
המחדל הבא בדרך - כך נמנע אסון נוסף כגון השריפה בכרמל
מערכות תקשורת מתקדמות יכולות לצמצם מאוד את הנזקים באירועים דוגמת השריפה בכרמל, אבל הקצאת התדרים מתעכבת
אם היתה מערכת כזו היו הכוחות יכולים להתמודד עם השריפה בתיאום רב ובקלות רבה יותר, תוך חיסכון ניכר במשאבים ומיקוד המשאבים המוגבלים במקומות הנכונים.
מי שעקב אחר התחקירים והשחזורים הרבים שנעשו לאחר האסון לא יתקשה להתרשם שמידע חינוי בזמן אמת ותמונה בשידור חי היו יכולים בוודאות רבה למנוע את כניסתו של אוטובוס הצוערים למלכודת האש, ולהציל גם את חייה של סנ"צ אהובה תומר.
מערכות שליטה ובקרה כאלה קיימות היום בשוק הביטחון, מותקנות ומיושמות. עלותן זניחה לעומת המחיר הכבד של האסון שניתן למנוע בעזרתן. ערים בעולם וגופים ציבוריים מצטיידים במערכות, שמפתחות ומשווקות חברות היי-טק גדולות
באירופה ובארה"ב, אבל לא בישראל.
ספק אם ניתן היה להצטייד במערכות כאלה קודם לאסון הכרמל, מכיוון שלפני 3 שנים רק הושלם הפיתוח של מערכות משוכללות כאלה, אם כי היו כבר אז בשוק מערכות משוכללות פחות, שיכלו בוודאי למנוע את פיצול מערכות התקשורת שגרם לחוסר תיאום בין הכוחות ומחסור קריטי במידע על המתרחש בשטח. מה שברור הוא שהיום מערכות אלה ישנן והיצרנים מתדפקים על דלתותיהם של מקבלי ההחלטות האמורים לרכוש אותן. ואולם, עד היום לא החלו בישראל לטפל בהצטיידות החיונית. הסיבה: המערכות זקוקות לתדרים אלחוטיים שאינם זמינים בישראל.
כמו בכל מחדל, משרדי הממשלה יכולים לגלגל ביניהם את האחריות לעיכוב עד קץ הדורות: משרד התקשורת שלא לחץ, משרד הפנים שלא דרש, משרד הביטחון שאינו מפנה את התדרים, משרד ראש הממשלה שאינו יוזם ומדרבן וכו'. בשורה התחתונה, עד היום מתעכבת הקצאת התדרים, ומערכת הקשר שיכולה לשנות מקצה לקצה את תוצאות האסון הבא לא הוקמה.