על גופתם המתה: מצוקת הקבורה בישראל מעלה פתרונות יצירתיים
מצוקת הקבורה בישראל הולכת וגוברת, ובבית העלמין ירקון מצאו פתרון יצירתי: הקמת 17 מבנים של קבורה רוויה, שבהם 200 אלף קברים. בשל בעיית מימון יסתפקו שם ב-3 מבנים בלבד שיציעו 35 אלף מקומות קבורה, אך אלה יאזלו בתוך 5 שנים
לא רק יציקת בטון
לפני כשנתיים הגיעה חברה קדישא להסכם עם הממשלה על מימון הפרויקט בבית העלמין ירקון, ולפיו מתוך 17 הבניינים המתוכננים ייבנו כאמור בשלב הראשון 3 מבנים במקביל. "נשמע כאילו 35 אלף מקומות קבורה הם הרבה, אבל זה ממש לא כך," אומר מנלה, "בכל שנה נקברים בגוש דן כ8,000- איש, כך ש35- אלף מקומות קבורה יספיקו בקושי ל5- שנים."
בבית העלמין ירקון, שהוקם בשנת ,1991 כ110- אלף קברים. כיום, מספר מנלה, בתי קברות גדולים כמו בית העלמין בחולון ובית העלמין קריית שאול כמעט אינם פעילים משום שאין להם עתודות קרקע נוספות. "התמיכה הממשלתית מגיעה לשליש מעלות של קבר, ולכן אם לא יהיה סיוע ל14 המבנים הנוספים נהיה במצוקה אמיתית," הוא אומר, "את הבניין הראשון לקבורה רוויה שהקמנו בקריית שאול, ובו 5,000 מקומות, התחלנו לבנות ב2001- וסיימנו ב2008- וזה עלה לנו 30 מיליון שקל. לא קיבלנו אז שום תמיכה ממשלתית. יש הבדל בין יישור שטח, ביצוע עבודות עפר ויציקת בטון לבין הקמת מבנה שרק יסודותיו נמצאים בעומק של 25 מטר באדמה. כל מבנה כזה הוא מיוחד, זה ממש לא רק יציקת בטון."
הבניין הגדול ביותר שיוקם בבית העלמין ירקון ייקרא גפן. הוא יתנשא לגובה 4 קומות ועתיד להכיל 12,545 מקומות קבורה משפחתיים. בבניין השני, שייקרא רימון, יהיו 12,020 מקומות קבורה בשיטת סנהדרין (חצר מרכזית שהקברים יהיו בקירות המבנה שיקיף אותה). המבנה השלישי, שיזכה בשם תמר, עתיד להכיל 10,901 מקומות קבורה ולשלב קברים בשיטת סנהדרין וקברים משפחתיים.
מחר תקיים חברה קדישא סיור לנציגי הממשלה בבית העלמין ירקון במטרה לשכנע אותם להגדיל את התמיכה במימון הפרויקט.
קרקעות שייעודן הוא בתי עלמין הן קרקעות מניבות לא פחות מקרקעות המיועדות לבנייה. "במקרים רבים בעלים של קרקעות חקלאיות פועלים לשנות את ייעודן לקבורה," מסביר יו"ר לשכת השמאים אוהד דנוס, "ערך הקרקע למגורים יורד, ולכן ייעוד הקבורה הופך לכלכלי יותר." לדבריו, המספרים מדברים בעד עצמם: "אם דונם של קרקע המיועדת לקבורה יכול להכיל כ200- קברים, שכל אחד מהם מניב כ20- אלף שקל בממוצע, ערך הקרקע מגיע ל-4 מיליון שקל. גם אם מפחיתים את עלויות הכשרת הקרקע המוערכות ב400 אלף שקל, עדיין מדובר בערך קרקע של 3.6 מיליון שקל. בניגוד למגורים, בקבורה אין שום הבדל בערך הקרקע בין ראשון לציון לירקון או בין קריית שאול לסגולה."
בהרצליה למשל מתנהל כבר שנים ארוכות ויכוח מר בין חברה קדישא לראש העירייה יעל גרמן. לפני כשנה הקימה העירייה בית עלמין עירוני על קרקע שלה, שגם בו הקבורה מתבצעת בשיטה הרוויה, והוא יתחרה בבית העלמין הוותיק של חברה קדישא, הפועל לאורך השנים על קרקע פרטית.
בעוד חברה קדישא טוענת כי עיריית הרצליה סירבה לאפשר לבית העלמין של החברה להתרחב וכעת הוא מלא עד אפס מקום, בעירייה סבורים כי שירותי הקבורה צריכים להיות עירוניים ובתשלום מפוקח, בניגוד לזה הנעשה באמצעות חברה קדישא שהיא עמותה פרטית. לטענת גרמן, תמורת תשלום מנופח נקברים תושבי העיר בבית העלמין הוותיק בעיר, אך מי שיסכים להיקבר
במרס 2010 המליצה ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה במשרד הפנים על שינוי תוכנית המתאר הארצית לבתי עלמין, שכוללת תוספת של אתרי קבורה בגוש דן. לפי התוכנית, יתווספו 2,700 דונם המיועדים לשני מיליון קברים לבתי הקברות במזרח נתניה, באזור התעשייה בנימין, במחלף יבנה דרום, באתר בשורק, בקיבוץ גבעת ברנר, במועצה האזורית דרום השרון, באזור תעש ובאתר נוסף בין מחלף כביש 531 לכביש .20 בית העלמין האזורי ברקת, הכלול בתמ"א המאושרת, ישמש כבית העלמין המרכזי באזור, ורק לאחר שיממש לפחות 50% ממקומות הקבורה בו יורחב בית העלמין במודיעין לבית עלמין אזורי.
בהתאם לתוכנית יוכשרו אתרי קבורה נוספים, האחד באזור כביש ,412 שמיקומו עדיין לא נקבע בנפרד, והאחר במחצבת נשר רמלה, לאחר שתושלם הכרייה במקום. התוכנית גורעת מהתמ"א שטחים שיועדו לבתי עלמין ברמת אביב, באזור, בכפר קאסם ובגן רווה, שמשרד הפנים מצא אותם כבעלי ישימות נמוכה.
במקביל פרסם משרד הפנים הוראות לתכנון בתי עלמין בקבורה רוויה במטרה לחסוך בשטחי קבורה. במשרד מציינים כי רוב הקברים ייבנו בקבורה רבודה בכמה מפלסים, שהקבורה בהם תהיה ללא תשלום, והיתרה בקבורת שדה בתשלום בהתאם לחוק.
shlomit.tsur@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם