הסימפוניה הפוליטית של מיקי שטראוס
הבעלים של תשלובת מוצרי המזון פועל לשינוי שיטת הממשל ולחיזוק מעמדו של ראש הממשלה. ההסכם בין מופז לבין נתניהו הוא מבחינתו בשורה חיובית בדרך למטרה
שטראוס אירח בביתו בחודשים האחרונים פוליטיקאים כמו השרים סילבן שלום, גדעון סער וגלעד ארדן וכן ציפי לבני ושאול מופז. המטרה: שינוי שיטת הממשל. בשבוע שעבר, שנות דור במונחי הפוליטיקה הישראלית, הוא הזמין לפגישה נוספת את חברי הפורום לקידום שינוי השיטה. במעמד נכחו אנשי עסקים כמו איתן רף ועמוס שפירא וכן שר התחבורה ישראל כץ (ליכוד), אבי דיכטר (קדימה) ודני בן סימון (עבודה). בסיומה הסכימו הפוליטיקאים לאמץ 4 דרכי פעולה עיקריות: הפחתת מספר השרים בממשלה החדשה ל-18, העלאת אחוז החסימה מ-2% ל-3%, העלאת הרוב הנדרש להפלת הממשלה ל-70-65 חברי כנסת והכללת רכיב אזורי אישי בשיטת הבחירות.
אף שהקואליציה החדשה תפחה ל-94 חברי כנסת, שטראוס ממשיך וטוען כי ?בשיטה הנוכחית לחלק ניכר מהציבור אין ייצוג מספק בכנסת. יש 120 חברי כנסת ו-1,200 מתפקדים שבוחרים אותם. הציבור לא שותף לתהליך הדמוקרטי. הממשלה הרחבה תאפשר לבנימין נתניהו להסדיר את גיוס תלמידי הישיבות ולקדימה להתארגן כמפלגה מסודרת.
שטראוס פרש לפני שנתיים מפעילות עסקית שוטפת וכיום הוא משקיף מהצד על הנעשה בחברה שלו שמנהלת בתו עפרה. הפלגותיו ביאכטה המשפחתית לא מסייעות להפגת חרדותיו לגבי עתיד המדינה, והוא מנסה לשנות את השיטה בכל דרך. ?התחלתי לפעול בעניין לפני שנים. ראיתי שהילדים שלי ושל בת זוגי הולכים לבתי ספר אבל לא לומדים שום דבר וצפיתי בכישלון הממשלות שניסו לשנות את שיטת החינוך כדי שמורים יתחילו באמת להרוויח כסף. רק שלטון מרכזי אחר יכול להחליף את השיטה", הוא מסביר.
"קפטן אחד צריך להוביל את האנייה מבלי שבכל יומיים ישליכו אותו למים ולנווט באיזון נכון עם הקצינים. אני לא רוצה לאמץ את השיטה הצרפתית, כי שם אי אפשר להחליף אפילו ראש ממשלה שגנב, אבל צריך לתת הזדמנות להנהיג כאן ללא חשש. בשיטת המאכערים הנוכחית לא בטוח שלראש הממשלה יש אפשרויות רבות לבחירת השרים. לדוגמה, הייתי מעוניין בשר אוצר מקצועי ולא במורה להיסטוריה".
האם לדעתך נתניהו יאמץ את השינוי המוצע?
"לפני הבחירות האחרונות סיפרו לי שהוא חתם על הסכם עם ש?ס והבטיח להם שדבר לא ישתנה. בפורום פומבי אמרתי לו שאני מציע לשנות את שיטת הממשל כדי לא להיכנע למפלגות הקטנות. ביבי ענה לי שבדיבורים כולם גיבורים, אבל לא פשוט להעביר החלטות כאלה. באותם ימים עדיין לא הבנתי שכל המשחק עם ש?ס היה מכור מראש".
"אני לא נגד הדתיים", הוא ממשיך, "אבל יש לתת כוח לממשל בלי להיכנע לסחטנות של המפלגות הקטנות, המנהלות בפועל את המדינה. הקואליציה הנוכחית היא הזדמנות יוצאת מהכלל".
למרבה ההפתעה, אף שחברת שטראוס ספגה ביקורת קשה מאנשי המחאה החברתית, הוא אינו שולל על הסף חלק מהמסרים שלהם: "יש אנשים שפשוט נמאס להם מהשיטה ומבינים שהם יכולים ללחוץ היום. אני מאמין שיהיה שינוי, אבל לא בכל התחומים שהייתי מייחל. אני רוצה ראש ממשלה חזק, ולא חשוב לי מאיזו מפלגה", הוא מסביר.
היום אני אופטימי יותר. הצעד הבא הוא להחתים את חברי הכנסת על התחייבות לשינוי השיטה. בשנתייםשלוש האחרונות שום דבר לא זז בגלל ההסדרים עם המפלגות הדתיות, והמסר של המחאה החברתית הוא שאי אפשר להמשיך כך יותר".
"דרושה אסטרטגיה שקטה וארוכת טווח", הוא מסכם, "זה יצליח במיוחד עם ראש ממשלה כנתניהו, שמבין כלכלה ויכול לאשר תוכניות של אנשי מקצוע מהשיקולים הרלוונטיים בלבד. אני בטוח שהוא מבין שאם 30%-28% מהשכירים במשק משלמים את כל מס ההכנסה, זה עלול להרוג אותם".
רגולציית היתר: המפקחים מתחילים להפנים את המסר?
עו"ד אילנית לנדסמן, שותפה בכירה במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, מכירה היטב את כללי המשחק בשוק ההון. היא ייצגה בין השאר את חברת תנובה ואת זהבית כהן בסכסוך החריף עם איש העסקים מאיר שמיר על עתיד השליטה בתנובה. לו שר המשפטים יעקב נאמן, שותף בכיר לשעבר במשרדה, היה מפנים דברים שאמרה השבוע, מן הסתם הוא היה מצנן את ריצת האמוק בדרך להצפת שוק ההון ברגולציה חדשה.
בכנס של חברת הייעוץ D&B שנערך השבוע הבהירה עו?ד לנדסמן שהמטוטלת נעה מהיעדר רגולציה מספקת לאחר ועדת בכר לעודף רגולציה. "זה לא עושה את השוק טוב יותר, אלא לחיץ יותר", ציינה והיתה כנה מספיק לומר שרגולציית היתר רק מייצרת עבודה נוספת לעורכי הדין.
סוגיית הרגולציה עלתה על המפה, וגם לבאי ועידת שוק ההון של גלובס היה מה לומר בעניין. מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן הדגיש כי ?שינויים רגולטוריים אינם עניין של זבנג וגמרנו, הם מחייבים דיון מעמיק בדיאלוג מתמיד. סביבה רגולטורית המעודדת יזמות עסקית היא תנאי הכרחי לפריחה כלכלית",
יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר נשא נאום שכותרתו "רגולציה - תנאי הכרחי ליציבות שווקים וצמיחה". פרופ' האוזר, היודע להבחין בין עיקר לטפל, והוא הוכיח זאת גם כחבר בוועדת התחרותיות, סבור כי "הרגולציה הישראלית זוכה למחמאות מאנשי קרן המטבע ומכלכלני ה-OECD. עם זאת, הוא אינו מתעלם מהביקורת: "רשות
מתחילת 2012 ערך האוזר סדרת מפגשים עם מנהלים בבתי השקעות וביקש לשמוע מהם במה אפשר לבצע הקלות. ברשות יוזמים הגשת דוחות מקוצרים והבחנה בין חברות גדולות לבין חברות קטנות באשר לכללי הדיווח. כמו כן מתנהלים בימים אלה מגעים מול הבנקים על הפחתת עמלות ההפצה בקרנות הנאמנות.
גם הממונה על שוק ההון באוצר פרופ' עודד שריג ער לביקורת בנושא. כמו עמיתו מרשות ני"ע, גם הוא נפגש בשבועות האחרונים עם אנשי הסיטי. "המעורבות המתגברת של הבנקים בפעילות בתי ההשקעות מחייבת את הרגולטור לתת לנו העדפה מתקנת", הזהיר מנכ"ל פסגות היוצא רונן טוב בפגישה שקיים איתו באחרונה.
ההחלטה הדרמטית על הקמת ממשלת אחדות נותנת לפוליטיקאים את האפשרות לעצור ולתהות "אולי הגזמנו", "ייתכן שבכל זאת יש מקום למקצה שיפורים לעידוד שוק ההון והמגזר העסקי".
לפקידי האוצר מומלץ לבדוק מחדש סוגיות כמו המשך העלאות המסים, אשר על-פי נתוני האוצר שפורסמו השבוע אינן בהכרח ערובה לגידול בהכנסות. מתחילת 2012 הסתכמו ההכנסות ממיסוי הבורסה ב-1.081 מיליארד שקל - ירידה של 5.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. באפריל הן צנחו ב-12.8% ל-203 מיליון שקל. לא די שהעלאת המיסוי על רווחי הון מ-20% ל-25% לא הגדילה את ההכנסות, היא גם הפחיתה אותן.
שכר הלימוד של משקיעה קטנה בפרשת דלק נדל"ן
גלית לוי (לא מעצבת האופנה) היא אשת עסקים המשקיעה להנאתה בבורסה. שוק המניות אינו זר לה. לפני כשנתיים היא התמקדה בחברה מכובדת בשם דלק נדל"ן. מחרתיים תקבע סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב ורדה אלשיך את גורל דלק נדל?ן - האם לשגר אותה לפירוק או לאשר לה הסדר חוב?
כיום לוי מפוכחת הרבה יותר ונאלצת לגלות את הצד הנעים פחות של ההשקעות בבורסה - הסדרי החוב. "השם תספורת מרגיז אותי ולא מקובל עליי. כשקניתי את איגרות החוב של דלק נדל"ן, לא הבאתי בחשבון שזה עלול לקרות. גם כשירד הדירוג שלה אמרתי לעצמי שלא ייתכן שיצחק תשובה לא יעמוד מאחורי החברה, בייחוד משום שאלה האיתותים שהגיעו ממנו. לא היתה לי סיבה למשוך את הכסף. השקעתי בגללו והאמנתי לו. גם כשהיו לי רווחים לא משכתי אותם, כי סמכתי על תשובה יותר מאשר על דלק נדל"ן".
לדבריה, "הסוגיה גולשת מעבר לכסף הפרטי שלי, היא נוגעת לכספים של כולנו ועלולה להפיל כלכלה שלמה. אותם בני 70 פלוס שמוצעים להם הסדרי חוב ל-15-10 שנים כבר לא יראו את הכסף".
ללוי יש גם הצעות: "ראוי שהמחוקק יתחיל לפעול ויספק לנו תשובות. זה לא תקין להפלות לרעה לווים פרטיים שנזרקים מהבית כשהם חייבים כסף לבנק. צריך לאסור על מוסדיים להשקיע בחברה של בעל הון שעשה תספורת. למי ש?אכל אותה? הפעם זה כבר לא יעזור, אבל צריך לדאוג שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם".
כשאני תמה מדוע ההיכרות שלה עם שוק ההון לא גרמה לה לנהוג במשנה זהירות, היא מסבירה: "כעת, כשאני כבר מנוסה, אני באמת חוששת להשקיע כסף באיגרות חוב. אבל אני לא ספקולנטית, השקעתי באג"ח קונצרנית שהתשואה עליה היא 5%. לו הייתי משקיעה באג?ח ממשלתית הייתי מקבלת 1%. אג"ח דלק נדל"ן נראתה איגרת בסיכון לא גבוה בזכות תשובה. האיגרות שלה זכו בעבר לדירוג גבוה יחסית. כשקניתי לא חשבתי על ביטחונות כי לא ציפיתי שדבר כזה יקרה. באפריקה ישראל הוביל לב לבייב הסדר נדיב הרבה יותר. התחושה שלי היא שבעל השליטה בדלק נדל?ן שם פס על כל המערכת".
ומה הלקח האישי שלך? "היום אני מבינה שיש לעתים פער בין איש עסקים כפי שהוא מוצג בתקשורת לבין מי שהוא באמת. יש לי טענות לגבי אופן ההצגה של התקשורת את תשובה, שגרם לי אכזבה קשה כאיש עסקים. כל אחד, לא משנה מי, חייב להחזיר חובות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם