מזון למחשבה: ליוסי ויליגר יש פתרונות להפחתת מחירים בענף
יו"ר חברת ויליפוד יוסי ויליגר חושב שבסך הכל ועדת קדמי עשתה עבודה טובה, אבל את המלצותיה להטיל הגבלות על רשתות השיווק הוא תופס כהתערבות לא רצויה: "תחרות לא ניתן לקדם באמצעות רגולציה, אלא רק בצעדים כמו הפחתת מכסים"
"זה לא אני, כלכלני ה-OECD קבעו שמחירי המזון בישראל גבוהים ב-30% מהממוצע במדינות הארגון, וכך קבע גם דוח ועדת קדמי. השוק מגלגל כ-60 מיליארד שקל בשנה, משמע, אם המחיר הממוצע אצלנו היה זהה לממוצע במדינות הארגון, אזרחי ישראל היו חוסכים 14 מיליארד שקל בשנה".
לטענתו , ניתן היה לחסוך נתח ניכר מהעלות אם קברניטי ישראל היו מגלים קצת אומץ. "ועדת קדמי נולדה כדי לפתור את הכשל בשוק המזון. היא המליצה להפחית שורה ארוכה של מכסים לרמות המקובלות במערב והיתה יכולה ללכת גם רחוק יותר. ואולם, אף שעשתה עבודה טובה, לפוליטיקאים שלנו קשה לקבל החלטות קשות. עכשיו זה צריך לקרות". מסקנות ועדת קדמי, הממתינות להכרעה על שולחנם של מקבלי ההחלטות, מבקשות לטרוף את הקלפים במקטעי הפעילות המרכזיים של שוק המזון - מהייצור, דרך האספקה ועד רשתות השיווק. כך לדוגמה ממליצה הוועדה על שינויים מהותיים באופן פעולתן של רשתות השיווק. אם יאומצו מסקנותיה יהיו הרשתות נתונות לביקורת ולרגולציה נרחבת, הכוללת התערבות בבחירה של ספקים, במיקומים של סניפים ועוד.
אבל את הרעש האמיתי מחוללות בינתיים שורת המלצות הנוגעת להפחתת המכסים המושתים כיום על מוצרי מזון רבים. הוועדה מבקשת להפחית את המכסים על בשר בקר טרי מ-190% ל-90%, על בשר עגלים וכבשים מ-50% ל-30%, על נקניקים מ-50% ל-22% ועל מיצי פירות מכ-40% ל-12%. ויליגר מאמין שהוא ויבואנים רבים כמותו יכולים לסייע לחיתוך מחירים של שורה ארוכה של מוצרים, אם רק יופחתו המכסים.
את מסקנות ועדת קדמי ויליגר לא רואה כמקשה אחת, ואת ההגבלות, הסייגים והרגולציה שמבקשת הוועדה להטיל על רשתות השיווק הוא תופס כהתערבות לא רצויה בענף. "קדמי רוצה לכפות על הרשתות להקצות מקום לספקים קטנים על המדפים, להגביל פתיחת סניפים ולהתערב בהחלטות רבות", הוא מסביר, "אי אפשר לאכוף כל סעיף כזה בלי להקים צבא יקר של פקחים, ותחרות לא ניתן לקדם באמצעות רגולציה, אלא רק בצעדים כמו הפחתת מכסים".
" המלחמה בין רשתות השיווק היא אמיתית. בישראל יש תחרות קמעונאית פרועה שמובילה למצב שבו המרווחים התפעוליים של הרשתות נמוכים ביחס לאלה של ענקיות בינלאומיות הנחשבות יעילות מאוד, כמו וולמארט ו טסקו", הוא אומר, "המגעים בין מגה לבין רמי לוי מהווים אינדיקציה לחולשה שמגלה אחד מהשחקנים החזקים בשוק".
עם זאת, מכל הרפורמה הנרחבת תפסה את מוקד תשומת הלב הורדת המכסים בתחום הטונה. הנושא כבר תבע כמה ישיבות של ועדת הכספים של הכנסת והוביל למחאות ציבוריות, להפגנות ולהקמת קבוצות פייסבוק בעד ונגד הפחתת המכס על מוצר המזון הפופולרי, שהיקף הצריכה שלו בישראל הוא כ-750 מיליון שקל בשנה.
כיום רובו המוחלט של שוק הטונה מקבל את האספקה מ-5 מפעלים מקומיים העוסקים
באריזת טונה שנלכדה, נוקתה, נחתכה ובושלה מעבר לים. לאחר תהליך זה מוקפא סלט הטונה, והתקרובת נשלחת על פני המים בגושים קפואים ענקיים. אלה מופשרים בארץ ומוכנסים לקופסאות שימורים. תעשיית הטונה הישראלית, אם כן, היא תעשייה של אריזת טונה, ואחת הסיבות המרכזיות לקיומה היא המכס הישראלי, אשר אינו גובה מס בגין ייבוא טונה קפואה בגושים, אך גובה מכס של 34%-32% בגין טונה המיובאת לארץ אחרי שנארזה בתוך קופסאות שימורים.
האינטרסים הרבים הכרוכים בנושא הובילו שלא במפתיע למאבק יצרי. ויליגר, שעד לפני כמה שנים ייבא טונה לישראל, טוען כי כיום כבר אין לו עניין בייבוא קופסאות וכי את הקול שלו בעד הורדת המכסים הוא משמיע אך ורק לטובת הציבור. "אנחנו נשקול לחזור ולייבא רק לאחר שהמכס יירד לכ-12%, כשהמכס גבוה יותר זה פשוט לא כדאי. אבל חשוב לי לדבר על הנושא כי מדובר באי-צדק, פשוט מוליכים את הצרכנים שולל. זה מקרה קלאסי שבו חברה אחת שיש לה לובי חזק ומשאבים פשוט מכופפת את כולם", הוא אומר.
ויליגר טוען כי ההבדל המרכזי בטונה בין החברות שימורי
המחיר הרשמי של קופסת טונה סטארקיסט שמשקלה 160 גרם הוא 6.58 שקלים , ואילו חברת פילטונה שאינה נהנית מאותו ערך מותג מוכרת קופסה שגודלה זהה ב-3.8שקלים. מקורו של ההפרש הזה, לדברי ויליגר, הוא ההוצאות המשרדיות והשיווקיות והרווחים הגבוהים במיוחד של החברה.
בסטארקיסט סירבו להגיב לדברים.
"צבא של לוביסטים ויחצנים מצליח למשוך באף את הציבור בטענה שההוזלה תהיה מזערית ושבגלל פיטורי עובדים שכרנו ייצא בהפסדנו", הוא אומר. ולא יהיו פיטורים? "לא", הוא פוסק, "אין שום סיבה. בשנת 1991, לדוגמה , החל תהליך החשיפה, שכלל הורדת מכסים על שורה ארוכה של מוצרים בתחומי האלקטרוניקה, הטקסטיל, המוצרים הלבנים, הרהיטים, הנייר ועוד, ושיעור האבטלה שהיה אז גבוה מ-10% רק ירד. גם הפעם אין סכנה של אבטלה, אם המכסים יופחתו בהדרגה יוסב לציבור רק רווח נקי.
מה עושה אותך בטוח כל כך?
"הניסיון", ויליגר מחייך. "אחרי שהורידו את המכס על השוקולד, עלית לא רק המשיכה להיות השחקן הגדול והחזק בשוק, היא גם לא פיטרה איש. ההבדל היחיד בין אז לבין היום הוא שכיום, לצד חפיסת שוקולד פרה שנמכר ב-6 שקלים , אפשר למצוא גם חפיסת שוקולד מתוצרת חוץ ב-4 שקלים . במקרה של עלית מדובר במוצר איכותי, והלקוח יכול לבחור".
"עוד דוגמה היא הפסטה", הוא ממשיך, "גם בגינה ירד המכס, וגם אסם שהובילה את הקטגוריה לא פיטרה איש, והצרכן הישראלי רק הרוויח. בחלק מהקטגוריות של הפסטה מחיריה הם מהנמוכים ביותר בעולם, וכיום אפשר למצוא בשוק פסטה ב-3.5 שקלים לחצי ק"ג. אסם מציעה זאת ב-6 שקלים ו ברילה ב-10 שקלים . ההבדל היחיד הוא שבעבר פסטה במחיר נמוך מ-5 שקלים לא היתה קיימת, וכיום אפשר לבחור. אני חושב שהמציאות הזאת צריכה להתקיים גם בייבוא הטונה.
מה ימנע ממך כיבואן מזון חזק להשתלט על ייבוא הטונה ולגרוף את הרווחים לכיסך?
"אם יופחת המכס, יגדל היצע המוצרים והמחירים יירדו אוטומטית. הסיבה היא שכל אחד יוכל לייבא מכל מקום. יש מגוון עצום של ספקים בעולם, אף אחד לא יכול לעצור ייבוא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם