקף מיד, אך לצורך השגת המקורות דרושים אישורים והסכמות שעשויים להתמסמס: ההוצאה מובטחת, לא ההכנסה.
   

זהו גם גורלן של המלצות ועדת טרכטנברג, אשר הצביעה הן על היעדים החברתיים והן על המקורות התקציביים הנדרשים כדי להשיג אותם בלי לפרוץ את מסגרת הגירעון. אלא שמקבלי ההחלטות לא עמדו בפרץ. את המלצות טרכטנברג היו אמורים לממן בעיקר ביטול תוואי ההפחתה במס וקיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. בסופו של דבר יצא ביטול תוואי ההפחתה אל הפועל ותקציב הביטחון גדל ב-3.6 מיליארד שקל, אך הקיצוץ הרוחבי של 4% בתקציבי הממשלה שנבחר כדי לפצות על כך אינו מספיק, לטענת בנק ישראל, כדי לממן את ההפרש.
 

הסעיף המפורסם ביותר ברפורמת טרכטנברג הוא גם זה שיגבה את המחיר הכבד ביותר - חינוך החינם מגיל 3. מדובר בסעיף שיגבה, על טייס אוטומטי, נתחים גדלים והולכים מתקציב המדינה לאורך זמן, עם כניסתם ההדרגתית של הורים נוספים למעגל הסבסוד. כך, בעוד שב-2012 יעלה הסעיף 1.6 מיליארד שקל שיוקצו בעיקר לבניית גנים ציבוריים נוספים, הרי שהעלות הכוללת עד 2016 כבר תטפס לכ-15 מיליארד שקל, שגוזרים עלות ממוצעת של 3 מיליארד שקל בשנה.

בבנק ישראל מגלים סקפטיות וחששות הולכים וגוברים על רקע התנהלותה של אחת מהממשלות הבזבזניות ביותר בעשורים האחרונים. בשבוע שעבר, עם פרסום דוח בנק ישראל, ציין סטנלי פישר כי הוא אינו רואה בקיצוצי המסים החפוזים על רקע עליית מחירי הדלק מדיניות ראויה; עיון בדוח בנק ישראל מעלה כי טמונה בו ביקורת חריפה לא פחות על התנהלות הממשלה ברמת המאקרו.
בבנק ישראל מציינים כי כבר ב-2011 היתה המדיניות התקציבית של ממשלת ישראל מרחיבה, וכי היא צפויה להיות כזו גם בשנה הקרובה. בבנק ישראל מאשימים את האוצר בכך שבנה את תקציב 2012 על סמך תחזיות אופטימיות. בעוד שבבנק ישראל חוזים צמיחה נומינלית של 4.5%, הרי שבאוצר חזו לצורך התקציב זינוק של 6.2%. בבנק ישראל מציינים עוד כי בעקבות כישלון הממשלה ליישם את הקיצוצים בתקציב הביטחון המובטחים בדוח טרכטנברג, הגירעון צפוי לגדול מעבר ליעד הגירעון שהאוצר קבע בשיעור 3.2%.

הגידול בהוצאות הממשלה, הירידה בהכנסות ממסים וההאטה במשק יוצרים אתגרים הולכים וגדלים לקברניטי המדיניות הכלכלית דווקא לנוכח שנת הבחירות. בבנק ישראל מצביעים על התוכניות בתחום החינוך כצעדים שיובילו לכך שהאוצר לא יעמוד בתקרת ההוצאה ב-2013.

סעיף נוסף שלא נוטים להילחם עליו עם הבחירות המתקרבות הוא תחום יחסי העבודה. בפברואר האחרון הסתיים סכסוך ארוך ומתוקשר בין ההסתדרות לבין האוצר והממשלה על עתידם של עובדי הקבלן. המאבק התקדימי שניהל יו"ר ההסתדרות עופר עיני, שספג מכה תדמיתית במהלך המחאה החברתית, ביקש למנף את מעמדה של ההסתדרות כדי לסייע לעובדים שכלל אינם מאוגדים בארגון העובדים.

עיני, העומד גם הוא החודש לבחירה, ביקש לשפר את התדמית הציבורית שלו, והימר כי שטייניץ ונתניהו יתכופפו בציפייה לשקט תעשייתי. לא כולם אהבו את השרירים שעייני עשה, ואילן לוין, הממונה על השכר באוצר, אף סירב לשבת עם נציגי ההסתדרות למשא ומתן הנוגע לגורל עובדי הקבלן בטענה כי זה לא עניינם.

שטייניץ חשב אחרת והחליף את הכיסא הריק של לוין המוחה בגל הרשקוביץ. בסופו של דבר יצא עיני ורוב תאוותו בידו. אמנם הרוב המוחלט של עובדי הקבלן שבשירות המדינה לא צורפו להסתדרות, אך מנגד הם זכו כולם לשיפורים משמעותיים ביותר בשכרם ובתנאיהם, שכללו העלאת שכר המינימום ל-4,500 שקל , שי לחג, הפרשות של 7.5% לקרן השתלמות ועוד - הטבות שעלותם הכוללת נושאת תג מחיר של 800 מיליון שקל. כך נפגשו האינטרסים הפוליטיים של יו"ר ההסתדרות ושל קברניטי המערכת הפוליטית שמעוניינים בשקט תעשייתי ובהישג בחזית החברתית.

דוגמה נוספת לחיבור בין האינטרסים הפוליטיים של הנבחרים בכנסת לאלו של יו"ר ההסתדרות סיפק ההסכם ששר התחבורה ישראל כץ הגיע אליו עם עובדי הרכבת על רפורמה, שכלל בין השאר תוספת של 25% בשכרם , מענק של 40 אלף שקל, התחייבות לא לפטר איש עד 2030 וחזרה מכל הצעדים המשמעתיים שננקטו כלפי עובדי הרכבת במהלך שביתתם האלימה.

פניית הפרסה שכץ עשה בלילה האחרון למשא ומתן עם עובדי הרכבת על רקע הרטוריקה המלחמתית שנקט בימים שקדמו לכך עשויה לא להיות מובנת למי שלא משקלל את החשיבות של ההליך הדמוקרטי בכלכלה. כך, פחות משבועיים לפני חתימת ההסכם, נפגשו במסעדת חזן ברחובות חברי סיעת הליכוד, בניהם השרים הבכירים שטייניץ, סילבן שלום וישראל כץ לחגיגת ניצחונו של רועי שרעבי, שהתמנה לתפקיד יו"ר סיעת הליכוד בהסתדרות. באירוע, שבו נכח עיני, הכריז שרעבי כי סיעת הליכוד תרוץ לראשונה יד ביד עם סיעתו של עיני.

ישראל כץ, הצפוי להתמודד בפרימרייז הקרובים על מקום ברשימת הליכוד, אינו מעוניין לחרחר מלחמה נגד הגורמים המקורבים לעיני בסיעת הליכוד, ובהם שרעבי וח"כ חיים כץ, יו"ר ועד העובדים של ההסתדרות האווירית, שהודיע גם הוא על תמיכתו בעיני ועומד בראש אחת מקבוצות המתפקדים הגדולות במפלגה. הציבור ישלם תג מחיר של כ-100 מיליון שקל בשנה בגין ההסכם מעורר המחלוקת ששר התחבורה הגיע אליו, אך מנגד ישראל כץ יזכה לתמיכה מגורמים שהצטיירו אך לאחרונה, על פני השטח, כיריביו.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...