ראשי » עסקים » בארץ » כלכלה בארץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

החל מ-2013: הנוסעים לחו"ל יוכלו לרכוש רק פאקט סיגריות אחד ללא מסים

ועדת הכלכלה אישרה גם העלאה של מאות אחוזים במסים על סיגריות, שתניב לקופת המדינה 300 מיליון שקל בשנה כמו כן אושרה הצעת חוק שתגביל את יכולתם של חדרי כושר לחייב את לקוחותיהם לתקופה ארוכה

החל באפריל 2013 יוכלו נוסעים לחו"ל לרכוש פאקט סיגריות אחד בלבד ללא מסים, במקום שניים. גזירה זו אושרה אתמול בוועדת הכספים לצד גזירות נוספות שהוטלו על ציבור המעשנים, ובהן העלאה חדה בגובה מאות אחוזים של המס על טבק, על נרגילות, על מקטרות, על סיגרים ועל סיגרלות. "עדיפה העלאת מס על סיגריות מאשר על דלק", אמר אתמול יו"ר הוועדה משה גפני, שרמז כי הגירעון ההולך ונפער בתקציב המדינה ידרוש עוד הכרעות קשות.

לדברי גפני, "אנחנו עומדים לפני מצב של גירעון קשה בתקציב. אנחנו הולכים לתקופה קשה לא פחות מאשר בתחילת הקדנציה, אז היו קיצוצים. אם לא נאשר את הצווים הנוכחיים ולא נקטין את הפטור על הסיגריות, בחודשים הקרובים נקבל את זה בריבית דריבית, כאשר על הפרק יעמוד הצורך להעלות את המיסוי על הדלק, לייקר את המים ואת החשמל ועוד מוצרים".

למרות חוסר הפופולריות של הסיגריות בקרב המחוקקים, הרי שהעלייה במחירן פוגעת בעיקר בשכבות החלשות. הסיגריה היא אחד מהמוצרים היחידים שמשקי בית מהעשירון התחתון מוציאים עליהם סכום גבוה יותר אבסולוטית מזה שמוציאות משפחות בעשירון העליון, כך שהעלאת מחירן היא למעשה פגיעה בחלשים.

ברשות המסים מעריכים כי הצעדים שננקטו יניבו לקופת המדינה כ-300 מיליון שקל. ואולם, כלל לא ברור כי ההכנסות המקוות אכן יגיעו לקופת המדינה, מכיוון שעליית המחירים, במיוחד של הנרגילה, תוביל להברחות ולקיטון משמעותי בצריכה, שברשות המסים לא חוזים. סמנכ"ל מסחר ופיתוח עסקי ברשות שדות התעופה יורם שפירא אמר כי הכנסות הרשות נובעות בין השאר מההסכם שלה עם חברת ג'יימס ריצ'רדסון, מפעילת הדיוטי פרי, אשר ביססה את תחזית ההכנסות שלה ומכאן את הסכם התמלוגים שלה עם הרשות בין השאר על רכישת פאקטים כפולים.

לדברי שפירא, החיתוך הצפוי בהכנסות עשוי להתגלגל בסופו של דבר לגביית יתר מהנוסעים לחו"ל: "אני תמיד מעדיף שההכנסות יבואו ממסחר ולא מאגרות, אך אם לא תהיה ברירה, ניאלץ להעלות אגרות לנוסעים לחו"ל", אמר. בסופו של דבר, בדלת האחורית או הקדמית - אזרחי ישראל ישלמו את המחיר.

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה אתמול בקריאה ראשונה חוק העוסק בהתנהלות עסקים מול צרכנים בעיסקאות מתמשכות. מטרת ההצעה היא להתמודד עם מצב שבו הלקוח מחויב בעיסקה מתמשכת בהוראת קבע בחשבון הבנק או בכרטיס האשראי שלו, מה שמוביל לחיוב יתר שגוי. במקרים אלו מדובר בדרך כלל מדובר בסכומים קטנים, ולעתים הלקוח כלל אינו מודע לחיוב העודף ולעתים הוא מוותר על הפנייה לחברה לקבל את כספו בחזרה.

"מדובר בתופעה מתעצמת של צרכנים רבים שמקבלים חשבונות של עיסקאות מתמשכות, שמשולמות בהוראות קבע או כרטיסי אשראי", אמר חבר הכנסת אורי מקלב, מיוזמי ההצעה. לדבריו, רק לאחר בדיקה מאומצת מגלים לקוחות רבים כי חויבו בעבור שירותים שלא ביקשו או צרכו. "במקרים כאלה לא פשוט לקבל את ההחזר, אין סדר בנושא והצרכנים מתקשים לעקוב ולוודא שאכן קיבלו את ההחזר. כסף שנלקח שלא כדין משול להכנסת יד לכיסו של הצרכן".

על מנת להסדיר את הנושא ציין מקלב כי יש להגביל את פרק הזמן למתן ההחזר ולחייב את בעלי העסקים לפצות את הצרכנים במקרים של טעויות חוזרות ונשנות. בתום הדיון אישרה הוועדה את ההצעה, לפיה אם גילתה החברה כי גבתה תשלום עודף יהיה עליה להחזיר את הסכום בתוספת ריבית והצמדה מיום החיוב.

עוד אישרה הוועדה את הצעת היו"ר כרמל שאמה-הכהן לקבוע כי אם פנה הצרכן אל החברה בדרישה לברר טענה על חיוב עודף, החברה תהיה מחויבת להשיב לו תוך 4 ימי עסקים, ואם התברר כי אכן היה חיוב עודף - יוחזר לו הכסף תוך 4 ימי עסקים נוספים.

חברי הכנסת אופיר אקוניס ויואל חסון הגישו הצעה להפסיק את הנוהג שבו מכוני כושר מחייבים את לקוחותיהם להתחייב להם לתקופה ארוכה. הצעה זו אוחדה עם הצעה כללית יותר של ח"כ איתן כבל, שביקשה להסדיר כאמור את כלל נושא ההתחייבויות בעיסקאות לתקופות קצובות. לפי ההצעה שאושרה, המנויים יוכלו להודיע

על רצונם להפסיק את המינוי חודש מראש ויצטרכו לשלם דמי ביטול של 5% מסכום העסקה הכוללת או 100 שקל, לפי הנמוך מביניהם. ח"כ שאמה-הכהן ציין כי בהכנה לקריאה שנייה ושלישית תבחן הוועדה אם להחיל את ההגבלות גם על מועדוני ספורט, בריכות שחייה, חוגים, ספקי מים מינרליים, מכללות ותאטראות.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...