לא קיצוץ, בקושי גזירות
הידיעות על קיצוץ ענק בתקציב המדינה ועל הנחתה של העלאות מסים ואגרות על הציבור היו כנראה מוקדמות מדי, וגם מוגזמות
נכון - היה באמת נחמד אילו דווקא עכשיו, כאשר המשבר באירופה מחריף, הצמיחה במזרח מאטה וההתאוששות בארה"ב איטית מכפי שקיוו רבים, היינו מצליחים לצמצם את גירעון התקציב ל-1.6% מהתוצר השנתי המקומי, כלומר כמעט אפס בפועל. אבל בין ההזיה המכונה תקציב דושנתי למציאות נפתחו בינתיים פערים כה גדולים, עד שבעיית הגירעון הלא גדול מדי אינה החמורה שבהם.
הקיצוץ הנדרש כדי להגיע ליעד הגירעון שנקבע הוא כה גדול, עד שהאפשרות היחידה להתקרב לסכומים כאלה היא קיצוץ מסיבי בתקציב הביטחון. קיצוץ כזה אפשרי, אבל אינו מעשי במצב הרוח הביטחוני השורר בימים אלה: אנשי משרד הביטחון הצליחו לשכנע את הציבור בצורך להגדיל את תקציב משרדם כדי לבנות מערכות
הגנה אקטיביות נגד טילים מכל סוג ידוע ועל מנת להיערך למתקפה על איראן במידת הצורך. בכל תחום אחר אין לממשלה כל אפשרות לערוך קיצוץ מהותי, בוודאי לא בתקציבים הגדולים האחרים של החינוך ושל הבריאות.
לכן אנשי האוצר מעדיפים לפנות לאופציה הסבירה יותר: סגירת החור בתקציב באמצעות "גזירות? - העלאת מסים ואגרות וביטול פטורים. כרגיל הם יפנו להעלאות המעוררות פחות התנגדות ציבורית, כגון העלאת מסים "לעשירים? ומס על מוצרים ועל שירותים הנחשבים מזיקים או מגונים כמו טבק, אלכוהול והימורים. הפטורים הפופולריים ביותר ברשימת הביטולים של האוצר הם כרגיל המע?מ על פירות וירקות, הנחת המע?מ באילת והמס על קרנות ההשתלמות.
אך ממשלות קמו ונפלו ודרישות האוצר לביטול פטורים אלה נמחקו מעל הצעות התקציב הקודמות. הרוב העצום שיש לממשלת נתניהו לא יבטיח אישור גזירות: בציבור שוררת רגישות גבוהה במיוחד למהלכים המעלים את יוקר המחיה, ולחלק גדול מהחברים החדשים בקואליציה יש רק מה להרוויח מהתנגדות נחושה לגזירות.